מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

ביום 27.09.12 ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

העידו בפני שני הנהגים המעורבים בתאונה ונוסע ברכב של דוד אשכנזי והוגשו הראיות.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית

המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79 א' לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את העדויות, בחנתי את הראיות בשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, עדותה של העדה הגב' כתבי כוכבה לא תאם את הודעתה. בעוד בהודעה טענה כי התאונה עקב העובדה כי הרכב חתך אותה טענה בבית המשפט כי התאונה ארעה בעקבות בלימה של רכבו של אשכנזי. טענת הבלימה היא טענת הגנה המעבירה את התאונה מאי שמירת מרחק לתאונה של סטיה מנתיב. נוכח הפערים הבלתי מוסברים בגרסה מצאתי להעדיף את גרסתו של הנהג אשכנזי. גם הנזקים ברכבים תואמים יותר גרסת אשכנזי שטען כי נסע במהירות 15 קמ"ש בעוד הגב' כתבי טענה כי נסעה במהירות 80 קמ"ש לו גרסתה תתקבל הרי שהנזקים היו צרכים להיות גדולים בהרבה.

סוף דבר, התביעה בתא"מ 32110-12-12 נידחת ללא צו להוצאות.

התביעה בתא"מ 4787-01-13 ראשי נזק אובדן הכנסה וטרטור נדחים בהעדר הוכחה. מצאתי כי יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 21,099 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, אגרת משפט ששולמה שכר בטלת עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בשיעור של 17.55%.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, כ"ח סיון תשע"ג, 06 יוני 2013, בהעדר הצדדים.