לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה אשר הוגשה במסגרת תביעה למתן פסק דין הצהרתי בעניין מטלטלי המבקשת.

בהתאם לתקנה 14 (ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז- 2007, שניים הם התנאים המצטברים בהם צריך בעל דין לעמוד כתנאי לקבלת בקשתו לפטור מאגרה:

א. הוכחת חוסר יכולת כלכלית לתשלום האגרה הקבועה.

ב. על בית המשפט להיווכח כי כתב התביעה מגלה עילה.

המבקשת אם לשני קטינים, מצויה בהליכי גירושין, לטענתה אינה מקבלת מזונות מאז חודש יוני 2012. המבקשת משתכרת כ -2500 ₪ בחודש ובנוסף 432 ₪ קצבת ילדים. למבקשת תיק איחוד בגין מספר חובות בהוצאה לפועל, אולם לא ברור מהו סכום צו התשלומים החודשי בו היא עומדת במסגרת חובות אלו בהוצאה לפועל. כמו כן, למבקשת רכב בבעלותה.

בתגובה לבקשה מטעם המשיבים, מותירים הם את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

אכן נראה, כי מצבה הכלכלי של המבקשת אינו שפיר, עם זאת בעלות ברכב מעידה על יכולתה לעמוד בתשלום האגרה הנדרשת במסגרת הליך זה, שהרי ברור כי החייבת נדרשת להוצאות חודשיות בגין השימוש היומיומי ברכב.

אמנם, ההליך שהגישה המבקשת מגלה עילה, אולם, משלא הוכח כי הינה חסרת יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה הנדרשת, הרי שדין בקשתה לפטור להדחות.

אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה לפטור מתשלום אגרה. יחד עם זאת, הנני מאפשר למבקשת לפרוש את תשלום האגרה לשני תשלומים שווים, האחד בתוך 10 ימים מהיום והשני בתוך 30 ימים מהיום.

במידה ולא תשולם האגרה במועד תמחק התביעה.

ניתנה היום, כג' אדר תשע"ג, 3 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.