<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד צביקה שרייר

הנאשם – הובא

הסנגור – עו"ד סאהר פאר, ס. ציבורי

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

בסיום הישיבה האחרונה, ביהמ"ש קבע שנגיש עכשיו את הודעות השוטרים.

אני מגיש, בהסכמת הסנגור, את המסמכים הבאים:

חקירת הנאשם על ידי השוטר שניר הדרי. מתקבלת ומסומנת ת/3.

חקירת הנאשם על ידי השוטר עלי סוואעד. מתקבלת ומסומנת ת/4.

דו"ח הפעולה של השוטר שקור מנסור. מתקבל ומסומן ת/5.

הודעת השוטר שקור מנסור. מתקבלת ומסומנת ת/6.

הודעת השוטר נזיה מטאנס. מתקבלת ומסומנת ת/7.

ומזכר של השוטר עלי סואעד מיום 17/12/12. מתקבל ומסומן ת/8.

אלה עדיי.

הנאשם מוזהר לומר את האמת ומעיד:

ש. תגיד לנו מה קרה ב- 10/12/12?

ת. הייתי בבית, לבד בערב, רציתי לצאת למרפסת לעשן סיגריה, פתחתי את הדלת במרפסת שהייתה חצי מזכוכית. בגלל שאין תופסן מלמטה היא קיבלה מכה מה רוח וחלק התפרק וחלק נשאר בדלת. הוצאתי את כל הזכוכיות, אספתי אותן בשקית ורציתי לצאת לזרוק אותן בפח הזבל. היה מפתח בצד השני והדלת לא נפתחה. דפקתי על החלון של השכן וביקשתי ממנו לפתוח את הדלת והוא אמר שיש שם מפתח. הסתכלתי וראיתי את אבא שלי ואחי רצים למטה. אמרתי שלא עשיתי כלום וזרקתי את השקית מהחלון וזהו. היו שני קירות גבס שחסמו את הכניסה לאמבטיה. אז עשו שיפוץ בחדר שלי והיה ככה שולחן באמצע. רציתי לשים אותם על השולחן והם נשברו בחלק העליון. התיישבתי על הכסא ושמעתי מישהו פותח את הדלת ואז נכנסו שני שוטרים ואבא שלי ואח שלי נכנסו אחריהם. את אמא שלי לא ראיתי. השוטרים נכנסו לסלון וגם פתחתי את החלון בסלון כדי שיהיה אוויר. וזהו . השוטרים עמדו באמצע ואני ישבתי על הכסא ואבא ואחי עמדו לידי.

ש.ת. אני מכיר את השוטרים האלה מקודם מתחנת המשטרה.

ש. אבא שלך הגיע לכאן וגם אחיך והם אמרו שאיימת עליהם?

ת. עם אח שלי לא דיברתי בכלל. לא איימתי עליו. אבא שלי שאל מה קרה ואמרתי לו שהזכוכית במרפסת נשברה. הוא אמר לי "מי יתקן את זה"? אמרתי לו שאני לא יודעת ושאני צריך ללכת. אבא שלי שאל אותי משהו ואני אמרתי לו שאני לא יודע מה הוא יעשה, אמרתי לו: "תהיה שם, תצחק עלי לא יודע מה".

ש. אז למה שהם יגידו שאיימת עליהם?

ת. כי אולי היה להם טוב שלא הייתי בבית. הם לא רוצים אותי בבית.

לב"כ המאשימה בח.נ.:

ש. את טוען למעשה שלא דיברתם בכלל עם אח שלך?

ת. נכון.

ש. השוטר שקור ציין שהוא שמע שיחה בינך לבין אחיך בבית. השוטר משקר?

ת. לא דיברתי עם אחי.

ש. היום סיפרת שהדלת במרפסת נשברה, כי הייתה בעיה עם התופסן ובגלל זה פתחת אותה והיא פגעה בארון?

ת. פתחתי אותה יותר מדי חזק.

ש. בחקירה שלך במשטרה מיום 12/12/12, סיפרת שהדלת נשברה כי פתחת את הדלת עד הסוף והיא פגעה בקיר?

ת. פתחתי עד הסוף בארון.

ש. בחקירה שלך במשטרה מיום 10/12 לא ציינת שהדלת פגעה בארון אלא ציינת שיש רק בעיה בתופסן. מה נכון?

ת. הדלת נשברה מהרוח.

ש. אם יש בעיה עם התופסן של הדלת, אז הוא לא מצליח את הדלת והיא חוזרת חזרה?

ת. בד"כ אני פותח דלת ונכנס. אין תופסן שם.

ש.ת. אין תופסן.

ש. אמרת היום בעדות שלך בביהמ"ש, שקירות הגבס הפריעו לכניסה לאמבטיה?

ת. הם היו שם שבוע. כל הזמן הלכנו מסביב.

ש.ת. הזזתי אותן כי לא רציתי ללכת כל הזמן מסביב.

ש. לא הנחת אותן על השולחן?

ת. זרקתי אותם על השולחן ובגלל זה הן נשברו. זה דברים גדולים. אין לי כוח לשים אותם. אני לא זורק דברים.

ש. תסביר לי מה גרם לך לזרוק את השקית עם הזכוכיות מהחלון?

ת. לא רציתי להשאיר את הזכוכיות בבית בתוך הפח אשפה. רציתי לצאת לזרוק אותם, אבל הדלת של הכניסה לבית הייתה סגורה, אז החלטתי לזרוק אותם מהחלון. יש שם דשא. אם תלך עם השקית והזכוכיות, היא תקרע.

ש.ת. אנחנו גרים בקומה רביעית.

ש. השוטר נזיה, שהגיע למקום, אמר שהוא פגש את אחיך ואבא שלך למטה והם נראו מאוד מפוחדים והם פחדו לעלות למעלה להיכנס לבית כשאתה נמצא בתוך הבית. תוכל להסביר למה?

ת. כי אולי הם הזמינו משטרה. לא יודע מה הפחד שלהם. אולי הם חשבו שאני משתולל שם, בגלל שנשברה הזכוכית. בחיים לא צעקתי, או הרמתי יד, או שברתי דברים.

ש.ת. העו"ס דיברה בטלפון עם אמא שלי ואח"כ איתי ואח"כ היא הגיעה לבית שלנו.

ש. העו"ס סיפרה שהיית מאוד תוקפן ולא שיתפת פעולה איתה כשדיברת איתה בטלפון?

ת. זה שיקול דעת שלה. אני יכול להגיד מה השיחה. היא שאלה אם הכל בסדר ואני אמרתי שהכל בסדר. אני לא התקשרתי אליה.

ש.ת. העו"ס לא דיברה איתי בבית. היא דיברה איתי רק בטלפון. היא הלכה לחדר לראות את קירות הגבס ואז לקחו אותי לתחנה.

ש. אני מפנה אותך ל- ת/1, שורות 12 עד 14. מה יש לך להגיד על זה?

ת. היא לא דיברה איתי בזמן שהיא הגיעה הביתה. אני דיברתי איתה רק בטלפון. זה דיבורים של השוטרים. הם הציעו לי לעזוב את הבית. דיברתי איתם בעברית. אמרתי להם בסדר.

ש. אז העו"ס משקרת?

ת. לא דיברתי איתה בכלל כשהיא הגיעה לבית שלנו.

ש. אח שלך מיכאל בא לביהמ"ש והעיד שאתה שוחחת עם אבא שלך בתוך הבית ברוסית ולא בעברית, ותוך כדי שדיברת איתו אמרת לו ש"אתה תיישר אותו עם הרצפה, תזיין אותו, תשים לו את השיניים לעיניים ואתה תשים לו את הזין מעל האוזן". מה יש לך להגיד על זה?

ת. לא אמרתי את זה. בחקירה הראשונה לא שאלו על זה בכלל. שאלו אותי על הקירות גבס ועל הדלת. כל הזמן מוסיפים דברים. זה לא המלים שאני משתמש. זה משפטים שלא קשורים. אחד אומר ככה והשני אומר ככה.

ש. אז מה אמרת לאבא שלך לטענתך?

ת. אמרתי לו מה תעשה כשאני אלך תהיה בחדר ותצחק כל הזמן? זה לא פתגם. זאת דרך דיבור. אמרתי לו מה הוא יעשה כשאני יעזוב את הבית הוא יצחק, כי הוא כל הזמן צוחק.

ש. הוא צחק גם בזמן האירוע?

ת. הוא היה במצב רוח טוב.

ש. בהודעה שלך במשטרה מיום 12/12/12, אמרת על אבא שלך שהוא התחיל לצחוק ועכשיו אמרת שהוא לא צחק?

ת. הוא היה במצב רוח טוב. יש הבדל בין מה שאמרתי על הצחוק לבין זה שאמרת שקיללתי ודיברתי לא יפה.

ש.ת. נחקרתי בעברית.

ש. בחקירה השנייה שלך חתמת על המסמך?

ת. כן.

ש. אני מציג בפניך את החקירה שלך במשטרה, שורה 13, עמ' 2, מיום 12/12/12. זה לא קרה?

ת. אני אמרתי שאבא שלי אמר את זה בעברית? בבית דיברנו ברוסית.

ש. לפני מס' דקות אמרת שעם השוטרים דיברת בעברית?

ת. השוטרים אמרו לי תעזוב את הבית וזהו.

ש.ת. עם שני השוטרים שהגיעו בהתחלה לא דיברתי בכלל. עם הקצין והשוטר שהגיעו אח"כ דיברתי בעברית.

ש. הטענה המרכזית שלך בחקירה היא שמי שתרגם את ההודעות של אבא שלך, תרגם את זה לא נכון. נכון או לא?

ת. חקירות לגבי דלת וקירות גבס. לא דיברנו על אבא, לא על אמא ולא עליי. נחקרתי פעם אחת.

ש. אני מציג בפניך חקירה שלך מה- 12/12/12. אתה מאשר שזאת החתימה שלך על ההודעה?

ת. אני מאשר.

ש. אני מציג בפניך חקירה שלך מה- 10/12/12. אתה מאשר שזאת החתימה שלך על ההודעה?

ת. אני מאשר שחתמתי בעט כחול. עכשיו נזכרתי שאחרי זה נתתי עוד חקירה. נחקרתי פעמיים.

אתה מקריא לי מת/3, עמוד 2 שורות 19, אמרתי את הדברים בחקירה. לא שאלו אותי בחקירה הראשונה על איומים, הם הוסיפו את זה אחר כך.

אמרתי במשטרה שהתרגום של העו"ס לא נכון. אין לי סכסוך עם העו"ס זו פעם ראשונה שאני רואה אותה.

אבא שלי נחקר פעם שניה וחוזר על אותו תרגום וגם מוסיף דברים, גם הדברים הראשונים והשניים לא נכונים.

תזמין אותו עוד פעם לחקירה והוא יוסיף עוד.

התרגום לא נכון, אמרתי את המשפט ומזה עשו את זה. אבא לא יודע עברית.

אני לא אמרתי את הדברים לאבא שלי, אמרתי רק את המשפט שאמרתי קודם, מה תעשה בחיים תצחק. מהמשפט מתחילים לעשות דברים. אמרתי לו שני משפטים.

אמרתי את המשפט לאבא שלי שאני רגוע.

אם אתה אומר שחי מציין שאני מאיים על אבא שלי אני מדבר בקול רם, אני משיב שישבתי על כיסא בשקט.

אם אתה אומר שהשוטר נזיה מסר שאני מדבר עם אבא שלי בשפה הרוסית ובמהלך השיחה הייתי אגריסיבי ודברתי בקול רם אני אומר דברתי רק עם אבא שני משפטים והייתי רגוע. זה לא איומים.

אם אתה אומר שהשוטר נזיה אומר בעמוד 1 שורה 14, שכשאני דברתי עם אבי בשפה הרוסית דיברתי בטונים גבוהים, אני משיב שלא היה לי צורך לצעוק כי הוא היה על ידי. אני זוכר שהשוטרים אמרו לא לדבר אבל לא אמרו אל תצעקו.

אתה אומר שהעו"ס אמרה שהייתה אוירה לא טובה בבית וחשש שיקרה משהו בבית, אני משיב שהיא לא הייתה ברגע השיחה אלא הגיעה לאחר מכן.

אני בן 30.

לשאלתך אם יש לי סיבה למה אבא שלי, אמא שלי, ואח שלי יבואו לביהמ"ש ויספרו שאני איימתי על אבא שלי ואמרתי לו את הדברים, אני משיב שהם לא באו בשביל להגיד שאיימתי הם הבינו שאולי התרגום לא נכון.

אם אתה אומר לי שאבי ואחי הגיעו לביהמ"ש והעידו באמצעות מתורגמן וחזרו על הדברים שאמרו במשטרה והסבירו את תוכן האיומים ואמרו שזה מה שאמרתי לאבא שלי, אני משיב ששאלתי אותו רק את המשפט מה תעשה האם תצחק.

אם אבא שלי אומר שזה לא המשפט שאמרתי לו אלא משהו אחר וזה איום, אני משיב ושואל למה שישקר.

אין לי סכסוך עם אבא שלי, אח שלי, אמא שלי, ולא עם העו"ס ולא עם השוטר נזיה.

אם ההורים שלי ירצו שאני יעזוב את הבית אני יצא מהבית.

אני לא אמרתי מעולם שזה בית שלי ואני לא מוכן לצאת.

אם אתה אומר לי שאני נכנסתי לאיזה התקפה של עמוק והתחלתי לשבור דברים בבית כולל את הדלת של המרפסת, קירות הגבס שזרקתי על השולחן בחדר ודברים נוספים בבית, אני משיב שלא היו שום דברים נוספים.

אם אתה אומר לי שיצרתי אוירה כזו שבני המשפחה שלי שהגיעו פחדו להיכנס לבית בגלל מה שעשיתי, אני משיב איך הם ידעו, הם שמעו רק רעש של זכוכית.

אם אתה אומר לי שחלק מהידיעה שלהם זה בגלל שזרקתי מקומה רביעית שקית עם זכוכית, אז למה הם סגרו את הדלת.

אם אתה אומר לי שבזמן שאבא שלי ואחי נכנסו לתוך הבית אני במתכוון שיחקתי אותה רגוע ליד השוטרים ותוך כדי שאני יושב דיברתי ברוסית כדי שהשוטרים לא יבינו, ובתוכן הדברים איימתי על אבא שלי ואמרתי לו את מה שמצוטט בכתב האישום, אני משיב שזה לא נכון.

משיב בחקירה חוזרת:

אין לי סכסוך עם ההורים שלי.

לשאלתך מה זאת אומרת שהם לא רוצים אותי בבית

ב"כ המאשימה:

אני מתנגד. אני לא זוכר שהוא אמר שהם לא רוצים אותו בבית, הוא מסר שאין לו סכסוך ולא ביקשו ממנו לעזוב את הבית.

<#3#>

החלטה

אני דוחה את ההתנגדות.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ב אדר תשע"ג, 04/03/2013 במעמד הנוכחים.

הנאשם ממשיך להשיב בחקירה חוזרת:

הם ביקשו כמה פעמים לעזוב את הבית ואני אפילו השכרתי דירה וחזרתי לבית.

ברשות בית המשפט הנאשם משיב לשאלה אחת של ב"כ המאשימה:

לשאלתך אם ההורים שלי רוצים שאני יעזוב את הבית וביקשו מספר פעמים, באיזה זכות אני חוזר לגור בבית למרות שלטענתי ההורים שלי לא רוצים אותי בבית, זה היה לפני הרבה זמן שחזרתי.

הסנגור:

אני מגיש דיסק חקירת הנאשם מיום 12.12.12, מתקבל ומסומן נ/3, ודיסק מיום 10.12.12 מתקבל ומסומן נ/4.

אלו עדיי.

<#5#>

החלטה

ב"כ המאשימה יגיש סיכומיו בכתב תוך 14 יום מהיום עם העתק לסנגור אשר יגיש סיכומיו תוך 14 יום לאחר מכן.

נדחה למתן הכרעת דין ליום 11.4.13 שעה 09.00.

הנאשם יובא באמצעות שב"ס.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ב אדר תשע"ג, 04/03/2013 במעמד הנוכחים.