בפניי בקשת חייבת להכריזה פושטת רגל.

הכונ"ר אינו מתנגד לבקשת החייבת, לאחר ששוכנע כי לא נמצא חוסר תום לב ביצירת חובותיה ובהתנהלותה בהליכי הפש"ר.

ביום 4/4/13 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת על פי בקשתה, בגין חובות מוצהרים בסך של 71,651 ₪

ל- 8 נושים, כאשר מושת עליה תשלום חודשי בסך של 350 ₪ החל מיום 1/5/13.

ביום 14/8/13 הפחית בית המשפט את התשלום החודשי לסך של 100 ₪.

עד מועד הגשתה של חוות הדעת על ידי הכונ"ר הוגשו נגד החייבת 4 תביעות חוב בסכום כולל של 76,205 ₪. לא נתבעו חובות בדין קדימה.

המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפושט רגל, על פי הפקודה והכללים שהתפתחו בפסיקה, הוא אם החייב נהג בתום לב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה [שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 173 (מהדורה שלישית, 2010); כן, ראו: ע"א 5503/92 קירצמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) 749, 756 (1994); וראו, גם: ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 9.8.2009)].

מנימוקי הבקשה, לאור עמדת הכונ"ר ובהעדר התנגדות מטעם נושי החייבת, אני מקבלת את הבקשה ומכריזה כי החייבת פושטת רגל.

בשל הנסיבות האישיות של החייבת, ולאור הסכמת הצדדים, אני מורה על מתן הפטר לאלתר לחייבת. בהתאמה, כל ההגבלות אשר הוטלו על החייבת בהליך זה בטלות.

לאור תוצאות ההליך ישולמו הוצאות ההליך ושכר הכונס מכספים שהצטברו בקופת הכינוס עד מועד מתן פסק דין זה.

פסק דין זה ניתן על ידי כרשמת בית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, ט"ו שבט תשע"ה, 04 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.