1. לפניי בקשת התובעת לפטור אותה מהגשת חוות דעת רפואית מטעמה בשל חסרון כיס ומינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי והפסיכיאטרי.
2. התובעת הגישה תביעת נזקי גוף בשל אירוע מיום 27.6.08 שלטענתה, בעת שהלכה ברחוב נתקלה בריצוף שבור ו/או משובש ו/או בור במדרכה משופעת וצרה, נפלה ונחבלה.
3. לטענת התובעת לכתב התביעה צורפו תמונות ברורות של המפגע, לבקשה צורף תצהיר עד ראיה שהיה במקום, וכי שיקולי היעילות והחיסכון "מושכים" למינוי מומחה מטעם בית המשפט תוך מתן פטור לבעל דין להגיש חוות דעת מטעמו.
4. לטענת הנתבעות בתיק קיימת שאלת אחריות לא פשוטה, אין אינדיקציה לקשר סיבתי בין נזקיה הנטענים של התובעת לאירוע התאונה וכי מומחה בית המשפט שמונה בתחום האורטופדי קבע כי יש השקה בין התחום הנוירולוגי לתחום האורטופדי, ולפיכך יש לדחות את הבקשה.
5. דיון

בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, נקבע:

"127. חוות דעת רפואית

רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], השתל"א-1971 (להלן - חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו." (ההדגשה שלי י.ג.).

"130. מומחה מטעם בית המשפט

(א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן - מומחה מטעם בית המשפט)."

1. כבר נפסק כי בנסיבות מיוחדות שילובן של תקנה 127 ותקנה 130 מאפשר לבית המשפט לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת מטעמו ולמנות מומחה ביוזמתו (רע"א 10251/02 אפרים כץ, חמים וטעים נ' דואני פ"ד נ"ז ( (1) 797 (2003)).

אשר לנסיבות מיוחדות, פסק בית המשפט בר"ע (ב"ש) אמויאל נ' פלונית (החלטה מיום 15.8.06):

"נדמה שעל מנת שצד העותר לביהמ"ש יזכה לפטור מהגשת חוות דעת בעניין שברפואה עליו לעמוד במבחן משולש;

המבחן הראשון, הוא נסיבות מיוחדות המסבירות מדוע לא יהיה זה צודק לדרוש מהצד להגיש חוות דעת בכוחות עצמו. המבחן השני הוא, שהתביעה או ההגנה, בעלת סיכוי סביר להתקבל ולו לכאורה. המבחן השלישי הוא, ראשית ראיה או ראיה לכאורה שהעניין שברפואה מבוסס אף שלא הוגשה חוות דעת רפואית. מתפקידו של ביהמ"ש, לבדוק מבחנים אלה ולהגיע להכרעה על בסיס שקלול תוצאות הבדיקה עפ"י הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה תוך מתן משקל ראוי לכלל שעמד ביסוד תקנה 127 לתקסד"א.

1. לאחר שעיינתי בקשה, בתגובה לבקשה ובתשובה לתגובה הנני סבור כי התובעת מילאה אחר התנאים הנדרשים בשלב זה לקבלת פטור מהגשת חוות דעת רפואית מטעמה ודין הבקשה להתקבל.

מתצהיר התובעת שלא נסתר ומן העובדה שטרם חויבה באגרת בית המשפט עולה כי התובעת סובלת מחסרון כיס. בכך מתקיים המבחן הראשון שהציב בית המשפט בפסיקה בבואו לשקול פטור בעל דין מחובת הגשת חוות דעת רפואית מטעמו. כמו כן גם המבחנים השני והשלישי מתקיימים.

לאור טענות התובעת, התמונות שצורפו ותצהיר עד הראיה קיימת עילה לכאורה לתביעה.

המסמכים שצורפו מלמדים על "ראשית ראיה" למינוי המומחים המבוקשים.

אכן ייתכן כי יש השקה בין התחום האורטופדי לתחום הנוירולוגי ולפיכך חוות דעת המומחה בתחום האורטופדי תוצג כמו גם שאלות ההבהרה והתשובות שניתנו בגינן לפני המומחה בתחום הנוירולוגיה.

בשכ"ט המומחים יישאו בשלב זה הנתבעות.

החלטה לעניין מינוי מומחים יינתנו בהחלטות נפרדות.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ה, 22 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.