1. עניינן של התביעות הנדונות הוא בתאונת דרכים מיום 14.10.12, כשהתובע טוען כי הוא נהג במשאית, נכנס לכיכר תנועה וכמעט השלים את היציאה ממנה בעת שהגיע הנתבע מצד שמאל, ופגע בו בטמבון הקדמי בצד שמאל, ותלש אותו ממקומו.

הנתבעים טוענים כי הנתבע נכנס לכיכר, ואילו התובע הגיע מצד ימין ונכנס לכיכר מבלי לתת לרכב הנתבע זכות קדימה בהיותו מגיע מצד שמאל, והתנגש עם רכב הנתבע.

2. היום התקיים דיון בתיק, בו שמעתי את העדויות. לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי במסמכים ובתמונות, שוכנעתי כי האחריות לתאונה מוטלת על התובע.

זכות קדימה במעגל תנועה היא לרכב שכבר בתוך המעגל, ומי שמבקש להיכנס למעגל תנועה, חייב לתת זכות קדימה לרכבים משמאלו בתוך המעגל. בנסיבות אלו, היה על התובע ליתן זכות קדימה לרכב הנתבע שהגיע משמאלו בתוך הכיכר, ולתת לו לעבור בבטחה לפני כניסתו לכיכר. התובע לא עשה כן ועובדה היא שלאחר שנכנס לכיכר, גרם להתנגשות בין שני הרכבים.

3. אינני מוצאת משמעות מיוחדת לעובדה שהטמבון של המשאית נתלש ממקומו, הרי מהתמונות שהוצגו בפניי עולה כי רכב הנתבע ניזוק החל מהעמוד שבין הכנף והדלת הקדמיים ימניים. לא היה כל נזק בכנף הקדמי ימני ברכבו של הנתבע, או בפגוש הקדמי של רכב הנתבע. נזק זה מצביע על העובדה שרכב הנתבע הקדים את רכב התובע בכיכר, לפיכך, היה על התובע להבחין ברכב הנתבע בתוך הכיכר, ולתת לו לעבור לפני כניסתו אליו, והוא לא עשה כן.

4. לכתב התביעה שכנגד צירפה הנתבעת דו"ח שמאי על נזק ישיר בסך 10,753 ₪, דו"ח שמאי עם ירידת ערך בסך 1,829 ₪ וחשבון שכ"ט שמאי על סך 345 ₪, כך שנזקיה המוכחים של התובעת שכנגד עולים כדי 12,927 ₪ .

5. לסיכום, אני דוחה את התביעה, מקבלת את התביעה שכנגד, ומחייבת את הנתבע שכנגד לשלם לתובעת שכנגד סך של 12,927 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 14.10.12 ועד ליום התשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט בגין שתי התביעות בסך 600 ₪.

ניתן היום, כ"ה ניסן תשע"ג, 05 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.