1. לפניי תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעים, לטענתם כתוצאה מפגיעת רכב נתבעים ברכבם.

א) גרסת התובעים בכתב התביעה:

"עמדתי ברמזור לפנייה שמאלה, הרמזור התחלף לירוק פניתי שמאלה הגיע הרכב הפוגע מכיוון עכו במהירות גבוהה ופגע ברכבי".

התובע טוען שמגיע לו סכום התביעה סך של 15,137 ₪.

ב) גרסת הנתבעים בכתב ההגנה:

"ביום 31.05.2013 בעת שנסעה הנתבעת מס' 2 עם רכב בכביש שמחבר בין עכו לכרמיאל ישר במופע רמזור ירוק, לפתע התובע מס' 1 עם רכבו, אשר עמד ברמזור במופע אור אדום, התחיל את נסיעתו שמאלה ופגע ברכב הנתבעת מס' 3".

2. עדות התובע מס' 1 בבית המשפט:

"בצומת בר לב, אני מגיע מכיוון כרמיאל לכיוון עכו, יש שם רמזור במופע אדום ואני הייתי במצב עצירה וזה באיזור תעשייה בר לב, הרמזור התחלף לירוק, פניתי שמאלה הנתיבים שממול שמגיעים מעכו, בנתיב השמאלי היה שם טנדר מיצובישי שעומד, אני ביצעתי את הפנייה, כמעט סיימתי אותה, נכנסתי שמאלה ואז הגיע רכב הנתבעת מס' 3 מימין. הנתבעת מס' 3 הגיעה במהירות ולקח לרכב כ- 20 מ' עד שהוא עצר. היא נכנסה בצד ימין של רכב והסבה לו נזקים, שני הרכבים הורדו מהכביש, טוטאל-לוס". ר' עמ' 1 לפרוטוקול ש' 13-18.

התובע שאל אם בעת ביצוע הפנייה עמדה מכונית במסלול הנגדי, והוא השיב:

"כן אני ביצעתי את הפנייה שרכב המגנום שציירתי ב- ת/1 היה במצב של עמידה. סביר להניח שהיה לו אדום, כי היה בעצירה". ר' עמ' 2 לפרוטוקול ש' 1-2.

3. עדות הנתבעת מס' 3 בבית המשפט:

"נסעתי מכיוון עכו לכרמיאל, צומת בר לב, לפי זכרוני אני הייתי בנתיב השמאלי, פעם ראשונה אני שומעת שהיה טנדר בעצירה, לא שאני זוכרת. הוא פנה שמאלה ולכן עצתי ולא הבנתי מה הוא עושה בתוך הצומת, כנראה לא נסענו מאוד מהו כי עובדה ששנינו קמנו ויצאנו החוצה, נסעתי בירוק לחלוטין, והוא נכנס לצומת, אני ראיתי אותו במצב של עצירה בצומת...". ר' עמ' 3 לפרוטוקול ש' 8-12.

דיון והכרעה;

4. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובדברי העדים בפני, מצאתי לנכון לקבוע את הממצאים כדלהלן:

עדותו של התובע מהימנה יותר מעדות הנתבעת מס' 3. התובע תיאר את התאונה ועדותו הייתה סדורה ועקבית ואף תאומת למוקדי הנזק מהצד הימני. תיאורו שהוא כמעט והשלים את הפנייה תואם למוקד הפגיעה ולטענתו כי הוא החל בנסיעה עת התחלף הרמזור לירוק.

שונה מצבה של הנתבעת מס' 3, אשר מודה כי הרמזור בפניה היה ירוק והמשיכה לנסוע במהירות סבירה ועברה ברמזור ואז הופתעה מרכב התובע.

התובע טען להימצאות רכב אחר במצד של עמידה משמאל לרכב הנתבעים והוא אף תיאר סוגו.

מסקנתי היא, כי רכב התובע החל בנסיעה עם התחלף הרמזור לירוק ואז רכב הנתבעים שהיה כבר בנסיעה לא בלם מתוך מגמה להספיק ולעבור את הרמזור ומה שקרה שהרמזור התחלף לאדום לפני שהנתבעת מס' 3 הספיקה לעבור את הרמזור, כאשר מכיוון נסיעת התובע הרמזור היה כבר ירוק ואז אירעה התאונה.

על אף המסקנה לעיל, אין ספק שהיה על התובע להיות זהיר יותר עם תחילת הנסיעה ועליו לוודא נוסף על המעקב אחר אור הרמזור, שאין רכבים מצדדים אחרים ואילו הוא היה עושה כך התאונה הייתה נמנעת, גם כאשר התובעת עברה ברמזור מהבהב שהפך לאדום בעת ההתנגשות ובשל התנהלות זו של התובע, אני מייחס לו אשם תורם בשיעור של 30%.

מסקנה;

5. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע שיעור של 70% מהסך של 15,137 ₪, דהיינו סך של 10,596 ₪ וכן הוצאות משפט סך של 300 ₪ ובסך הכל 10,896 ₪.

הסכום של 10,896 ₪ ישולם על ידי הנתבעים לתובע בתוך 30 יום מקבלת העתק פסק דין זה, שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום במלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י' תמוז תשע"ג, 18 יוני 2013, בהעדר הצדדים.