טוען...

פרוטוקול

אברהם טל26/02/2013

לפני:

כב' השופט אברהם טל, אב"ד – סג"נ כב' השופטת זהבה בוסתן
כב' השופטת בלהה טולקובסקי

המערער

נח בניכיס

נגד

המשיבה

מדינת ישראל

<#2#>

נוכחים:

המערער ובאי כוחו עוה"ד קטי צווטקוב ופלסבורג

ב"כ המשיבה עו"ד מיקי פורן

פרוטוקול

ב"כ המערער: חוזרת על הודעת הערעור ומציגה את חוות הדעת הפסיכיאטרית. אני חושבת שלא נלקח בחשבון אותו מצב בריאותי שיש לו קשר ישיר לביצוע העבירות לטעמנו ומעבר לזה שזה לא נלקח בחשבון ושיש לקחת את זה בחשבון בהתאם להוראות תיקון 113, סעיף 40 ט' 9, ביהמ"ש קמא החמיר עם המערער.

בידי אסופת פסיקה מכל מיני נסיבות.

המערער נמצא במר"ש בגלל המצב הגופני שלו וגם בגלל המצב הנפשי. כל השהות שלו הוא במר"ש. במקרים שנותנים עשרה חודשים זה מקרים שיש מכלול של חומרה ואין את הנסיבות שלו, של הודאה וגם את נסיבות ביצוע העבירה של רצף של יומיים, גם את הנסיבות האישיות שלו, הוא עדיין נשוי לאישתו.

במקרה שלנו מדובר ברצף של יומיים, אדם נעדר כל עבר פלילי כשיש לו רקע רפואי ברור. זה הנימוק המרכזי וזה הבאתי כדי לחזק מבחינת הפסיקה את העונש המקובל, ישנם מקרים חמורים יותר שלא מתאימים למקרה שלנו ומקרים פחות חמורים.

ב"כ המשיבה: לא לחינם המערער פה לא נשלח לשירות המבחן ודווקא התביעה היתה צריכה לעמוד על זה ואולי זו הטעות שעשינו בבימ"ש קמא, לשלוח אותו לתסקיר שירות המבחן כי לגזור דינו של אדם כזה ש- 43 שנים נשוי למתלוננת כאשר היא חיה לצדו 43 שנים. לי נראה ששירות המבחן כן היה ממליץ לכלוא אותו מאחורי סורג ובריח כיוון שכל האמירות שעולות בחוות הדעת הן אומרות מסוכנות. מצטט. כל הסממנים לכך שמדובר בגבר אלים שכרגע בשלב הזה ואני לא אומר שאין לו תקנה אף פעם, אבל כרגע אין לו תחילתה של תובנה להתנהגות האלימה שלו משך שנים ולא לחינם לא נשלח המערער לתסקיר, יש מנהג רחב ועצום בעבירות אלה ובגלל המורכבות, יכול אדם שינהג באלימות יותר קשה מהמערער ובסופו של דבר ייצא כמעט פטור בלא כלום במאסר על תנאי וזהו אבל לבוא ולשלוף עשרים גזרי דין ולהגיד כולם נתנו פה מאסרים על תנאי או אפילו מאסר בעבודות שירות ולהגיד זה המדיניות זה ממש לא המדיניות, מתחמי הענישה שקבע בית משפט קמא מספיק רחבים ומכילים את מנהג המקרים הכמעט מלא אבל אנחנו לא נמצאים שם. בתוך המתחם הם שלושה חודשים באישום ראשון ושישה חודשים באישום שני. מגיעים ל- 10 חודשים. הנקודה המשמעותית היא העובדה שהאיש הזה מסוכן לאישתו ואין לנו שום אינדיקציה של תחילתה של תובנה, ואם היתה פה אינדיקציה ואם ביהמ"ש היה רואה תסקיר שירות המבחן שיש לו אופק שיקומי כל המציאות היתה אחרת, וכל האמירות שעולות בחוות הדעת הפסיכיאטריות עולות בקנה אחד עם פרץ אלימות חוזר ונשנה.

ב"כ המערער: מה שהמערער אומר ומה שעולה בחוות הדעת זה לעניין הבעיות שהיו להם במערכת היחסים וזה לפני ימי עברו והאירוע המוחי היה לפני 5 שנים ומאז חל שינוי משמעותי בחייו ונטילת האחריות שלו היא מלאה ומוחלטת, הוא מצטער ומביע צער בפני המתלוננת עוד בהודעותיו במשטרה, סברו בערכאה ראשונה שאין לתת תסקיר כי כל הנסיבות מפורטות בחוות הדעת הפסיכיאטרית ואני סבורה שביהמ"ש קמא טעה בכך שהנזק המוחי והקשר שלו לעבירות זה דברי המתלוננת בלבד, זה טעות משמעותית מעבר להחמרה עם עונשו.

ב"כ המשיבה: הטענה של המערער שההחמרה במצבו הבריאותי היא שגרמה לאלימות, כפי שאנו רואים בחוות הדעת הפסיכיאטרית אנו מדברים על החמרה, הבסיס הבעייתי הקשה של המערער היה קיים לפני המחלה.

<#3#>

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 16589-07-12 (בימ"ש השלום ברחובות) במעשי אלימות, פיזית בשני מקרים ומילולית במקרה בשני מביניהם כלפי אישתו ונידון לעשרה חודשי מאסר בפועל ולשמונה חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וב"כ המערער טוענת בנימוקי הערעור ובטיעוניה בפנינו כי שגה בימ"ש קמא כאשר התעלם מעברו הנקי של המערער, מהיותו נשוי למתלוננת מזה 43 שנים, במהלכם הוא התנהג באופן נורמטיבי ועבד למחייתו ולפרנסת משפחתו, מתפקודו התקין של המערער עד לאירוע מוחי שעבר לפני כחמש שנים, אשר מתוצאותיו הוא סובל עד היום ונמצא במר"ש.

ב"כ המערער הציגה בפנינו חוות דעת פסיכיאטרית שהיתה בפני בימ"ש קמא וממנה עולה כי הפסיכיאטר התרשם שהתנהגותו האלימה אינה נובעת אמנם ממצב פסיכוטי אלא מפגיעה אורגנית מוחית שהחמירה את מצבו ואת יכולתו לשלוט על התפרצויות הזעם מהן הוא סובל. כמו כן, הפסיכיאטר לא שלל שמדובר בסימנים ראשוניים של דמנציה שהתגלתה אצל המערער.

לטענת ב"כ המערער, יש לראות בהתנהגותו של המערער משום התנהגות אחת, שכן היא נמשכה במהלך יומיים, ואילו ב"כ המשיבה טוען כי לאורך כל חיי נישואיו של המערער עם אישתו היו גילויי אלימות מצדו.

ב"כ המשיבה מתנגד לקיצור תקופת מאסרו של המערער ועומד על התנהגותו האלימה כלפי אישתו, אשר התרחשה גם בכל שנות נישואיהם, וכפי שאמרה המתלוננת לפסיכיאטר.

אנו רואים עין בעין עם בימ"ש קמא את חומרת התנהגותו של המערער כלפי אישתו, נושא שני האישומים שכן במקרה הראשון הוא זרק לעברה נעלי בית שפגעו בגבה, לאחר מכן משך בשערותיה, ובעודו צועק ומקלל היכה בה באגרופיו והיכה במחבת ברגלה, דבר שגרם לה חבלות.

במקרה השני שארע יום קודם לכן, איים המערער על המתלוננת בקשר לתוצאות בדיקה רפואית שהיה אמור לקבל ולאחר מכן תקף אותה בכך שחנק אותה עד שהחלה לרעוד ואיים לפגוע בה ולנקום אם לא תבין את מה שכתוב בתעודה הרפואית.

בימ"ש קמא לא התעלם מהנסיבות המקלות של המערער כפי שנטענו בהודעת הערעור ובטיעוני באת כוחו בפנינו, דהיינו, עברו הנקי, נטילת האחריות והחרטה על מעשיו, הודאתו שחסכה עדות אישתו, ואת מצבו הנפשי כפי שעולה מחוות הדעת הפסיכיאטרית.

עיון בחוות הדעת הפסיכיאטרית התבססת על קבלת פרטים מעברו של המערער, על התייחסותו לאירועים נושא כתב האישום, על בדיקתו הפסיכיאטרית, ועל מהלך אשפוזו, מעלה כי מדברי המערער ואישתו עולה שהוא בעל אישיות בעלת קווי פרנואידים, מתקשה לשלוט בדחפים ואלימות, ובשנים האחרונות, לאחר שעבר אירוע מוחי לפני 5 שנים, הוא מתקשה עוד יותר לשלוט על התפרצויות הזעם וכן נוספו סימנים של התנהגות חסרת שיפוט.

איננו מקלים ראש בסימנים אלה, כפי שגם בימ"ש קמא התחשב בהם, אך לטעמנו בימ"ש קמא לא נתן את המשקל הראוי להתרשמות הפסיכיאטר כי התנהגותו האלימה של המערער כלפי אישתו נובעת מפגיעה אורגנית מוחית ממנה הוא סובל מאז האירוע המוחי שבו לקה, וכי אין לשלול שמדובר בסימנים ראשוניים של דמנציה.

להערכת הפסיכיאטר, ההחמרה באלימות שגילה המערער כלפי אישתו קשורה לפגיעה המוחית ממנה סבל.

לאור מצבו הנפשי של המערער, אשר יש בו כדי להסביר, גם אם לא כדי להצדיק, את התנהגותו האלימה, פיזית ומילולית כלפי אישתו, נראה לנו כי יש מקום להקל במידה מסוימת ממשך מאסרו.

אנו מקבלים את הערעור וקובעים כי המערער ירצה 6 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח החל מיום מעצרו, 5.9.12.

עונש המאסר על תנאי שהוטל על המערער יעמוד בתוקפו.

<#4#>

ניתן והודע היום ט"ז אדר תשע"ג, 26/02/2013 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.

אברהם טל, סג"נ

אב"ד

זהבה בוסתן, שופטת

בלהה טולקובסקי, שופטת

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
26/02/2013 פרוטוקול אברהם טל צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מערער 1 - נאשם נח בניכיס (עציר) קטי צווטקוב
משיב 1 - מאשימה משטרת ישראל תביעות- שלוחת רחובות רונית עמיאל