<#2#>

נוכחים:

מטעם המערער/מבקש – אין הופעה

ב"כ המשיבה: עו"ד אדם סרי

פרוטוקול

ב"כ המשיבה: (השעה 8:40) ב"כ המערער לא יצר איתי קשר, גם לא הצלחתי להשיג אותו טלפונית לפני הדיון.

<#3#>

פסק דין

הדיון נקבע להיום לשעה 8:30. השעה כעת 8:40.

בהעדר התייצבות מטעם ב"כ המערער והמערער, אני מורה על דחיית הערעור. למען הסר ספק, עיכוב ביצוע גזר הדין, עליו הוריתי בהחלטתי מתאריך 13.10.13 – מבוטל.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לב"כ המערער.

<#4#>

ניתן והודע היום כ"ג חשון תשע"ד, 27/10/2013 במעמד הנוכחים.

השעה 9:05.

ב"כ המערער: בראשית דברי אבקש להתנצל. הייתי בכניסה של חיפה לפני רבע שעה. יצאתי בזמן, אך הייתה תאונה באזור טייבה והיה לנו קשה להגיע. יצאתי ב-7:00 על מנת להגיע בזמן. אני מתנצל על האיחור שלי.

<#7#>

החלטה

לאור התייצבות ב"כ המערער ומר מסארוה בעצמו, אני מורה על ביטול פסק דיני לעיל.

<#8#>

ניתנה והודעה היום כ"ג חשון תשע"ד, 27/10/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ הצדדים: אנחנו מקבלים את הצעת בית המשפט, ונקיים את הדיון לגופו של הערעור.

ב"כ המערער: המערער נשפט שלא בפניו, בפני בית משפט קמא, על עבירת שכרות. הרי אנחנו יודעים, וכולנו יודעים שפסילת מינימום על עבירות שכרות היא פסילה בפועל של שנתיים. במקרים דומים למקרה שלנו, שאנחנו מגיעים במגעים להבנה טוטאלית בבתי משפט שונים לתעבורה, העונש הוא פחות משנה.

המערער שנתפס, היה בגופו כ-300 ומשהו מ"ג, והכמות היא מעל המותר. זה לא כמות שרואים עליו שהאדם הזה היה נוהג תחת השפעת אלכוהול בכמות מאוד גבוהה. זה מאחורי. אני אטען ספציפית על מה שקרה למערער.

כשהוא נתפס, נתנו לו זימון שיתייצב בפני בית משפט קמא בחדרה. הוא לא ידע, אם היום מישהו מבצע עבירה בתעבורה נותנים לו עוד כמה חודשים. נתנו לו זימון לעוד כמה חודשים שיתייצב בפני בית משפט בחדרה, שעל פי כתב האישום מיוחס לו נהיגה בניגוד לסעיף 62א' ו-64ב(א). לצערי הרב, לכל בן אדם צפוי לקרות הדבר הזה, המערער לא ידע על קיום הדיון במדויק. לשאלת בית המשפט מה הכוונה לא ידע במדויק, אני משיב שהוא לא ידע. למשל, לא התקיים הדיון ב-9.1.13, הוא לא ידע, לא הייתה לו ידיעה. הוא ידע שהמשטרה תפסה אותו בבדיקה שגרתית, ביום 9.7.13.

לשאלת בית המשפט, בערך מתי הוא ידע, אני משיב שהוא חשב שהדיון מתקיים בפברואר, במרץ. הוא בדק, הלך לשם, אחרי קיום הדיון בכמה חודשים, והוא לא ידע בכלל, לא הופיע השם שלו במזכירות. לא כתבתי את זה.

לשאלת בית המשפט, למה המערער לא הגיש תצהיר, בו העלה את הטענות שעכשיו נטענות לראשונה, אני משיב שכשאדם מברר במזכירות בית משפט בחדרה ואמרו לו שלא קיים שום דבר נגדו, אז הוא חשב שלא קיים. בתצהיר שהוגש בפני בית משפט קמא, נטענו הטענות האלה שהוא כבר נגרם לו נזק. אני מציג לבית המשפט העתק מהבקשה שהוגשה. אני מתקן, לא היה תצהיר.

ב"כ המשיבה: נבקש לדחות את הערעור. המערער נתפס נוהג בשכרות ב-14.7.12. הזמנה לדין ליום הדיון ב-9.1.13 נמסרה לו, והוא חתם עליה. אני מציג את אישור המסירה עם הזמנה ליום הדיון.

המערער פנה לבית המשפט קמא ב-23.7.13, בשיהוי מאוד ניכר, 10 חודשים לאחר שניתן פסק הדין. פסק הדין ניתן בינואר, וגם אז, כשביקש את ביטול פסק הדין לא הראה כל סיבה מוצדקת לאי-התייצבות או כל טענת הגנה. אדרבא, גם היום שמענו הודאה שהוא נתפס כשהוא שיכור. אשר על כן אין כל מקום להיעתר לערעור.

<#9#>

פסק דין

עיון בנימוקי הערעור מעלה כי לא היה לו כל מקום, מלכתחילה. המערער נתפס נוהג כשהוא שיכור – כהגדרת המונח בדין – בתאריך 14.7.12.

בו במקום הוא קיבל הזמנה לדין וכתב אישום, כאשר ההזמנה הייתה לתאריך 9.1.13.

המערער לא התייצב לדיון ודינו נגזר, ל-24 חודשי פסילה (עונש המינימום), קנס בסכום של 4,000 ₪ ופסילה על תנאי.

בקשה לביטול פסק הדין נדחתה – ובצדק. אעיר בהקשר זה, כי המערער לא צירף תצהיר לבקשתו.

במסגרת הודעת הערעור לא מצאתי כל נימוק המצדיק את ביטול פסק הדין; הקלה בעונשו; או היעתרות חלקית לבקשה. המערער טען כי "לא ידע במדויק על יום הדיון", אך לא הבנתי עד סוף הדיון למה הכוונה. ברור כי מדובר ברשלנות ברורה של המערער. גם לא מצאתי כל סיבה אשר מצדיקה את ביטול גזר הדין בעילה השנייה שיכולה להצדיק זאת (עיוות דין).

סוף דבר, אני מורה על דחיית הערעור. למען הסר ספק, עיכוב הביצוע בתיק זה – מבוטל.

<#10#>

ניתן והודע היום כ"ג חשון תשע"ד, 27/10/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי גיל שוורץ