1. לפניי תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לכלי רכב של הנהגים המעורבים בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 9.8.2012 בתל-אביב.
2. לטענת התובע והנתבע שכנגד (להלן – "התובע"), הוא נסע עם רכבו בנתיב המוביל למנהרה. המנהרה כוללת שני נתיבים כאשר רכבו אמור היה להשתלב בנתיב השמאלי במנהרה. הנתבעת 2 (להלן – "הנתבעת") נסעה מימינו, סטתה לכיוון נסיעתו ופגעה ברכבו.
3. לטענת הנתבעים והתובעים שכנגד, הנתבעת נסעה בנתיב המוביל למנהרה, כאשר רכבה אמור היה להשתלב בנתיב השמאלי במנהרה. בצומת – לפני המנהרה – משמאל לנתיבים המובילים למנהרה ישנם שני נתיבים המיועדים לפנייה שמאלה. התובע היה עם רכבו בנתיב הפונה שמאלה לכביש איילון דרום אולם הוא סטה לפתע ימינה, אל כיוון הנתיבים המובילים למנהרה, אז אירעה התאונה (סעיף 2 לכתב ההגנה המתוקן).
4. לאחר בחינת כתבי הטענות, העדויות והראיות, החלטתי להורות על קבלת התביעה העיקרית ודחיית התביעה שכנגד; להלן הנימוקים אשר הביאו אותו למסקנה כאמור:
5. גרסאות הנהגים המעורבים מנוגדות. עדותו של התובע אומנם נתמכה בעדות הנוסעת שהייתה לצדו ברכב, אולם לא מצאתי מקום להעדיף את עדותו אך מהטעם כאמור; בנסיבות כאמור יש לאתר ממצא אובייקטיבי אשר עשוי לסייע בזיהוי הגורם האחראי לקרות התאונה; ממצא כאמור הוצג;
6. התובע צילם את רכבו במיקום בו נעצר הרכב ברגע התאונה, טרם שהוא הוזז מהמקום [ת/2]. יש בתמונה כאמור – לאחר שבוחנים אותה אל מול יתר תמונות המקום – כדי לתמוך בגרסת התובע.

לפני המנהרה יש צומת. בצומת - מבין הנתיבים במקום, שני הנתיבים משמאל מיועדים לפנייה שמאלה לכביש איילון דרום ולא לכיוון המנהרה; שני הנתיבים הבאים (משמאל) משמשים כניסה למנהרה. המנהרה אינה נמצאת ממול לצומת בקו ישר, אלא ישנו עיקול קל [ראו תמונה 4; עדות הנתבעת: "הנתיב שלי מתעקל כדי להיכנס למנהרה, הוא לא ישר, המנהרה לא בדיוק מול", עמ' 5, ש' 22 – 23].

לפיכך, אם התובע הוא שנסע בנתיב השמאלי ביותר המיועד לכניסה למנהרה (הנתיב השלישי משמאל) הרי שרכבו אמור להימצא בתוואי הכביש – עם תנועת העיקול, בזווית מעט שמאלה. אם התובע נסע בנתיב הימני מבין שני הנתיבים המיועדים לפנייה שמאלה (הנתיב השני משמאל) וברגע האחרון הוא החליט לנסוע לכיוון המנהרה, רכבו אמור להיות במיקום שאינו בהתאם לתוואי העיקול, אלא עם זווית ימינה.

עיון בתמונה ת/2 מעלה שרכבו נסע בתוואי העיקול שמאלה, מצב שתואם יותר לנסיעה שהחלה מהנתיב השלישי משמאל (נתיב שמוביל למנהרה) על פני נסיעה שהחלה מהנתיב השני משמאלי (נתיב שמוביל שמאלה לכביש איילון דרום).

1. התובע אומנם הבחין בנתבעת אך בסמוך לרגע התאונה, באופן שהוא לא ראה בדיוק את מסלול נסיעתה. עם זאת, הוא העיד מה היה כיוון רכבה בעת התאונה. התובע העיד: "הנקודה שראיתי אותה הייתה באלכסון קיצוני" (עמ' 4, ש' 34); עובדה זו אף היא תומכת בגרסת התובע.
2. נוסעת נוספת שהייתה ברכב התובע לא התייצבה לדיון. איני זוקף עובדה זו לחובת התובע מאחר וניתן הסבר מדוע העדה לא התייצבה, כאשר ההסבר מניח את הדעת (עמ' 4, ש' 7), וכאשר התייצבה לדיון נוסעת אחרת. בהודעתו לחברת הביטוח (ת/4) מציין התובע שהוא נסע "בנתיב ימני מתוך שניים". גרסה זו אינה עולה בקנה אחד עם העובדות כהווייתן, כאשר התובע עצמו לא ידע ליתן הסבר לכיתוב כאמור בהודעתו לחברת הביטוח. בסופו של יום, לאחר שבחנתי את מכלול העדויות, הראיות והנסיבות, הגעתי למסקנה שהתמונה ת/2 הינה ראיה ממשית ומשמעותית יותר מהאמור בהודעת התובע לחברה הביטוח, במיוחד כאשר הודעת הביטוח נערכה במועד מאוחר יותר וייתכן במועד שאינו סמוך למועד התאונה (התאונה אירעה ביום 9.8.2012; ציון התאריך בטופס ההודעה אינו ברור, כאשר כלל לא בטוח שהדיווח נעשה בחודש אוגוסט 2012; הספרה המציינת את החודש אינה ברורה).
3. על כן, התביעה העיקרית – מתקבלת; התביעה שכנגד – נדחית; אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע בתוך 30 יום סך של 6,781 ₪ (שיעור הנזק הישיר, שיעור שכר טרחת השמאי ועלות צילום תמונות צבע) בתוך 30 יום בצירוף אגרת משפט ע"ס 70 ₪ (בהתאם לשיעור היחסי של הסכום שנפסק) ובצירוף הוצאות משפט ע"ס 750 ₪.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי – בתוך 15 יום.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מפסק הדין אל הצדדים.

ניתן היום, ג' סיון תשע"ג, 12 מאי 2013, בהעדר הצדדים.