<#2#>

נוכחים:

המערער וב"כ עו"ד אבי ילין

ב"כ המשיבה עו"ד רויטל יעקב

<#4#>

פסק דין

1. ערעור המערער על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת מ' כהן), לפיו הושתו עליו 7 חדשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, פסילה מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה וקנס כספי. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש בלבד ובאופן קונקרטי – רכיב המאסר בפועל שבו.

2. רקע גזר הדין הינו הרשעתו של המערער בעבירות של נהיגה בזמן פסילה (סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א -1961 – להלן: הפקודה), נהיגה ללא רשיון נהיגה (סעיפים 10א ו- 38 (1) לפקודה), נהיגה ללא רשיון רכב (סעיף 2 לפקודה) אי ציות להוראות שוטר (תקנה 23 (א)(1) לתקנות התעבורה), ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח (ס' 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל – 1970), זאת בגין אירוע מיום 12.11.12 עת נהג בקטנוע בכביש מס' 4, על אף שהיה פסול מלנהוג באותה עת למשך 10 שנים, בגין גזר דין קודם שניתן כנגדו בשנת 2006, בשל תאונת דרכים בה היה מעורב ובה הורשע בעבירת גרם מוות ברשלנות.

3. תמצית טיעוני המערער היא, כי בית המשפט קמא החמיר עמו יתר על המידה, זאת על אף שהודה במיוחס לו מיד בסמוך למעצרו, חסך זמן שיפוטי, קיבל על עצמו אחריות והשלים עם חומרת מעשהו, מעשה המהווה עבירה ראשונה המבוצעת לאחר 7 שנים מגזר דינו הקודם. כן טוען הוא כי המדובר באדם נורמטיבי, אשר לא ריצה מאסר קודם, שירת שירות צבאי מלא, ודי היה בעניינו לו היה מושת עליו מאסר בדרך של עבודות שירות ומאסר מותנה. מאסר בפועל, כך טוען המערער, יביא לפגיעה חמורה באפשרותו לחזור לחברה כאדם נורמטיבי ולנהל חייו כפי שניהל טרם כניסתו למאסר.

באשר לעבירה הקודמת בגינה נתון המערער בפסילה טוען הוא, כי אין לשקול את מהותה ואין לייחס לה חשיבות כשעומד הוא לדין על עבירה מאוחרת .

לאור האמור טוען המערער, כי לא ניתן בעניינו משקל ראוי לנסיבותיו האישיות, ולא נערך איזון בין השיקולים המנחים בענישה, לרבות באפשרות שיקומו, כשעונש המאסר בן שבעת החדשים אינו הולם בעניינו, על רקע נסיבות העבירה.

במכלול האמור ובניכוי תקופת מעצרו, מבקש הוא איפוא להמיר את יתרת התקופה שנותרה לו – 6 חדשי מאסר, בעבודות שירות.

4. המדינה מבקשת לדחות את הערעור, תוך שמדגישה היא את העובדה, שמעבר לחומרת עבירת נהיגה תחת פסילה, מדובר בעבירה חמורה נוספת של אי ציות להוראות שוטר כשהמערער נתפס רק משנחסמה דרכו על ידי ניידת משטרה. ב"כ המדינה מפנה אף לעברו התעבורתי, ובהפנותה להלכות שנפסקו בבית המשפט העליון והנוגעות לחומרת עבירות הנהיגה בזמן פסילה, מבקשת היא שלא להתערב בפסק הדין.

5. על אף שאין לומר כי המדובר בענישה קלה, לא מצאתי כי שגה בית המשפט קמא בשיקול דעתו, באופן המצדיק התערבות ערכאת הערעור.

6. עבירת הנהיגה בזמן פסילה, מעבר להיותה טומנת בחובה סיכונים לביטחון המשתמשים בדרך, משקפת זלזול בוטה, העדר מורא והתעלמות מהחוק ומצווי בית המשפט. גם אי ציות להוראות שוטרים הפכו לתופעה מתרבה ומתגברת, המחייבת לכשעצמה התייחסות בתי המשפט ותרומה למיגורה. במצב דברים זה, חובה על בית המשפט להעביר מסר ברור, לפיו לא תהיה כל סובלנות כלפי מי שמזלזלים בשלום הציבור, בבטחונו, ובמערכת אכיפת החוק, שאם לא כן, יהיה בכך חשש ממשי לפיו נכרות במו ידינו את הענף עליו מבוססת שמירת החוק ואכיפת הסדר הציבורי.

7. בחינת עברו התעבורתי של המערער מלמדת, כי אין המדובר במעידה חד פעמית, אלא מסתבר שגם בתיק תאונת הדרכים שבו הורשע בעבר בגרם מוות ברשלנות, נהג הוא ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח, והוא הורשע במסגרת זו אף בעבירות אלה (תיק מס' 30647/05 – גז"ד מיום 9.11.06). באותו תיק נדון המערער ל-6 חדשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ולפסילת ר.נ. למשך 10 שנים. למרבה הצער נראה שהמערער לא הפנים את חומרת מעשהו והקל ראש בעובדה כי באותו עניין מצא לנכון בית המשפט להקל עימו, ושב וחזר על מעשהו בו נהג ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח (ועל אף פסילתו מלנהוג כאמור) גם בתיק דנן. נהיגתו זו יש בה ללא ספק סיכון ציבורי, שכן מסתבר מעיון בפרוטוקול הדיון בביהמ"ש קמא, כי מעולם לא עבר גם כל הכשרה לנהיגה באופנוע.

8. בנסיבות אלה לא מצאתי כי סטה בית המשפט קמא באופן המצדיק התערבות כלשהיא בפסק דינו.

לאור האמור – נדחה הערעור.

<#5#>

ניתן והודע היום י"א טבת תשע"ג, 24/12/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ המבקש:

אבקש לקבוע את תאריך כניסתו למאסר ליום 01/01/13.

ב"כ המשיבה:

אני מתנגדת לדחייה לריצוי עונש המאסר בפועל זאת נוכח העובדה שגם השחרור היה במחטף ולאור כל השתלשלות בתיק הוא היה אמור להיות עצור.

ב"כ המבקש:

הוא מנהל מרכז והוא צריך למצוא לו מחליף ועל כן אנו מבקשים את פרק הזמן הקצר של שבוע ימים לצורך התארגנות. הוא התייצב לדיון הקודם וגם היום. לא ברור לי מה פשר הביטוי מחטף כאשר מדובר בהחלטה שיפוטית.

<#6#>

החלטה

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר שהושת עליו ביום 01/01/13 לא יאוחר מהשעה 08:30 במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי מרכז לוד.

יוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המערער וכן תיחתם התחייבות עצמית וערבות צד ג' על סך 50,000 ₪ כל אחת להבטחת התייצבותו.

<#7#>

ניתנה והודעה היום י"א טבת תשע"ג, 24/12/2012 במעמד הנוכחים.