התובע הגיש כנגד הנתבעים, ביום 25/12/2012 תביעה בסדר דין מהיר.

ביום 8/2/2013, לבקשת התובע שהוגשה יום קודם לכן ניתן פס"ד בהעדר הגנה.

ביום 14/2/2013 הוגשה ע"י הנתבעים, בקשה לביטול פסה"ד (48 עמודים!)

בהחלטה מיום 7/3/2013 הוריתי על עיכוב ביצועו של פסה"ד והוזמנה תשובת התובע.

זו אכן הוגשה ביום 18/3/2013 ובה מציין התובע באמצעות בא-כוחו, כי אכן הבקשה למתן פס"ד הוגשה בטרם עת, בשוגג, ומשכך אירע פנה ב"כ התובע אל ב"כ הנתבעים, טלפונית, על מנת לקבל את הסכמתם להגשת בקשה לביטול פס"ד בלא חיוב בהוצאות.

המענה שניתן השיב בשלילה.

מכל אלו, מציין התובע, כי יש לבטל את פסה"ד מבלי לחייב בהוצאות והכל "מן הדין ומן הצדק".

תשובת הנתבעים מיום 18/3/2013 חוזרת על הטיעון, לפיו, הבקשה למתן פס"ד הוגשה בטרם עת, היינו, בטרם חלף המועד להגשת כתב הגנה. כי התובע מודה בכך וכי הדבר נעשה בחוסר תום לב ובאופן המטעה את ביהמ"ש לסבור, כי המועד להגשת כתב הגנה חלף.

הנתבעים סבורים, כי לא ניתן לתלות את הגשת הבקשה למתן פס"ד באותה "שגגה" המשמשת נימוק אחד ויחיד להגשת הבקשה למתן פס"ד.

בשל אותה שגגה נגרמו לנתבעים הוצאות מיותרות, מכאן, מבוקש ביטולו של פסה"ד, אגב חיוב התובע בהוצאות.

לאחר שבחנתי את מכלול הכתבים, דומני, כי אין מחלוקת בין הצדדים בדבר ביטולו של פסה"ד ועל כן, אני מורה על פסה"ד מיום 8/2/2013.

המחלוקת שנותרה, היא אך בסוגיית ההוצאות שיש או אין להשית על התובע.

עפ"י הדין מן הראוי שתובע אשר הוגשה נגדו תביעה והיא נמחקה יסיים את ההליך באופן שלפחות לא יגרע מכיסו סכום כלשהו (ראה ת.א (י-ם) 738-05; אור לאור בע"מ נגד גרשון קרויזר (מאגר נבו).

קל וחומר כאשר נתבע מבקש לבטל פס"ד שניתן כנגדו בטרם הגיע העת לתיתו.

מכל אלו, אני סבור, כי יש להשית את הוצאות הנתבעים על התובע וכך יהא:

התובע יישא בהוצאות הנתבעים לשכ"ט עו"ד בסך 1,170.00 ₪ (כולל מע"מ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

הנתבעים יגישו כתב הגנה בתוך 40 ימים מהיום, בשים לב, להיות התביעה, בסדר דין מהיר.

ניתנה היום, כ"ו אייר תשע"ג, 06 מאי 2013, בהעדר הצדדים.