<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד חגית גנץ

הנאשם וב"כ עו"ד אסולין

פרוטוקול

טיעונים לעונש:

ב"כ המאשימה: מדובר בנאשם שנוהג משנת 2006 לחובתו 5 הרשעות קודמות, שתיים מהן מהירות. הורשע על סמך הודאתו בשכרות בריכוז של 380 מ"ג. נבקש פסילת מינימום של שנתיים, פסילה על תנאי וקנס מרתיע. נפסל מנהלית שלושים ימים.

ב"כ הנאשם: לפי מדד סטולר הנאשם לא היה מגיע לתוצאה של שכרות. לפי דוח המאפיינים, הנאשם עבר את המבחן בהצלחה. התרשמות כללית, בינונית. הופעתו מסודרת, התנהגות סבירה. אם הנאשם היה במצב של שכרות, לא סביר להניח שאדם עם נהגת נוספת שנמצאת איתו היה נוהג. הנאשם הודה ויש לראות זאת בחיוב. התנהגות השוטר כלפי הנאשם היתה חיובית.

הנאשם: הודאתי, כי לימדו אותי להיות חכם ולא צודק. השוטר כתב את שכתב מאחר וזה תפקידו. אמרתי כי שתיתי חצי כוס בירה במועדון, חברה שלי ישבה לידי ולא שתתה כלום הייתי יכול לתת לה לנהוג. מהרגע שכל התהליך התחיל, שמעתי סיפורים, אנשים נהגו בפסילה ויצאו בזול. אני לא מבין למה רוצים להחמיר איתי. אני עובד עם אבא שלי, בהתקנת פרקטים, אני ראש צוות התקנה. מעבר לזה התחלתי מיונים לכבאות, זהו חלומי, רישיון זה הכרחי, ובאיזשהו מקום זה משפיע על העתיד שלי. חשוב לי לציין שאינני עבריין תנועה. בתקופה האחרונה בדקו אותי חמש פעמים ועברתי את המבחן בהצלחה. אני ספורטאי ובד"כ לא שותה.

<#3#>

גזר דין

הנאשם בפני הורשע על סמך הודאתו בנהיגה בשכרות שמכשיר הינשוף בדק ומצא ריכוז של 380 מ"ג העולה על הרמה המכסימלית המותרת בחוק שהיא 240 כאשר רף האכיפה הועלה ל-290.

העונש הסטטוטורי הקבוע בחוק הוא שנתיים פסילה. בית משפט מחויב לגזור עונש זה אלא אם מצא נסיבות מיוחדות שלא לעשות כן.

כב' השופט רובינשטיין...

פרוטוקול

(לאחר הפסקה בת שעה – בה המליץ בית המשפט למאשימה לנסות ולהגיע להסדר באופן שלא יושת על הנאשם עונש הפסילה המינימאלי על אף שאין כל סיבה לעשות כן, הנאשם וב"כ קיבלו הצעה ויצאו את האולם לדון בה. בטרם יצאו הסביר בית המשפט לנאשם כי הוא מחויב לגזור עליו שנתיים פסילה באשר כך קובע החוק.)

הנאשם: לא הבנתי על מה אני מודה, אני רוצה לדחות את זה. אני לא נסעתי שיכור זה השורה התחתונה. הודאתי ששתיתי חצי כוס אבל לא הודאתי שאני שיכור.

ב"כ הנאשם: הנאשם מבקש לחזור בו מהודאתו והוא פיטר אותי.

הנאשם: נכון פיטרתי אותו. אני מבקש להביא עו"ד אחר שיטען את הטענות שלי.

<#4#>

החלטה

ביום 7.1.13 התקיים דיון ראשון בעניינו של הנאשם והוא ביקש דחייה להתייעץ. הדיון נקבע ל 14.2.13. ב 10.2.13 ביקש ב"כ עו"ד אסולין דחייה, בית המשפט נענה דחה ל 28.2.13.

ביום 28.2.13 התייצב הנאשם וב"כ עו"ד אסולין, הנאשם הודה והורשע כאמור בפרוטוקול מיום 28.2.13. ב"כ ביקש לדחות לטיעונים לעונש היות וישנן נסיבות מיוחדות.

הדיון נדחה להיום, עו"ד אסולין טען לעונש ובעת שבית המשפט החל בהשמעת גזר הדין, לאחר הפסקה כאמור לעיל, החליט הנאשם כי הוא חוזר מהודאתו.

הלכה פסוקה היא שבית המשפט לא יאפשר לנאשם לחזור בו מהודאתו רק משום שברצונו לדחות את רוע הגזירה או משום שהבין מה העונש הצפוי לו.

בית המשפט העליון בע"פ 3991/04 רגבי נ' מ"י קבע כי צריכים להיות טעמים מיוחדים לחזרה מהודאה. גם באותו המקרה עלה אף יותר מרמז טענות כנגד הייצוג המשפטי של הנאשם ואף על פי כן בית המשפט העליון דחה הערעור והשאיר ההודאה על כנה.

מדובר למעשה במתן "אפשרות תמרון" אשר אינה משרתת את טובת הציבור ואת דרישות הצדק.

במקרה הנוכחי, לנאשם היה די זמן כדי לחזור בו מהודאתו, הוא היה מיוצג ואין לי ספק כי הבין היטב במה דברים אמורים והוא אף הגיע ערוך לטעון כי יש לפסול אותו פסילה קצרה.

בנסיבות הללו, אין שום סיבה לאפשר לו לחזור מהודאתו, באשר הודאתו הודאת אמת היא.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ח' אייר תשע"ג, 18/04/2013 במעמד הנוכחים.

<#6#>

גזר דין

הנאשם הורשע על סמך הודאתו בנהיגה בשכרות בריכוז של 380 מ"ג, העונש הקבוע בחוק הוא פסילת מינימום בת שנתיים. לא מצאתי טעם מיוחד לחרוג מעונש זה.

בית המשפט העליון על ידי כב' השופט רובינשטיין הביע עמדתו לפיה היות הנאשם אדם נורמטיבי, נעדר כל עבר פלילי או תעבורתי לא מהווה נסיבה מיוחדת המצדיקה חזרה מעונש המינימום. ראה רע"פ 6443/12 לידסקי נ' מ"י כך אמר: "נסיבות מיוחדות אין משמען חיים נורמטיבים גרידא, דבר שמצופה מכל אדם אלא מעבר לכך...בכל האהדה לאדם ללא עבר פלילי...האהדה הגדולה יותר היא לציבור באי הכביש, נהגים והולכי רגל שלא ייפגעו חלילה מנהיגתו של מי שאדי האלכוהול בגופו ושיקול דעתו עלול להיות פגום, ופסילת המינימום תחול".

בנסיבות הללו אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. לתשלום קנס בסך 800 ₪ אשר ישולם עד לא יאוחר מיום 20.6.13.

2. לפסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים בניכוי חודש, בסה"כ ייפסל ל-23 חודשים.

הנאשם יפקיד רישיונו או אישור משרד הרישוי על העדר רשיון במזכירות בית המשפט לא יאוחר מיום 20.6.13.

הוסבר לנאשם כי חובתו להפקיד רישיונו במזכירות ביהמ"ש שאם לא כן, מחד יהא פסול מלנהוג ומאידך תקופת הפסילה לא תיחשב אלא מיום הפקדת הרישיון.

הנאשם מוזהר שהעונש המקובל על נהיגה בפסילה הוא מאסר בפועל.

3. לפסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חמישה חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

<#7#>

ניתן והודע היום ח' אייר תשע"ג, 18/04/2013 במעמד הנוכחים.