בפניי תביעה כספית ע"ס 1,712 ₪ ותביעה שכנגד ע"ס 6,099 ₪, שתיהן בסדר דין מהיר ושתיהן בגין נזקי רכוש שנגרמו לשני הרכבים המעורבים בתאונת דרכים מיום 19.7.12 שהתרחשה באילת.

ביום 13.4.14 נערכה בפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שני הנהגים המעורבים וכן עדות נוסעת רכב הנתבעים.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

בתביעה העיקרית

התביעה נדחית.

אין צו להוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו.

בתביעה שכנגד

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים:

• סך של 4,500 ₪, בגין הנזקים. הפחתי מסכום התביעה, הן בשל כך שמקצת מהנזקים המפורטים בחוות דעת השמאי לא נגרמו בתאונה והן בשל האופן הבעייתי שבו נערכה חוות דעת השמאי (אין בה כלחסות לשאלת נפקות חלוף הזמן הרב מאז התאונה ועד מועד בדיקת הרכב ע"י השמאי ואין בה פירוט מתבקש לגבי השאלה האם הרכב תוקן אם לאו, כאשר נהג הרכב העיד בדיון שהרכב לא תוקן).
• סך של 372 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה.
• סך של 1,250 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.

פסה"ד יישלח ע"י המזכירות לב"כ שני הצדדים.

ניתן היום, ט"ז ניסן תשע"ד, 16 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.