<#1#>

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד מוטי נווה

ב"כ המשיב עו"ד גלעד ארליך

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזר על העתירה.

ב"כ המשיב: מגיש כתב תשובה בצירוף מידעים.

ב"כ העותר: עיינתי בכתב התשובה. אני רוצה לקבל תאריכים רלוונטיים ממתי בדיוק המידעים האלה.

ב"כ המשיב: כרגע לשהות שלו באגף הסגור ההגדרה של הסג"ב לא מעלה ולא מורידה כי זה אגף בהגנה מירבית כך שלטענתנו העתירה בנקודה זו היא עתירה ערטילאית, ככל שהוא שוהה באגף סגור שום זכויות שלו לא מקופחות והוא זוכה לאותם תנאים כמו לאסיר רגיל, המשמעות של נושא הסג"ב היא במידה והוא יועבר לאגפים אחרים.

בנוסף, המידע של הסג"ב זה קונקרטי על הסג"ב עצמו אבל המידע המודיעיני אי אפשר לבקש להסיר הסרת סג"ב כשיש מידעים כאלה שמצביעים על בעייתיות, היא בתחום שמשליך על הסג"ב וזה חלק ממאזן השיקולים.

הזכויות של העותר ברורות, אין לו שוני מבין האסירים האחרים ששוהים איתו באגף השמור, והוא זוכה לאותם תנאים, הסג"ב לא מגביל אותו ולא מפריע לו, ההחלטה לעניין ההגדרה היא של גורמים מקצועיים.

ב"כ העותר: אני מצטרף לחברי בזה שאני אומר שהזכויות שלו באגף השמור לא נפגעות אבל לשאר יתר הזכויות קרי העובדה שהעותר מבקש חדשות לבקרים לעבור הליך טיפולי והבקשה לא מהפה ולחוץ אלא מדובר במאסר בגין עבירת הריגה ואם אסיר כזה מבקש שיושיטו לו יד שיאפשרו לו זאת, לא נעשה שום פעולה כדי לאשש או להפריך את המידע, איני יודע ממתי מדובר על התנהגות שלילית, העותר הוא הקורבן והוא נחתך ונפגע. אני חושב שניתן להשיג את המטרה. כתב התשובה מטרתו אחת והיא להציג את העותר כשחור משחור. חברי בא להראות כי בעקבות כך שנדקר הוא מסוכן וכי היה מעורב בקטטות, אני מבקש לראות היכן העותר היה מעורב בקטטות? ממתי היה האירוע שבו העותר מעורב בקטטה. אני טוען שהעובדה שהוא נחתך, העותר נפגע כתוצאה מפלוני או אלמוני שחתך אותו, אנו צריכים להעניש אותו היום בגלל זה ולהמשיך להגדירו כסג"ב?

העותר ב- 30.10.10 הומלץ לחופשה, דהיינו, לצאת לחופשה זו פרבילגיה ולא זכות מוקנית וכפופה להתנהגות טובה והנה כרעם ביום בהיר יום לפני היציאה לחופשה החליטו להגדירו כסג"ב למרות ששיתף פעולה בהליך טיפולי והוכיח שהוא יכול להשתתף בהליך טיפולי.

בחודש מאי הומלץ על ידי מפקד בית סוהר שיטה להסיר לו את הסג"ב. לאחר מכן בא המחוז ובניגוד גמור להמלצת מפקד בית סוהר שיטה החליט להמשיך לו את ההגדרה מבלי שביצע פעולה אחת כדי לאשש את המידע או להפריך אותו.

העותר אמר לא פעם ולא פעמים שהוא לא רוצה לצאת לחופשות אלא משאת נפשו היא לעבור הליך טיפולי. האינטרס הראשוני שלו הוא בראש ובראשונה שיקבל טיפול, הוא יושב על הריגה וכל בר דעת יודע שהעותר מסוכן ואם לא ירכוש כלים הוא יחזור לבית סוהר.

שירות בתי הסוהר חרט על דגלו לשקם אסירים והעותר מבקש להשתקם כבר שנים ואני מציג מסמכים שבו אנו מבקש לשלבו בהליך טיפולי, אי אפשר לטעון כי הגדרת הסג"ב לא עומדת לו לרועץ, אך ורק בעקבות העובדה שהוא מוגדר סג"ב הוא לא יכול להשתלב בהליך טיפולי ובטח ובטח שהוא אומר אני רוצה לעבור הליך טיפולי, בן אדם כזה שהוא עבריין רוצה לעבור טיפול תתנו לו טיפול.

בכל הנוגע לאיומים על סוהרים, יש פקנ"צ לאסירים המאיימים או תוקפים סוהרים, שאומר מה צריך לעשות במקרה שפלוני או אלמוני מנסה לפגוע בסוהר. אם יש פקנ"צ ויש נוהל למה לא לעבוד על פי נוהל, הכל מידעים מודיעיניים וזה לא דברי אלוהים חיים, ניתן לנו להטיל דופי בהם.

העותר הומלץ לחופשה ב- 2010. הוא יכול לעלות על דרך, מאז שהוא נחתך הוא נפגע בעצמו, הוא קורבן, מה אנחנו עושים, אנחנו מענישים אותו פעמיים.

ב"כ המשיב: הסג"ב לא קשור לעניין הטיפול. הוא לא באגף רגיל לאור המאפיינים שלו ובל נשכח שהוא מסרב לטיפול בנושא הסמים.

ב"כ העותר: זה דברי הבל ורמיה לבוא ולהגיד שהוא מסרב לטיפול שאני מגיש את כל הבקשות שהוא רוצה לקבל טיפול ולהגיד שהוא מסרב לטיפול זה דברי הבל, אפשר לשמוע זאת גם מהעותר. העותר מעולם לא ריצה עבירות מאסר על סמים, השימוש שלו ספורדי.

הוא היה אצל רופא נרקולוג. חברי מתפרץ לדלת פתוחה, אם הם סבורים שהוא צורך סמים שיקבל טיפול.

<#7#>

החלטה

העותר מרצה 13 שנות מאסר בגין הריגה, תקיפה, קשירת קשר לפשע ואיומים, והוא מבקש בעתירה בכתב להוציאו מאגף הפרדה, להסיר הגדרתו כסג"ב ולהשתלב בתהליך טיפולי.

בין הגשת העתירה לבין הדיון היום, הועבר העותר מאגף הפרדה לאגף שמור ומשכך מתייתר חלק זה של העתירה.

המשיב מתנגד להסרת הגדרת העותר כסג"ב וסומך התנגדותו על מידעים חסויים שהוצגו בפני.

ב"כ המשיב טוען כי מדובר במידעים מלפני שנתיים ואין בהם כדי להצדיק לעת הזו את הגדרת העותר כסג"ב.

לטענתו, אין בעובדה שהעותר מוחזק בלאו הכי באגף שמור כדי להצדיק את השארת הגדרתו כסג"ב שכן גם באגף שמור ייתכן ויוכל לקבל הליך טיפולי שאינו יכול לקבל היום בגין הגדרתו כסג"ב.

עיון במידעים החסויים שהוצגו בפני מעלה כי אמנם מדובר במידעים שאינם מהזמן האחרון יחסית אך מאחר ומדובר ביותר ממידע אחד ולאור סמיכות המידעים זה לזה, לרבות סמיכותם למועד שבו אושרה לעותר יציאה לחופשה, יש בהם כדי להצדיק לעת הזו את הגדרת העותר כסג"ב חרף חלוף הזמן.

באשר להימצאות העותר באגף שמור ולאי קבלת טיפול במסגרת אותו אגף שמור, הוצגו בפני מידעים המעלים חשש לשלומו של העותר ולשלומם של סוהרים ואסירים באם ישולב העותר באגף רגיל.

ב"כ המשיב מתנגד לשלב את העותר בתהליך טיפולי בתחום האלימות שכן מהתרשמות גורמי הטיפול יש לעותר בעיה של שימוש לרעה בסמים והוא זקוק לטיפול באותה בעיה בטרם יטופל בעניין האלימות אך העותר לא מכיר בבעיית ההתמכרות לסמים ועומד על קבלת טיפול בתחום האלימות.

ב"כ העותר טוען בעניין זה כי העותר היה משתמש באופן ספורדי בסמים ומשכך אין הצדקה לשילובו בהליך טיפולי לגמילה מסמים, מה גם שהנרקולוג שבדק את העותר איננו סבור שהוא זקוק לטיפול גמילה מסמים.

גם אם הנרקולוג סבור שהעותר לא זקוק לטיפול גמילה מסמים, הרי בעניין זה יש לתת עדיפות לעמדת גורמי הטיפול לפיה על העותר להיגמל נפשית משימוש בסמים בטרם יקבל טיפול בבעיית האלימות ממנה הוא סובל, כפי שעולה מהתנהגותו נושא מאסרו.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

<#8#>

ניתנה והודעה היום, א' אלול תשע"ג, 6 אוגוסט 2013, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.