<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד ארז לוי

הנאשם – בעצמו

פרוטוקול

העד מר אבי עזר, לאחר שהוזהר כדין:

חקירה ראשית לב"כ המאשימה:

אני ערכתי את הדו"ח. כל האמור בו אמת. הוגש וסומן ת/1.

בנוסף ערכתי דו"ח פעולה. כל האמור בו אמת. הוגש וסומן תק/2.

נשלחנו לאירוע של חסימת חניה, הגענו למקום, הבחנו ברכב הנהג מפריע לכניסה לחניה לבית משותף וגם ליציאה, ברח' פינסקר 17 חיפה, ניסינו לאתר את הרכב עפ"י המסוף ולא הצלחנו. השכן שהתלונן היה לידינו. אנו יודעים שבימי שישי יש מצוקת חניה ומשתדלים לא לרשום דו"חות, אם היה חונה על חלק מהמעטפה ובכל זאת היה אפשר לצאת ולהיכנס לבניין המשותף, לא היינו רושמים לו דו"ח. הוא לא איפשר יציאה וכניסה.

אנו לפעמים מנסים עם הניידת להיכנס ואם אנו מצליחים זה בסדר ופה לא הצלחנו.

אם לא היה חוסם, לא הייתי רושם דו"ח.

אני מתנדב. אין לי שום נגיעה לבניין הזה או לנאשם זה.

חקירה נגדית לנאשם:

ש. אני מציג בפניך תמונות שצילמתי ביום שבת, יום אחרי שרשמת לי את הדו"ח ואני לא מפריע לחניה, מה אתה אומר על זה?

ת. אני לא יכול לזכור אם חנית ככה או אחרת. זה המקום בו חנית. גם כאן אתה חונה על המעטפה.

ב"כ המאשימה:

אי אפשר לדעת מהתמונה מתי היא צולמה.

הנאשם:

צילמתי את התמונה ביום שבת בבוקר בפלאפון שלי והדפסתי את זה. זה היה יום אחרי שנכתב לי הדו"ח.

אם אני מתבקש להציג את התמונה בפל' והתאריך בה צולמה התמונה, אני אומר שאני לא יודע, אולי מחקתי אותו.

לאחר שבדקתי, אין לי את התמונה בפל'.

ב"כ המאשימה:

לאור העובדה שהנאשם בדק בפל' וטוען שאין לו את התמונה בפל', אני מתנגד להגשה כי לא ברור מתי היא צולמה. לפי התאריך שרשום, הנאשם שלח אותה לעצמו בדואר האלקטרוני שלו ביום 13.10.11 ואילו האירוע הוא מיום 15.7.11.

<#3#>

החלטה

משמאשר הנאשם כי הוא זה שצילם את התמונה ושלח אותה לדואר האלקטרוני שלו, אין טעם האוסר את קבילותה.

טענותיו של התובע יפות לעניין המשקל לראיה זו ולכך אתייחס בהכרעת הדין.

התמונה מתקבלת ומסומנת נ/1.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט"ו אייר תשע"ג, 25/04/2013 במעמד הנוכחים.

הנאשם:

אני מבקש להגיש תמונות נוספות, תמונה של האוטו שלי שברולט קרוז בצילום חזית.

הוגש וסומן נ/2.

ו-3 תמונות נוספות של המעטפית בכניסה לחניה. הוגשו וסומנו נ/3, נ/4 ו-נ/5.

חקירה חוזרת:

אין.

ב"כ המאשימה:

אלה עדיי.

הנאשם, לאחר שהוזהר כדין:

אני מפנה לתמונה נ/1, חניתי ככה, לא חסמתי את היציאה והכניסה.

אין לי מה להוסיף חוץ מזה.

חקירה נגדית:

ש. אם חנית כפי שאתה טוען, מדוע השוטר ירשום לך דו"ח?

ת. אין לי מושג. תשאל אותו.

ש. מדוע לא נרשם על התמונה מתי היא צולמה?

ת. היא צולמה בפל'. אין לו הטבעה של תאריך.

ש. מדוע חנית את הרכב כפי שאתה טוען שחנית במקום הזה?

ת. זאת חניה ליד הבית שלי, שם אני גר.

ש. מהתמונות שהגשת, עולה כי חנית את הרכב על המעטפה?

ת. על חלק מהמעטפה זה לא נראה כפי שסימנו אותה.

ש. מדוע חנית על חלק מהמעטפה?

ת. זאת חניה של הבית שלי, של הבניין וזה לא חסם ולא הפריע להיכנס לרח' פינסקר 17. ככה מחנים שאר השכנים באותו מקום כל יום וזה לא חוסם ולא כלום. היה מקום שמכוניות ייצאו. חונים שני מכוניות למטה והיה אפשר לצאת. חניתי בדיוק באותו מקום.

הנאשם:

אלה עדיי.

ב"כ המאשימה מסכם:

אבקש להרשיע. גירסת השוטר לא נסתרה. השוטר מציין בפירוש כי רכב חסם את הכניסה לפינסקר 17. הוא גם מציין שבדק עם הניידת האם רכבים יכולים להיכנס לבית מס' 17 ורק אחרי הבדיקה הזו, החליט לרשום את הדו"ח.

בשים לב כך שיש מצוקת חניה במקום בעיקר בסוף השבוע. הוא חזר על האמור בדו"ח, גירסתו לא נסתרה ואבקש להרשיע.

לעניין התמונות שהציג הנאשם, אבקש לקחת בחשבון את עניין המשקל, שכן לא מופיע עליהם תאריך הצילום ולכן לא ניתן ללמוד על אופן ביצוע העבירה.

הנאשם מסכם:

לא חסמתי שום חניה. גם אני וגם רכבים נוספים של הבניינים מכל האיזור מחנים עד היום כל יום. אני מתגורר שם 4.5 שנים, אני יודע שזה כניסה לחניה ואין לי שום אינטרס לחסום. אפשר היה לעבור ועדיין גם עוברים, גם היום בבוקר, יוצאים מכוניות ונכנסים.

כשהשוטר נשאל על ידי לפי התמונה שהצגתי לו אם ככה הרכב חנה, הוא אמר שהוא לא זוכר איך הרכב חנה.

המעטפה לא מצויירת כפי שצריך.

<#5#>

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו החנה את רכבו בשטח המסומן על פני הכביש – עבירה לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען שלא חסם את החניה ולא חנה על פני המעטפית המצויירת על פני הכביש בכניסה לבניין המשותף.

השוטר עורך הדו"ח מר עזר אבי, העיד כי הוא ושותפו נקראו למקום לאחר שרכב שחנה שם חסם את הכניסה לבניין המשותף. כאשר הגיע למקום הבחין ברכב שלא מאפשר כניסה ויציאה לחניית הבניין המשותף.

לדבריו, מדובר ביום שישי בו קיימת מצוקה מוכרת של חניה ולמרות זאת כאשר ניתן לצאת ולהיכנס עם רכב, אף שהרכב חונה על המעטפית, הם לא רושמים דו"חות לנהגים מתוך התחשבות בהם.

במקרה של הנאשם, הדגיש השוטר כי לא ניתן היה להיכנס או לצאת מהחניה המשותפת, נעשה ניסיון לאיתור הנאשם, הניסיון לא צלח ולכן לא היה מנוס אלא לרשום לו דו"ח.

עדותו של השוטר לא נסתרה בחקירה הנגדית ונמצאה מהימנה בעיני ביהמ"ש.

הנאשם טוען כי אכן חנה במקום, אך לא חסם את הכניסה לחניה.

לתמיכת דבריו, הציג בפני ביהמ"ש תמונות של רכבו החונה בסמוך על המעטפית שבכניסה לחניית הבניין המשותף וכן תמונות של המעטפית המצויירת על פני הכביש.

לדבריו, חנה את רכבו כפי שנראה בתמונה נ/1.

לאחר שבחנתי את התמונה, לא אוכל לתת לה משקל כלשהו, שכן גירסת השוטר מקובלת על ביהמ"ש, לפיה רכב חנה בכניסה לחניה כשהוא חוסם את היציאה והכניסה וחונה על המעטפית המצוירת על פני הכביש.

מהראיה שהוצגה לביהמ"ש לא ברור מתי צולם הרכב.

הנאשם טען כי צילם זאת ביום שבת בבוקר, כלומר יום לאחר רישום הדו"ח, אך התמונה שנשלחה לדואר האלקטרוני שלו נשלחה ביום 13.10.11. כלומר, כ-3 חודשים לאחר האירוע.

כאשר התבקש להציג את התמונה בפלאפון הנייד שלו, שם לדבריו צילם אותה, טען כי מחק אותה והיא לא נמצאת בפלאפון.

בנוסף, הנאשם קשר עצמו לביצוע העבירה, טען שחנה בסמוך לכניסה כמופיע בנ/1.

בנסיבות אלה, לא אוכל ליתן משקל לתמונות שהציג הנאשם ומכל מקום משהעדפתי את גרסת השוטר כמהימנה בעיני, על פני גרסת הנאשם, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ט"ו אייר תשע"ג, 25/04/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

הנאשם נוהג משנת 1985, לחובתו 28 הרשעות קודמות, מתוכן עבירות דומות של הפרעה לתנועה.

אני מגיש גיליון הרשעות.

לאור האמור, אבקש להטיל פסילה על תנאי וקנס מעל הברירה.

הנאשם טוען לעונש:

אני כל יום על הכביש, 30 שנה נוהג וזאת העבודה שלי. אני סוחר מכירות וכל היום על הכביש.

<#7#>

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בעבירה של חניית רכב בתוך שטח המסומן על פני הכביש.

מהראיות שנשמעו, עולה כי הנאשם חנה את רכבו תוך הפרעה לכניסה והיציאה של חניית בניין בית משותף.

אחד הדיירים נאלץ להזעיק את המשטרה על מנת לאפשר את היציאה והכניסה לבית המשותף.

הנאשם נוהג משנת 1985, צבר לחובתו 28 הרשעות קודמות, בין הרשעותיו עבירות דומות לעבירה בה הורשע בתיק זה וכן עבירות מהירות, עבירה של נהיגה שלא בכביש, אי ציות לתמרורים שונים.

בנסיבות אלה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

קנס בסך 750 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-3 תשלומים.

פיגור יעמיד את מלוא הקנס לפרעון מיידי.

חודש פסילה על תנאי למשך שנתיים.

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי בחיפה.

<#8#>

ניתן והודע היום ט"ו אייר תשע"ג, 25/04/2013 במעמד הנוכחים.

הקלדנית: עירית ת.