1. בעתירה שלפניי עותרים שני בעלי ברים (פאבים) שכונתיים בעיר רחובות, נגד תנאי שהוסיפה המשיבה 1, ועדת ערר מחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז (להלן: "ועדת הערר"), להיתר לשימוש חורג שנתנה לברים המשיבה 2, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רחובות (להלן: "הוועדה המקומית"). התנאי האמור מגביל את פעילות שני הברים עד השעה 24:00.
2. לאחר דיון מקדמי בעתירה הודיעו ב"כ הצדדים לבית המשפט על הסכמתם להחזיר את הדיון בעניינם לוועדת הערר. יחד עם זאת ביקשה ב"כ ועדת הערר להבהיר כי "אין ועדת הערר כבולה להחלטתה הקודמת... היא שומרת על זכותה להוציא החלטה חדשה ככל שתידרש...", בעוד שב"כ העותרים התנגדו לנהל הליך חדש בפני ועדת הערר, והסכימו להחזיר אליה את הדיון אך ורק בסוגיה שהעלו בעתירתם לבית משפט זה.
3. הסעד הנכון והראוי בנסיבות העניין הוא החזרת הדיון לוועדת הערר. בשאלת היקף הדיון בפני ועדת הערר, סבור אני כי יש לקבל את עמדת העותרים. אביא בקצרה את עיקרי הדברים הדרושים לצורך הכרעה זו.
4. כאמור, העותרים הם בעליהם של שני ברים הפועלים מזה מספר שנים ברח' הרצל 203 בעיר רחובות (להלן: "הברים"). רחוב הרצל הוא רחוב ראשי ששלובים בו שימושים של מסחר, בילוי ומגורים. הברים מצויים בקומת קרקע, ומעליהם ישנן דירות מגורים. באותו בניין קיימים ברים נוספים, ובסביבה הנדונה ישנן פיצריות, "פיצוציות", מאפיות, מסעדות ובתי קפה. לטענת העותרים, שעות הפעילות של הברים הן 21:30 בערב עד 02:00 בלילה.
5. על המקרקעין שבהם מצויים הברים חלה תב"ע רח/2010, המייעדת את המקרקעין ל"איזור מרכזי מעורב מסחר ומגורים" (להלן: "התכנית"). התכנית מגבילה את השימושים המסחריים במקרקעין לשעות הפעילות של חנויות. זמני פתיחת חנויות ובתי עסק אחרים מוסדרים בחוק עזר לרחובות (פתיחת בתי עסק וסגירתם), התשנ"ו-1995 (להלן: "חוק העזר העירוני"). חוק העזר העירוני קובע כי חנויות תיסגרנה לרוב בשעה 20:00 או 21:00 (בהתאם ליום בשבוע, סעיף 3(א)(2) לחוק העזר העירוני). לעומת זאת, "בית אוכל" יוכל לפעול (ביום שאינו יום מנוחה) עד השעה 24:00, ורשות הרישוי תהא רשאית לתת היתר לפעילות עד 02:00 אם לדעתה אין הדבר מהווה מטרד (סעיף 4(א),(ג) לחוק העזר העירוני).
6. העותרים פעלו לקבלת רישיון עסק, ובמסגרת זו הגישו בקשות לשימוש חורג לייעוד "מרכזי מסחרי" לעשר שנים, כך שתוסר מעליהם המגבלה של שעות פעילות של חנות (הקבועה לשימוש "מרכזי מעורב מסחרי ומגורים"). המשיבים 3, שכנים המתגוררים בבניין שבו מצויים הברים, הגישו התנגדויות לבקשות אלה.
7. הוועדה המקומית דנה בבקשות העותרים, והחליטה להתיר שימוש חורג לייעוד "מרכזי מסחרי" בשטח המקרקעין. בכך הוסרה למעשה המניעה החוקית לפעול אחרי 20:00 או 21:00 בערב. לצד זאת קבעה הוועדה המקומית בשתי החלטותיה מספר הגבלות ודרישות, כדי למנוע מטרדים שונים, וכן לשם פתרון בעיות וסוגיות שהועלו על ידי המתנגדים לבקשות. הוועדה המקומית קיבלה את טענות המתנגדים כי הברים מדירים שינה מעיניהם עד שעות הבוקר, והחליטה כי שעות פתיחת הברים יהיו על פי חוק העזר העירוני (אשר מגביל כאמור את הפעילות עד 24:00, ומאפשר לרשות הרישוי להאריך את שעות הפעילות עד 02:00). כן קבעה הוועדה המקומית כי יש למגן אקוסטית את המבנים, להגיש דו"חות אקוסטיים ולעמוד בתנאי תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990. בנוסף נקבע כי מטבחי הברים יהיו "מטבחים קרים", ללא בישולים, כדי למנוע ריחות בישול המפריעים לשכנים. בעניינו של העותר 2 ("אטמוס בר") נדחתה בקשתו לתוספת משטח "דק" (deck) ולסגירת חורף, וכן סורבה בקשתו לפתיחת דלת בחזית הדרומית, מחשש להפרעה לשכנים.
8. המשיבים 3 לא השלימו עם החלטת הוועדה המקומית להתיר את השימוש החורג, והגישו ערר לוועדת הערר. בערר ביקשו המשיבים 3 לבטל את החלטת הוועדה המקומית, ולהוציא צו להפסקת פעילותם של הברים. ועדת הערר החליטה לדחות את הערר ולהתיר את השימוש החורג, בין היתר לאחר שיצאה לסיור באזור הברים. יחד עם זאת, קבעה ועדת הערר תנאים נוספים להיתר, שהעיקרי ביניהם קובע: "... מאחר [ש]מדובר באזור מגורים שעות הפתיחה יהיו בין השעה 18:00 בערב ל-24:00 בלילה...".
9. תנאי זה עומד במרכזה של העתירה. לטענת העותרים מדובר בתנאי בלתי סביר, שנקבע בהיעדר מלוא הנתונים הרלוונטיים, ותוך אפלייתם לרעה של העותרים. לפי הטענה, שני הברים נפתחים בשעה 21:30, ולכן ההחלטה לחייב אותם לסיים את הפעילות כבר בשעה 24:00 תביא לסגירת הברים לאלתר. לטענת העותרים, הוועדה אמנם יצאה לסיור בשטח לצורך התרשמות בלתי אמצעית, ואולם לא היה בכך ערך רב הואיל והסיור התקיים בשעות הבוקר, שבהן הברים נושא העתירה סגורים. לא זו אף זו, במהלך אותו ביקור פגשה הוועדה ככל הנראה עובד מעסק אחר, שאינו קשור לעותרים, וממנו התרשמה, כי הפעילות של העותרים מתחילה מדי ערב בשעה 18:00. הוועדה לא בדקה את נכונות המידע, ולאמיתו של דבר הברים נפתחים בשעה מאוחרת הרבה יותר. עוד טענו העותרים כי ועדת הערר התעלמה משתי חוות דעת אקוסטיות שהגישו, התומכות בכך שאין הם גורמים מטרדי רעש. כן נטען כי החלטת הוועדה יוצרת אפליה פסולה בין בתי עסק דומים באותו הרחוב, אשר פועלים עד שעות מאוחרות יותר. במהלך הדיון בעל-פה טענו העותרים טענה נוספת, והיא שלוועדת הערר כלל לא הייתה סמכות לדון בשעות הפעילות של הברים, הואיל והסמכות לקבוע את שעות הפעילות נתונה, לפי הטענה, לרשות הרישוי, בהתאם לחוק העזר העירוני, ולא לוועדה המקומית או לוועדת הערר.
10. ועדת הערר טענה כי החלטתה להגביל את שעות הפעילות של הברים עד 24:00 היא ראויה וסבירה, ואף עולה בקנה אחד עם הוראות חוק העזר העירוני. לטענת הוועדה, החלטה זו מאזנת כראוי בין האינטרסים המנוגדים – של העותרים ושל התושבים המתגוררים בסמוך. באשר לסיור שערכה הוועדה, נטען כי אין כל חובה לערוך סיור במקום, וכך גם אין חובה לתאם את הסיור עם העותרים או לקיים את הסיור בשעת הפעילות של מבקש ההיתר. לשאלת בית המשפט נטען כי קיים פרוטוקול של הסיור (הגם שפרוטוקול לא צורף לתיק בית המשפט). עוד התברר כי בטרם ניתנה החלטת ועדת הערר דרשה הוועדה מן הוועדה המקומית להמציא לה "דו"ח לגבי כל הפאבים שפועלים ברחוב הרצל, המצב הרישויי, המצב התכנוני ומדיניותה במישור התכנון והבניה, וככל שלא קיימת מדיניות כזו הנתונים הרלבנטיים מתוך תיק רישוי עסקים". ואולם, דו"ח כאמור לא הוגש לוועדת הערר, והחלטתה ניתנה מבלי שיהיה בפניה המידע הנ"ל.
11. נחזור עתה לנקודה שבה התחלנו, והיא הסכמת הצדדים להשיב את הדיון לוועדת הערר. ועדת הערר צריכה לקיים דיון בעניינם של העותרים כאשר הנתונים הרלוונטיים פרושים בפניה באופן מלא ואמין. גם אם אין חלה חובה על ועדת הערר לקיים סיורים, הרי שהיתרונות הטמונים בעריכת סיור הם ברורים, וטוב עשתה הוועדה כאשר החליטה לצאת לסיור. יחד עם זאת, היה עליה לערוך את הסיור בשעות הפעילות של הברים. עריכת הסיור בשעות הבוקר מצמיחה תועלת מעטה. בנסיבות העניין אף נראה כי הדבר הוביל לכך שמידע מוטעה בעניין שעת הפתיחה של העותרים עמד בפני ועדת הערר. על ועדת הערר לקיים אפוא סיור חוזר בשעות הפעילות של הברים, ולתעד אותו בפרוטוקול מפורט. כמו כן, על הוועדה המקומית להגיש לוועדת הערר את הדו"ח שהתבקשה להכין עבורה, באופן שיאפשר לוועדת הערר לבחון את המצב הנוגע ליתר העסקים הדומים ברח' הרצל. ככל שהוגשו לוועדת הערר דו"חות אקוסטיים, יש לתת עליהם את הדעת.
12. כפי שצוין לעיל, אינני רואה מקום לקיים הליך של ערר חדש ("דה נובו") בשאלה אם להתיר את השימוש החורג, אלא הליך נקודתי בלבד שבו תבחן ועדת הערר מחדש אם יש צורך בתנאי הנוסף שקבעה בעניין שעת סגירה. ועדת הערר בחנה את הבקשות לשימוש חורג בהתאם לכללים שהתגבשו לבחינת בקשות מסוג זה ("עצימות" השימוש החורג, היקף השימוש החורג, עקרון ההפיכות ועוד), והגיעה למסקנה כי יש להתיר את השימוש החורג. בין היתר ציינה ועדת הערר כי "מגמת התכנון והעובדות בשטח מאפשר[ו]ת ומעודד[ו]ת פיתוחו המסחרי של רחוב הרצל". בנוסף יש לציין כי הוועדה המקומית עשתה עבודה מקיפה וקבעה תנאים לא מעטים לצמצום הפגיעה האפשרית בשכנים. יש לזכור גם כי השכנים עצמם, המשיבים 3, לא תקפו את החלטת ועדת הערר. בנסיבות אלה אין לפתוח את הנושא כולו מחדש, ויש לבחון רק את השאלה שעלתה בעתירה שלפניי – השאלה הנוגעת להוספת התנאי בדבר סגירה בשעה 24:00.

באשר לטענת העותרים כי רשויות התכנון נעדרות סמכות לדון בשעות הפעילות של הברים, טענה זו לא הועלתה בכתב העתירה, אלא רק במהלך הדיון בעל-פה, ונראה גם כי בהסכמתם להחזיר את הדיון לוועדת הערר, מוותרים העותרים על הטענה. בנסיבות אלה אין צורך לדון בטענה. למעלה מן הצורך, נוטה אני לדעה כי בנסיבות העניין, כאשר תב"ע החלה על הברים קובעת שעות פעילות עד 20:00 או 21:00 בערב, וכאשר פעילות מעבר לשעות אלה מצריכה היתר לשימוש חורג, לרשויות התכנון סמכות לדון בנושא שעות הפעילות.

1. סוף דבר – העתירה מתקבלת. ועדת הערר תקיים דיון נוסף בעניינם של העותרים. דיון זה יהיה מצומצם לנושא התנאי שהוסיפה להחלטת הוועדה המקומית בדבר סגירת הברים בשעה 24:00. קודם למתן החלטתה תקיים ועדת הערר סיור ותקבל לידיה דו"ח מאת הוועדה המקומית, כמפורט לעיל בפסקה 11. ככל שיוגש ערעור על החלטת ועדת הערר, יובא הערעור בפניי.

אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ג, 07 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.