בפניי בקשת המבקשת לביטול פסק דין, שניתן בהעדר הגנה, מחובת הצדק, בטענה כי כתב התביעה לא הומצא לכתובתה של המבקשת הרשומה אצל רשם השותפויות, ולא נמסר למנהליה, כאשר לא ידוע לה מי חתום על אישור המסירה, המאשר, לכאורה, המצאת התביעה.

לאחר עיון בבקשת המבקשת ותגובת המשיבים, אני קובעת כלהלן:

דיון

1. החלטה הניתנת בהעדר יוצרת צפיה בקרב בעל דין שזכה בהחלטה, כי לא יוטרד עוד בהליך, לאחר שניתנה החלטה סופית בעניינו. חרף זאת, מכיר הדין, מכוח תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – "התקנות") באפשרות ביטול פסק דין שניתן בהעדר:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה...".

יוצא איפוא, "כי הדין מבכר, במקרים בהם לבעל הדין טענות הראויות להשמע, את הערך של מתן זכות טעון מלאה לבעל הדין – גם כאשר מחדלו שלו שלל ממנו מדעקרא את זכות הטיעון – על פני צפייתו של בעל הדין שכנגד לסיומם של הליכים אשר לכאורה הסתיימו". (רע"א 10292/01 סופר זול קינן את ביזמן בע"מ נ' ירמיהו עיני חברה לבניה בע"מ).

2. הפסיקה מתייחסת לשתי קטגוריות של ביטול פסק דין: ביטול מחובת הצדק, קרי האם קיים פגם בהליך, וביטול על פי שיקול דעת. באשר לקטגוריה הראשונה, כאשר ביטול פסק הדין נעשה מחובת הצדק, "עצם הפגם בהליך משמש עילה לביטול ההחלטה ובית המשפט אינו רשאי לשקול, אם היתה החלטה נכונה, לגופו של עניין אם לאו" (ראה ד"ר זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית).

3. המבקשת דורשת לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, לאחר שטענה כי נפל פגם בהליך ההמצאה.

4. המבקשת טוענת כי, נודע לה לראשונה על הגשת התביעה, עת נתקבל בסניף הדואר בקיבוץ מחוז חיים, פסק דין שניתן כנגדה, במעמד צד אחד.

5. מעיון באישור המסירה, אשר צורף לבקשה למתן פסק דין, בצירוף תצהיר המוסר, עולה כי כתב התביעה, ההזמנה לדין וההזמנה לדיון נמסרו למבקשת בכתובתה הרשומה. בהקשר זה יצוין כי הכתובת המתנוססת על אישור המסירה, וכן זו הרשומה בתצהירו של המוסר, הינה אותה כתובת המופיעה ככתובתה של המבקשת, כפי שעולה ממאגר "רשם החברות" שצורף לבקשת המבקשת, וכן הינה אותה כתובת המוזכרת בסעיף 3 לתצהיר מנהל העסקים של המבקשת.

6. לציין כי, מלבד טענה כללית לפיה כתב התביעה לא נמסר למבקשת ו/או למי מטעמה, אלא שעיון בתיק בית המשפט מעלה כי לכתובת הנ"ל של המבקשת, אליה נשלחו כאמור, כתב התביעה וההזמנה לדין, נשלח אף פסק הדין שניתן כנגד המבקשת, ושהאחרונה מאשרת קבלתו בתאריך 27.02.13, בכתובתה הנ"ל, כעולה בבקשתה ובסעיף 4 למצהיר מטעמה.

7. על כן, ומהאמור לעיל, אין למבקשת עילה לביטול פסק דין מחמת הצדק, ככל שהוכח בפניי כי כתב התביעה וההזמנה לדין הומצאו למבקשת, בכתובתה העדכנית, כתובת המופיעה במערכת בית המשפט, אליה אף נשלחו כלל מסמכי בית המשפט, ולא לכל כתובת אחרת.

8. השאלה היא האם יש מקום לבטל את פסק הדין מתוף שיקול דעת בית המשפט?

למבקשת אין זכות קנויה בידיה לדרוש את הביטול, אלא בית המשפט יציב לעצמו שתי שאלות: "ראשית: מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקשת לא הגישה את הגנתה או לא הופיעה בתאריך הקבוע לבית המשפט? שנית: מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבעת/המבקשת אם יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט.

9. השאלה השנייה היא עיקר, ולשאלה הראשונה נודעת אך חשיבות משנית". (כב' השופט זוסמן, בספרו סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית).

10. על כן, יש לבדוק האם הבקשה עומדת במבחן ההלכה, קרי האם נתנה המבקשת הסבר למחדלה, והאם הצביעה על קיומה של עילת הגנה.

11. המבקשת טענה כי כתב ההגנה לא הוגש, ולא הייתה התייצבות מטעמה לדיון, מאחר ולא קיבלה עותק מכתב התביעה והזזמנה לדיון. טענה זו נידונה לעיל, וכאמור נדחתה . האם מכך ניתן להסיק כי המבקשת מקלה ראש בחובתה כבעלת דין ונוהגת בזלזול כלפי בית המשפט, התשובה לכך הינה שלילית.

12. כעת, נשאלת השאלה, האם עומדת למבקשת זכות ביטול פסק הדין, מתוקף שיקול דעת בית המשפט, ולצורך כך, יש לבדוק האם הצביעה המבקשת על סיכויי הגנה כלשהם כנגד התביעה?

13. באשר לסיכויי ההצלחה של המבקשת, כאשר בית המשפט בא לבדוק מהם סיכויי ההצלחה שלה, אין היא צריכה להראות שהגנתה היא בטוחה. המלומד, אורי גורן, בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית 2003, קובע שעל הנתבע להראות שיש לו הגנה אפשרית, וזאת כדי שלא יבוזבז זמנו היקר של בית המשפט, ויפתח מחדש הליך שברור לחלוטין, שתוצאתו תהיה זהה לפסק הדין שכבר התקבל.

14. במקרה שלפנינו, לא רק שהמבקשת לא הראתה הגנה אפשרית כנגד התביעה, שעשויה להעיד על סיכוי טוב שיש בידה, להדוף את התביעה, אלא שהמבקשת כלל לא התייחסה לטענות התובעים בתביעתם, לא שכן לא התייחסה לסיכויי הגנה כנגד טענות אלו, לא בבקשה גופה, ולא בתצהיר מנהל העסקים מטעמה.

15. אי לכך, מהאמור עולה כי, אף לא עומדת למבקשת זכות ביטול של פסק הדין, מתוך שיקול דעת בית המשפט, משלא הצביעה האחרונה על סיכויי הגנה, ולו לכאורה, כנגד התביעה.

16. יחד עם זאת, ורק לפנים משורת הדין, ועל מנת לתת למבקשת את יומה בבית המשפט, אני מורה על ביטול פסק הדין, וזאת בכפוף לתשלום הוצאות המשיבים בגין בקשה זו על סך של 1,500 ₪. מובהר בזאת כי תשלום ההוצאות הינו תנאי לביטול פסק הדין, וככל שההוצאות לא ישולמו פסק הדין מיום 18/2/13 יוותר על כנו. ההוצאות ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה לידי המבקשת.

17. המבקשת תגיש כתב הגנה תוך 15 יום מיום תשלום ההוצאות. המשיבים מתבקשים להודיע לבית המשפט מיד עם תשלום ההוצאות.

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י' תמוז תשע"ג, 18 יוני 2013, בהעדר הצדדים.