בקשה לביטול חיוב בהוצאות בסך 2,000 ₪ שהוטל על המבקש בשל אי התייצבות לישיבה מקדמית ביום 29.5.13. בבקשה נטען כי המבקש נפל למשכב וצורף אישור מחלה נושא תאריך 30.5.13, שמתייחס לתאריכים 26.6.13 עד 30.5.13. הוגשה תגובה מפורטת ולפיה המשיבה מתנגדת לבקשה.

דין הבקשה להידחות. תקנה 214יא (ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעת חובת התייצבות בעלי הדין לישיבה מקדמית, וניתן למחוק תביעה ואף לדחותה, בהעדר התייצבות.

נמנעתי מנקיטת סנקציה מעין זו, וזאת על אף שהמבקש לא התייצב גם לישיבה המקדמית הקודמת, ללא כל הסבר, והסתפקתי בחיוב בהוצאות.

אישור המחלה שצורף אינו תעודה רפואית כדין ואף נרשם בו כי אינו תקף עבור מוסדות משפטיים.

מעבר לכך, הביקור אצל הרופא נערך יום לאחר הדיון, ביום 30.5.13, ולכן ברור כי "אישור" כזה שניתן רטרואקטיבית ליום 26.5.13, אינו יכול לעמוד, שכן הרופא אינו יכול לדעת מה היה מצבו הרפואי של המבקש 4 ימים לפני בדיקתו, ולא ארחיב.

יתרה מזו, אם המבקש לא היה בקו הבריאות כבר ביום 26.5.13, ככתוב באישור המחלה, שומה היה עליו לעתור לדחית הדיון בו ביום, ולא לגרום לצד שכנגד להתייצב לדיון, כאשר הוא נמנע מלהתייצב.

התייצבות בעלי הדין, במיוחד בהליך של סדר דין מהיר, נחוצה וחשובה, ולא בכדי מחוקק המשנה קבע חובה זו. בדיון מופנות, לעתים ולפי הצורך, שאלות לבעלי הדין, על מנת לברר את הפלוגתאות, כפי שהתכוון בית המשפט לעשות במקרה זה. בשל אי התייצבות המבקש, הדבר לא נעשה.

זאת ועוד: לבקשה לא צורף תצהיר כנדרש, ורק מטעם זה דין הבקשה דחיה.

מכל הטעמים כאמור, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 1,200 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ח סיון תשע"ג, 06 יוני 2013, בהעדר הצדדים.