כנגד הנאשם נרשמה, ביום 4.4.12, הודעת תשלום קנס בגין אי ציות לאור אדום ברמזור (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 29.4.13, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד המתנדב שרגא ברנד, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח (כולל סקיצה), שסומן ת/1 וכן הוגש מכתב פניה של הנאשם אל המשטרה, שסומן ת/2.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם והוגשו תמונות שסומנו נ/1 ו-נ/2.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 4.4.12, בסמוך לשעה 14:43, נהג הנאשם ברכב בבני ברק, ברחוב השומר, מכיוון צפון לכיוון דרום ובהגיעו לצומת עם רחוב רבי עקיבא, נצפה על ידי עד התביעה כאשר הוא פונה ימינה, כאשר ברמזור בכיוון נסיעתו דולק אור אדום.

העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" נסעתי בצהוב".

על פי גרסת הנאשם, הוא נהג כאמור, אך ברמזור בכיוון נסיעתו דלק אור ירוק. לטענתו, עבר את קו העצירה, נכנס לצומת ואז התלבט אם להמשיך ישר או לפנות ימינה, כאשר האור ברמזור כבר התחלף לצהוב ולבסוף פנה ימינה ואז נעצר על ידי העד.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

1. עד התביעה תיעד באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. העד ציין מקום עמידתו בצומת ותיאר כיצד הבחין ברכב הנאשם, כאשר הוא במרחק של כ-2 מטרים לפני קו העצירה, כאשר האור ברמזור דולק אדום, ממשיך בנסיעה ופונה ימינה. העד ציין כי הבחין בבירור בקו העצירה בכיוון נסיעת הנאשם ועמד על כך גם בחקירתו הנגדית.
2. לא מצאתי כל הגיון בגרסת הנאשם. מדוע זה, אם בשלב בו דלק כבר, לטענתו, אור צהוב ברמזור והוא טרם נכנס לצומת, שכן לא החליט לאיזה כיוון ייסע, בחר הנאשם להמשיך בנסיעה ולא לעצור במקום. הנאשם לא סיפק כל הסבר למעשה זה.
3. גרסה זו של הנאשם, עומדת בסתירה לדברים שכתב ב-ת/2 ויש בכך כדי להשליך לעניין אמינותו.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, י"ט סיון תשע"ג , 28 מאי 2013, במעמד הצדדים