בפניי בקשה למתן פטור מתשלום אגרה, על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז- 2007 (להלן: "תקנות האגרות").

ברקע ההתדיינויות מצויות העובדות הבאות. ביום 10.12.12 הגיש העותר (להלן: "המבקש") עתירה מנהלית נגד החלטת המשיבה לדחות את בקשתו למקלט מדיני בנימוק כי לא הוצג מידע המבסס את קיומו של פחד רדיפה של המבקש ממדינתו. המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה האמורה, אולם הבקשה אף היא נדחתה.

במקביל להגשת העתירה הגיש המבקש במעמד צד אחד בקשה למתן צו ביניים במסגרתה ביקש שבית המשפט יורה למשיבה להימנע מגירושו מישראל עד להכרעה בעתירה. כב' השופט י' נועם דחה את הבקשה למתן צו ארעי מן הטעם כי העתירה הוגשה בשיהוי של למעלה משלושה חודשים ובסופו של דבר, קבע כי על המשיבה למסור תגובתה לעניין צו הביניים עד ליום 6.1.13. בד בבד המבקש הגיש בקשה לפטור מאגרה.

המבקש טוען כי הוא נמצא במדינה לבדו ואין אדם אשר יכול לסייע לו כלכלית בתשלום האגרה. הוא ממשיך וטוען כי הוא חסר חסכונות וכל רכושו מסתכם במעט כסף ומיטלטלין אישיים. לבסוף, הוא טוען כי הוא נמצא בחובות. המשיבה טוענת כי, יש לדחות את הבקשה מן הטעם כי לא מתקיימים התנאים הדרושים לצורך קבלת פטור מאגרה, דהיינו הוכחת חוסר יכולת כלכלית וקיומה של עילה לכאורית.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית. אסביר את השיקולים ביסוד קביעה זו.

תקנה 14 לתקנות האגרות קובעת כי במניין שיקוליו ליתן פטור מתשלום אגרה ישקול בית המשפט שני מבחנים עיקריים: (א) האם אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה; (ב) האם ההליך מגלה עילה (בשג"ץ 7997/05 דניאלי נ' פרקליטות המדינה, (פורסם במאגרים, ביום 15.1.06)) .

נוסף לשני מבחנים אלה יש ליתן משקל גם לרציונאליים העומדים בבסיס תשלום האגרה. האחד, סיוע במימון השירות שנותנת המדינה לציבור בהעמדת מערכת משפטית לבירור תביעותיהם והשני סינון תביעות סרק, ומניעת ניצול לרעה של ההליך המשפטי (רע"א 1211/03 דנינו נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, ביום 7.7.03)). מתן פטור מלא מתשלום אגרה משמעו הטלת נטל ההוצאות המשפטיות של ניהול התובענה על קופת הציבור (ע"א 10537/03 מדינת ישראל (הנהלת בתי המשפט- המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות) נ' יש- גד תעשיות לתשתית (1993) בע"מ (2004)).

מן החומר שבפניי עולה כי, המבקש לא הציג כל מסמך בתמיכה בטענותיו בדבר מצבו הכלכלי,והתצהיר הלאקוני שצרף לעתירה ולבקשה לפטור כאחד אינו עומד בתנאי התקנות והפסיקה. בהקשר זה אציין כי טענתו של המבקש בדבר מצבו הכלכלי מעוררת קושי נוכח העובדה כי הוא מיוצג על ידי עורך דין פרטי. ניתן לראות בכך אינדיקציה ליכולתו הכלכלית, מחד גיסא. בנוסף , על רקע החלטת הביניים של כבוד השופט נועם סיכויי העתירה מסופקים.

ככל שהמבקש לא ישלם האגרה עד יום 15.1.13 תימחק העתירה ללא הודעה נוספת.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ד טבת תשע"ג, 27 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.