לפניי התנגדות לביצוע שטר ע"ס 4,218 ₪, שמשך המבקש לטובת המשיבה לז.פ. 10/11/12 בקשר עם שכר טרחתה.

המבקש פנה למשיבה על מנת שתייצג אותי בתיק גירושין, ובין הצדדים נחתם ביום 13/3/12 הסכם שכר טרחה והתחייבות לקוח (נספח ב' להתנגדות לביצוע שטר). לפי ההסכם היה על המבקש לשלם למשיבה למפרע סכום של 50,000 ₪ לפני מע"מ בגין ניהול ההליכים הכרוכים בתיק משפחה כגון: איזון משאבים, תביעה לפירוק שיתוף וכד' בערכאה הראשונה. בנוסף נקבע בהסכם כי אם הטיפול יימשך מעל שנה ישולם שכ"ט נוסף כפי שיוסכם או בסכום, שנקבע כברירת מחדל, אך התביעה דנן אינה מבוססת על הוראות אלה של ההסכם, אלא מצומצמת לצ'ק אחד.

לאחר שקראתי את הבקשה והתצהיר ושמעתי את חקירתו הנגדית של המבקש ואת סיכומי הצדדים, אני קובעת כי גם אם תתקבלנה כל טענותיו של המבקש כנכונות, אין לו הגנה בפני החובה לפרוע את הצ'ק דנן. מאחר ותצהיר המבקש לא מוספר, לא ניתן להפנות לסעיפיו.

המבקש העלה טענות כלפי ההסכם, אך לא הכחיש כי הסכים לשלם 50,000 ₪ בצירוף מע"מ על הטיפול מראש. טענתו כי המשיבה החתימה אותו על ההסכם תחת לחץ וכפיה מתייחסת רק להתחייבויות שלדבריו לא קרא ואליהן לא הופנה, והכוונה לסכומים הנוספים.

המבקש טוען באופן סתמי, אך הטענה לא נסתרה בדיון, כי שילם סך של 46,500 ₪ או כ- 45,000 ₪ וכי מדובר בסכום ראוי. ראשית, המדובר בטענה כללית וסתמית, שאינה מפרטת, כנדרש בסדר דין מקוצר מועדים וסכומי תשלום, ושנית, מדובר בהודאה כי לא שולם מלוא הסכום הראשוני, עליו הוסכם בסך 50,000 ₪ בצירוף מע"מ.

טענת המבקש כי הסכום ששולם הינו הסכום הראוי הינה טענה סתמית, הנוגדת התחייבות של המבקש בכתב. יודגש כי הסכום 50,000 ₪ תוקן בכתב יד לעומת הסכום, שהודפס בהסכם מלכתחילה (45,000 ₪), והצדדים חתמו ליד התיקון, מכאן שמדובר בהתחייבות מובלטת בהסכם, ולא ב"אותיות קטנות", שהמבקש לא היה מודע אליהן.

טענות ההגנה האחרות של המבקש: חוסר שביעות רצון מהטיפול או חוסר מקצועיות של המשיבה, הגשת בקשות ותצהירים מיותרים על מנת להגדיל את ההוצאות, אינן מקימות הגנה בפני התביעה השטרית, אינן מגלות סכום שיש לקזז, לא כומת הנזק, שנטען כי נגרם למבקש עקב התנהלות המשיבה.

הטענה לפיה בידי המשיבה צ'קים נוספים, המוגשים בנפרד, אינה טענת הגנה בפני צ'ק זה, והמבקש יוכל להעלותה כשיהיו בידיו פרטים אודות התיקים הנוספים.

התוצאה הינה שאני דוחה את ההתנגדות לביצוע שטר, וקובעת כי המבקש לא עמד בהתחייבות ברורה ומפורשת שלו לתשלום שכר הטרחה הראשוני, וגם אם אכן שילם 46,500 ₪ או 45,000 ₪, נותרה יתרת חוב בסכום העולה על סכום צ'ק זה.

אין בהחלטה פגיעה בזכות מהותית של המבקש, מאחר ויוכל לכלול את כל נזקיו בתביעה שיגיש נגד המשיבה, כפי שציין בדיון (ראה ע"א 478/75 אנגלנדר נ' אשכנזי, פ"ד ל(3) 437).

ההתנגדות לביצוע שטר נדחית.

הליכי ההוצל"פ בתיק 02-53748-12-8 יחודשו, ולסכום החוב בתיק יתוספו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין הבקשה בסך 1,180 ₪.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ד, 08 מאי 2014, בהעדר הצדדים.