1. בהמשך להחלטתי מיום 9/1/2013 ולאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים לבקשה, ראיתי להיעתר חלקית לבקשה באופן שאני מורה כי הכספים שנקבעו בפסק הדין של בית משפט קמא יופקדו בגזברות בית המשפט עד להכרעה בערעורים או עד החלטה אחרת עפ"י המוקדם.

2. עיון בטיעוני הערעור אינו מאפשר לקבוע כי סיכויי הערעור קלושים (על אף שחלק לא מבוטל מהערעור עוסק בקביעות עובדתיות למעשה).

3. מאידך ולשאלת הקושי להשבת המצב לקדמותו, אם תזכה המבקשת בערעור, נוכחתי כי המבקשת אכן הציגה אינדיקציות לא מבוטלות לשלב זה של ההליך, המקימות חשש שכזה, זאת על אף שעסקינן בפסק דין כספי;

מלבד הנסיבות החיצוניות העקיפות, באשר לקשיים הכלכליים בתקופות הרלבנטיות להליך בפני בית משפט קמא, הוצג כי למבקשת חובות אגרות לרשם החברות כבר מספר שנים, כאשר המבקשת אף התקשתה לגייס את כספי הערבון שנקבעו לה בהליך הערעור.

צבר הראיות הלכאוריות האמורות, בצרוף העובדה לפיה המשיבה, הינה חברה בע"מ, שהיום ישנה ויכול ומחר איננה, מטות את הכף לענין הבקשה שבפניי.

4. לציין כי המשיבה בתגובתה לא ראתה להתמודד עם הטענות לגופן, תוך שהיא מסתפקת בעיקר בהפניה להלכות כלליות, החלות לעניין עיכוב ביצוע.

5. מעבר למכלול אוסיף כי פתרון ההפקדה שנקבע, יבטיח באיזון המתחייב גם את אינטרס המשיבה, באופן שהכספים שנפסקו לה ע"י בית משפט קמא יעמדו זמינים לרשותה מיד לאחר הכרעה בערעור ובהתאם לתוצאותיו.

6. הכספים יופקדו בגזברות בית המשפט עד לא יאוחר מיום 13/2/2013.

7. המזכירות תודיע.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ג, 30 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.