מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

ביום 04.10.12 ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

העידו בפני שני הנהגים המעורבים בתאונה, עדים מטעם התובע והוגשו הראיות.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית

המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79 א' לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את העדויות, בחנתי את הראיות בשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לנתבעת אחריות לתוצאות התאונה בשיעור של 90%. הופיעו בפני שני עדים ניטרליים. ב"כ הנתבעת פקפק בהיותם עדים אקראיים. אולם, לא ניתן להתעלם כי רכבים הנכנסים לג'יסר א-זרקה, מן הסתם יש סיכוי רב כי הם יהיו תושבי הכפר. לא מצאתי נסיבות לקבוע כי אין מדובר בעדים אקראיים, שנקלעו למקום וראו את התאונה, עדותם מהימנה עלי. העדה של רכב הנתבעת בעצמה טענה כי פרט לנהג הגיע אדם נוסף. מכאן שלפחות היה רכב נוסף שהבחין בתאונה. יחד עם זאת מדובר בכביש פתוח עם שדה ראיה נרחב ובנסיבות אלו אני מוצא לקבוע אחריות של התובע בשיעור 10% לקרות התאונה בכניסות לצומת בחוסר זהירות.

סוף דבר, מצאתי לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 21,351 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ואגרת משפט ששולמה. שכר בטלת עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בשיעור של 17.55%.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, י"ד סיון תשע"ג, 23 מאי 2013, בהעדר הצדדים.