1. ביום 8.7.11 רכש התובע מכונת כביסה בחנות "טרקלין חשמל" באור עקיבא, בסכום של

1,950 ₪. ביחד עם מכונת הכביסה ניתנה לתובע תעודת אחריות מטעם הנתבעת, למשך

שנה.

2. בחלוף כ- 4 חודשים, ב- 13.11.11, בעקבות תלונה של התובע על נזילת מים ותקלה

בסחיטה, שלחה אליו הנתבעת טכנאי שהחליף את הכרטיס האלקטרוני במכונה.

3. מספר ימים לאחר מכן, כשתקלות אלה חזרו על עצמן, נבדקה המכונה פעם נוספת ונמצא בה נקב בתוף, אשר לדברי הטכנאי גרם לשריפת המעגל האלקטרוני. הצעת הטכנאי להדביק את הנקב, סורבה על ידי התובע.

4. התובע, שלדעתו מדובר היה בפגם בייצור המכונה, פנה אל הנתבעת בכתב וביקש להחליף את המכונה באחרת. בתשובתה אליו מיום 5.12.11 חזרה הנתבעת על הצעתה לתאם עבורו ביקור של טכנאי בכיר שיטפל במכונה וכן שנת אחריות נוספת, אלא שהתובע סרב לכך וחזר על דרישתו להחלפת המכונה.

5. ביום 16.12.11 רכש התובע במקום אחר מכונת כביסה חדשה עבורה שילם סך של 2,350 ₪.

6. המכונה הישנה שנותרה מקולקלת אצל התובע, נלקחה ביום 12.1.12 לבדיקה במעבדת הנתבעת ולאחר שבמסגרת התיקון הוחלפו בה דוד הכביסה והכרטיס האלקטרוני, היא הוחזרה אל התובע.

7. ביום 28.5.12, כ- 4 חודשים לאחר מכן, חזר התובע והתלונן על נזילה וגם הפעם הסתבר בבדיקה כי מקור הנזילה בחור בדוד הכביסה.

8. במצב דברים זה, החליטה הנתבעת לאסוף את המכונה מביתו של התובע לצורך בדיקה מקיפה ויסודית על ידי מהנדס מטעמה. לטענת הנתבעת, בבדיקה זו נמצאו בתוך המכונה גופים זרים מברזל ונסיונות הנתבעת לתקנה, לא צלחו.

9. בעקבות כך, הציעה הנתבעת לתובע לרכוש אצלה מכונת כביסה חדשה במחיר מוזל ואולם הוא סרב להצעה והגיש נגדה תביעה זו, במסגרתה הוא עותר לפיצוי בסך 4,350 ₪ (2,000 ₪ החזר עלות המכונה, 850 ₪ בגין אבדן זמן עבודה ו- 1,500 ₪ בעבור עגמת נפש).

10. לאחר ששמעתי את עדויות התובע ונציג הנתבעת, עיינתי במסמכים המצורפים לכתבי הטענות וגם בתצלום הגוף הזר שנמצא בבדיקה האחרונה של המכונה, כשהוא נעוץ בתוף, אך מהותו לא נתבררה, הגעתי למסקנה שהתובע לא הצליח להוכיח כי האחריות על התקלות שארעו במכונה, רובצת דווקא על כתפי הנתבעת.

מנגד, גם לא שוכנעתי כי הגוף הזר שנמצא במכונה רק בפעם השניה, ואשר להשערת הנתבעת הוא אשר גרם לחורים שנוצרו בה, פעם אחר פעם, בהפרש של מספר חודשים, הוכנס אליה דווקא במעשה רשלנות של התובע או מי מטעמו וכי אין מקורו במכונה עצמה.

11. לאור כל האמור לעיל, תוך חלוקת האחריות בין שני הצדדים, החלטתי להורות לנתבעת לפצות את התובע בסכום של 1,000 ₪.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל.

בנסיבות המקרה לא מצאתי מקום לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ג, 07 יולי 2013, בהעדר הצדדים.