1. ביום 16.12.10 התקשר התובע עם הנתבעת בעסקה להעברת 7 קווי טלפון שבבעלותו (ובשימוש בני משפחתו ועובדים בעסקו שאיננו חברה בע"מ) מרשת "פלאפון" אל רשת הנתבעת. טופס סיכום העסקה מלמד על כך שנציג המכירות בה מטעם הנתבעת היה אחד ששמו שמעון אלפסי ואילו איש הקשר מטעם התובע היה בנו ליאור, שהוא גם מי שהופיע לדיונים שהתקיימו בפני בתיק זה (להלן: "ליאור").

2. לטענת ליאור, במעמד ביצוע העסקה הבטיח מר אלפסי כי היה ויסתבר שבחלק מן הקווים אשר שימשו באותה עת את עובדיו של התובע (להלן: "קווי העובדים") לא נעשה שימוש, כי אז לא יחוייבו הם בתשלום כלשהו ואולם בניגוד להבטחה זו, חוייב התובע בתשלומים בגינם. בעקבות זאת, כך לטענת התובע וליאור, הסכים מר אלפסי להעביר את קווי העובדים לעסקה הכוללת של הנתבעת עם מושב עופר, אלא שגם הבטחה זו לא קויימה על ידו.

טענה נוספת של התובע וליאור נוגעת לשינוי תכניות החיוב של קווי הטלפון, מבלי שנתקבלה אצל הנתבעת הסכמתם לכך.

3. את התביעה לפיצוי בסך 15,000 ₪ הסביר ליאור בתשלום של 13,500 בעד המכשירים ו –

1,500 ₪ בגין קנסות יציאה. עם זאת, אישר כי הוא עדיין משתמש ב - 3 מתוך 7

המכשירים.

4. במסגרת המענה לטענות התובע, הפנתה הנתבעת אל הסכם ההתקשרות שלו עמה, ממנו עולה כי התובע התחייב בחתימתו לתשלום חודשי של 80 ₪ בגין עלות כל קו ומכשיר. לכן, מבקשת הנתבעת לדחות את הטענה לפיה הוטעה התובע על ידי מר אלפסי אשר הציג בפניו בעל פה מצג שונה.

ראיה נוספת עליה מבקשת הנתבעת להסתמך בעתירתה לדחיית טענות התובע בכל הנוגע לשינוי תכניות החיוב הינה תמליל שיחתו עם נציגתה מיום 4.8.11, המלמד על אישור התובע את תעריפי החיוב.

5. לקראת מועד הדיון הראשון שהתקיים בפני בתיק זה ביום 2.6.13, בקש התובע לזמן את מר אלפסי כעד. אלא שבפתח דיון זה, הודיע נציג הנתבעת כי בבוקר אותו היום הודיע לו מר אלפסי שלא יוכל להגיע. לנוכח חיוניות עדותו של עד זה בבירור המחלוקת בין הצדדים ולצורך המצאת התמליל הנ"ל, החלטתי לדחות את המשך הדיון ליום 8.9.13.

ואולם, גם לדיון זה לא התייצב מר אלפסי, כשהפעם הסביר נציג הנתבעת כי בינתיים הפסיק האחרון לעבוד אצלה. עם זאת, אישר נציג הנתבעת כי מר אלפסי ידע על מועד הדיון.

הרושם הנוצר, אם כן, הוא שמר אלפסי לא היה מעוניין למסור גרסתו בתיק זה וסיבותיו עמו. מעבר לכך, בתשובה לשאלתי בדבר הפעולות בהן נקטה הנתבעת כשהגיעה אליה תלונת נציגות מושב עופר בקשר להבטחות שווא מטעם מר אלפסי – בשמה, הסתפק נציג הנתבעת בתשובה: "אני יצרתי קשר טלפוני והוא הכחיש...".

6. מדברי הצדדים במהלך הדיון שהתקיים ביום 8.9.13 למדתי שהנתבעת מאשרת כי משמעות תנאי תכנית ההתקשרות המקורית "קנה הכל עד 50" היתה תשלום של 50 ₪ בעד מכשיר ו- 25 אג' לדקת שיחה, ללא הגבלה (ר' עמ' 4 לפרוטוקול, ש' 7). ואולם בעוד ליאור טוען כי תוכן התמליל מלמד על כך שתנאי התכנית שונו על ידי הנתבעת באופן חד צדדי , טוען נציג הנתבעת כי היה זה התובע שביקש לשנותם על אף שהיוזמה באה מהנתבעת.

7. לאחר שעיינתי בתמליל שוכנעתי כי לפחות במהלך התקופה מאז תחילת ההתקשרות בין הצדדים (16.12.10) ועד מועד השיחה נשוא התמליל (4.8.11), חייבה הנתבעת את התובע בסכום גבוה יותר מזה שהובטח לו על ידה. מסקנה זו נלמדת מדברי נציגת השירות שאומרת לתובע (או לליאור): "היום אתה משלם 30 אג', זה יוזל לך ל- 23...", זאת בעוד הוא אמור היה לשלם, כאמור, 25 אג' בלבד.

8. במצב דברים זה, כשמחד התרשמתי כי התובע ובנו אכן נפלו קרבן להבטחות בעל-פה של אדם לא ישר אשר בתקופה הרלבנטית לתביעה שימש כנציג הנתבעת מולם, ומאידך אינני יכולה להתעלם מן העובדה שהתובע חתם על הסכם התקשרות שהתנאים בו שונים מאלה שלטענתו נמסרו לו בעל-פה על ידי מר אלפסי, ולפיכך תרם גם הוא בעצמו לחלק מן הנזק שנגרם לו, הנני מחליטה לקבל את התביעה בחלקה.

9. משמצאתי את סכום התביעה מוגזם ומבוסס על נתונים שחלק מהם התבררו ככאלה שאינם רלבנטיים לחישוב (כמו למשל, התביעה להשבת הסכום הכולל של רכישת המכשירים בעוד ליאור מודה בהמשך השימוש ב- 3 מהם) הנני מעריכה את נזקו של התובע, על דרך אומדנא בסכום של 5,000 ₪.

10. סוף דבר, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 5,000 ₪, בצירוף הוצאות בסך 500 ₪, סה"כ 5,500 ₪.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ד חשון תשע"ד, 28 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.