<#1#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת: רס"ב טריקי

ב"כ החשוד: עו"ד רזניק

החשוד בליווי שב"ס

פרוטוקול

נציגת המבקשת:

חוזרת על הבקשה. לחשוד עבר פסיכיאטרי ונבקש שליחתו לבדיקה פסיכיאטרית.

חקירה נגדית:

ש. ממתי האירוע המתואר בבקשת המעצר?

ת. מדובר בשני אירועים. היא אמרה ששבוע לפני כן איים עליה ושבאותו אירוע הגיע אליה הביתה, הם גרים באותו בניין.

ש. היא מוסרת מדוע לקח לה שבוע ימים להתלונן?

ת. היא פוחדת ממנו.

ש. ומה קרה אתמול שהפסיקה לפחד?

ת. לא קרה כלום.

ש. מה היא אומר שאמר לה? איזה סוג של איומים?

ת. זה מתואר בעדות. אנו נבצע עימות.

ש. ואיך אותו אירוע הסתיים?

ת. היא דחפה אותו בחזרה, הסכין נפלה וברחה.

ש. למיטב ידיעתך, יש גם תלונות שלו כלפיה?

ת. לא

ש. אף פעם לא הוזמנה משטרה או שאינך יודעת?

ת. לא הועלתה טענה כזו, בודקים זאת.

סיכומי נציגת המבקשת:

חוזרת על בקשתי ומבקש להיעתר לה.

סיכומי ב"כ החשוד:

מדובר על תלונה מלפני כשבוע ימים, כאשר לא ברור מדוע כבר אז או אף יומיים למחרת, כשהאירוע טרי, לא פנתה המתלוננת והתלוננה במשטרה, ובחרה לעשות כן רק אתמול, ללא טריגר. מדובר בבת זוג לשעבר, כאשר הם לא מתגוררים ביחד, הוא לא רוצה יותר קשר עמה, אני מתארת שגם היא לא רוצה קשר עמו. החשוד מוכן לעימות. הרקע הפסיכיאטרי בגינו מבקשת חברתי את חוות הדעת הראשונית, הוא מלפני 7-8 שנים. האירוע הסתיים בלא כלום, ולא הוזמנה משטרה. איני סבורה שמדבור באירוע היום יש בגינו צורך כה חזק לעצור את החשוד, אפילו ל-24 שעות. אין לי חלופה להציע, החשוד מוכן להרחקה.

<#2#>

החלטה

לפניי בקשה להארכת מעצרו של החשוד, שנעצר בחשד לביצוע עבירות של איומים וניסיון תקיפה של בת זוג.

המתלוננת הינה בת זוג לשעבר של החשוד, שעל פי האמור בהודעתה, "אני כל היום אובססיבית אליו, אבל זה לא אומר שהוא צריך להרים סכין". בתלונתה טענה המתלוננת כי שבוע לפני מועד תלונתה, החשוד איים עליה, והוסיפה וטענה כי היא חוששת ממנו בשל עברו הפסיכיאטרי. ואולם, אין לפניי ראיות של ממש כי החשוד סובל כיום מבעיה נפשית, כאשר מדבריו לפני שנים היה באשפוז בשל גירושיו והתנתקותו מילדתו.

לפיכך, בנסיבות העניין האמורות – ובהתחשב בטיב התשתית הראייתית שהתגבשה עד עתה, כמו גם במהות העבירות המדוברות ובאופן ביצוען – אני מוצא כי ניתן להסתפק במקרה זה בחלופת מעצר הולמת.

בנוסף, עיון ברשימת פעולות החקירה הנדרשות, אשר הוצגה לפניי, מעלה כי מדובר בפעולות חקירה שניתן למנוע את שיבושן באמצעות קביעת תנאי שחרור וחלופת מעצר מתאימה.

בהקשר זה לא למותר לציין עוד כי, כמצוות המחוקק, גם בהתקיים חשד סביר ועילת מעצר יש לבחון אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך חלופית של שחרור בערובה ובתנאים אשר פגיעתם בחירותו של החשוד פחותה מזו של מעצר.

אשר על כן אני מורה בזה על שחרורו של החשוד בערובה ובתנאים, כדלקמן:

1. התחייבות עצמית על סך של 3,000 ₪.
2. ערבות צד ג' על סך של 2,000 ₪. ערב צד ג' יכול שיהא מר יצחק כהן, ת.ז 051861581.
3. הפקדה במזומן על סך של 1,500 ₪.
4. איסור יצירת קשר כלשהו, ישיר או עקיף, עם מי מהמעורבים הנוספים בפרשה – דהיינו: חשודים, עדים או מתלוננים – וזאת למשך 30 יום מהיום.
5. הרחקה מכל מקום בו שוהה המתלוננת, למרחק שלא יפחת מ-50 מ', למשך 30 יום מהיום.
6. מעצר בית מוחלט עד ליום 14/12/12 בשעה 12:00. מעצר הבית יהא בביתו של החשוד ברח' דב הוז 24, דירה 1, בני ברק.

על שלטונות בית המעצר לאפשר לחשוד ביצוע שלוש שיחות טלפון על חשבון המדינה, לרבות לטלפונים ניידים, לצורך הסדרת תנאי השחרור שנקבעו לעיל.

בהיעדר ערבויות ייעצר החשוד ויובא בפני שופט עד ליום 13.12.12 בשעה 12:00.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ח כסלו תשע"ג, 12/12/2012 במעמד הנוכחים.