ניתן ביום 02 נובמבר 2015

סגנית הנשיא ורדה וירט ליבנה

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופט דניאל גולדברג ונציגי הציבור מר שמואל ריבלין ומר אהוד חביב; ס"ע 2426/07) מיום 28.11.12, אשר דחה את תביעתו של המערער לתשלום תוספת שכר בשיעור 16.2% מהשכר המשולב ל"עובדי ענ"א" (עיבוד נתונים אלקטרוניים) (להלן: "תוספת ענ"א").

הרקע לערעור

1. המערער עבד בשירות המדינה מיום 19.11.68 ועד לפרישתו לגמלאות ביום 1.11.05.
2. משנת 1981 ועד לסיום עבודתו הועסק המערער במשרד הבינוי והשיכון, למעט תקופה בת שנתיים בין השנים 1998-1999 בהן "הושאל" למשרד ראש הממשלה ולאחר מכן למשרד המדע.
3. לפני תקופת עבודתו של המערער במשרד ראש הממשלה עבד התובע באגף מערכות מידע במשרד הבינוי והשיכון, בניהולה של גב' עדנה גביש, משרתו של המערער הוגדרה כ"מרכז מערכות הפעלה" והוא הוגדר כ"עובד ענ"א".
4. ביום 1.1.00, לאחר תום עבודתו במשרד המדע, חזר המערער לעבודתו במשרד הבינוי והשיכון, אולם, לבקשתו, לא חזר לעבודה באגף מערכות מידע כי אם ללשכת מנכ"ל המשרד ולאחר מכן מיום 13.5.01 הועבר לאגף מידע וניתוח כלכלי במשרד בניהולה של גב' רחל הולנדר.
5. יודגש, ועל כך אין מחלוקת, כי אף שלאחר שובו של המערער למשרד הבינוי והשיכון, לא תוקן תקן משרתו, ואף שהועסק ביחידות מנהליות, נותר בתקן עובד ענ"א עד לסמוך לפני פרישתו.
6. ביום 9.8.05, כשלושה חודשים טרם פרישתו, תוקננה משרתו של המערער כ"ראש ענף (מידע)", ופירוט המשרה כלל ריכוז עבודת הוועדה הבינמשרדית למעקב אחר תיקון ליקויים לפי דוחות מבקר המדינה והחלטות הממשלה בנושאי ביקורת המדינה, הכנת הצעות לתיקון ליקויים, וכן "רפרנט המשרד לוועדת היגוי ואינטרנט ואינטראנט", "עורך חוברת וירטואלית שעוסקת במידע מקצועי אודות פעילויות חדשניות של המשרד תחומים שונים" ו"מבצע מעקב אחר החומר בנושא התחלות הבניה מול העיריות, מועצות אזוריות ומקומיות".

ההסכם הקיבוצי

1. ביום 11.2.03 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין המדינה לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: "ההסכם הקיבוצי") המקנה תשלום תוספת שכר בשיעור 16.2% מהשכר המשולב, לעובדי ענ"א, הקובע בסעיף 3 כך:

"הסכם זה יחול על עובדים הממלאים אחר כל התנאים הבאים במצטבר והכל בכפוף לאמור בו:

א. מועסקים בשירות המדינה במשרדים וביחידות הסמך המנויים בנספח א' להסכם זה.

ב. מדורגים בדירוגים המנויים ברשימה שבנספח ב' להסכם זה.

ג. משובצים בתפקידי ענ"א (עיבוד נתונים אלקטרוני) המנויים ברשימה שבנספח ג' להסכם זה.

ד. משכורתם משולמת על פי הסכמים קיבוציים החלים על דרוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות.

ה. זכאים לאחת מתוספות השכר הבאות..."

1. אין מחלוקת בין הצדדים כי מתמלאים במערער התנאים המנויים בסעיפים קטנים א', ב', ד' ו-ה' של סעיף 3.1 להסכם הקיבוצי.
2. התנאי לגביו חלוקים הצדדים הוא זה המנוי בסעיף קטן ג' שעניינו היותו של המערער משובץ בתפקיד ענ"א כמפורט ברשימה שבנספח ג' להסכם, הקובעת כדלהלן:

" נספח ג'- רשימת תפקידים

כל תפקידי ענ"א הכלולים בסדרות הבאות:

1. סדרה 1800 (מנתחי שיטות מערכות לרבות עובדי ביצוע ומטמיעים)
2. סדרה 1801 (עובדי טכנולוגיות פיתוח)
3. סדרה 1805 (מנהלי יחידת מיכון)
4. סדרה 1810 (תכניתנים)
5. סדרה 1811 (תכניתנים/מערכות הפעלה)
6. סדרה 1830 (מפעילי מחשב)
7. סדרה 8370 (מפעילי מחשב)"
8. כאמור לעיל, המערער נותר בתקן עובד ענ"א, וזאת על אף שלאחר שובו למשרד הבינוי והשיכון (לאחר שעבד במשרד המדע) לא חזר לעבודתו באגף מערכות מידע כי אם לאגף ניתוח ומידע כלכלי. עם זאת, סעיף 3(ג) דורש כי לצורך תחולת ההסכם הקיבוצי, המערער ישובץ בתפקיד ענ"א כמפורט ברשימת שבנספח ג' כמובא לעיל. בתנאי זה, לא עמד המערער.
9. ביום 12.8.03 פנה מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מר מעוז, במכתב לנציב שירות המדינה בבקשה לאשר תשלום תוספת ענ"א למערער.
10. ביום 17.8.03 ביקשה נציבות שירות המדינה ממנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לפרט את עיסוקו העיקרי של המערער בתפקידו הנוכחי ולציין אם הוא עוסק בתחום המחשוב. במכתב זה צוין כי במענה לפניית נציבות שירות המדינה למשרדי הממשלה לקבלת רשימות העובדים הזכאים לתוספת ענ"א, שמו של המערער לא הופיע ברשימה שמשרד הבינוי והשיכון העביר.
11. במכתב מיום 22.12.03 הודיע סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש במשרד הבינוי והשיכון לנציבות שירות המדינה כי הנושאים העיקריים בהם טיפל המערער נכון לאותו מועד הם:
    1. " מעקב אחר ליקויים על פי דו"ח מבקר המדינה – נושא זה אינו קשור בתחום המיחשוב.
    2. עבודה מול העיריות, הרשויות המקומיות והאזוריות בארץ במטרה להבחין בתחום הבניה ביוזמה פרטית, בין בניה על קרקע מדינה לבין בניה על קרקע בבעלות פרטית. נושא זה קשור חד משמעית למיחשוב.
    3. ליווי ועדת היגוי אינטרנט."
12. ביום 22.1.04 ניתנה תשובת נציבות שירות המדינה לפניית משרד הבינוי והשיכון מיום 22.12.03, לפיה:

"לאחר בחינת תחומי עיסוקו העיקריים של מר ורהפטיג, שצויינו במכתבכם שבסמך, לא נמצאו מאפייני תפקיד, המצביעים על שיוך ישיר לעיסוקי המחשב.

לפיכך, איננו מוצאים אפשרות להחיל על מר ורהפטיג את ההסכם הקיבוצי מיום 11.2.03, בדבר תוספת שכר לעובדי ענ"א".

1. ככל העולה מכתבי הטענות בהליך, המערער לא השיג על תשובת הנציבות במהלך תקופת עבודתו, אלא לאחר פרישתו לגמלאות ביום 1.11.05.

פסק דינו של בית הדין האזורי

1. בית הדין האזורי קבע כי המערער לא הרים את הנטל להוכיח כי מילא "תפקיד ענ"א" לאחר יום 1.2.03 ועל כן אינו זכאי לתשלום תוספת ענ"א.

בית הדין האזורי ציין כי אף שאפיון תפקידו של עובד מדינה לצרכים שונים מתבסס על תיאור תפקידו התקני, אין מקום, בנסיבות העניין, להיזקק לתיאור תפקידו התקני של המערער לצורך קביעת זכאותו לתוספת ענ"א, וזאת מן הטעמים כמפורט להלן:

1. בית הדין האזורי ציין כי אין חולק כי המערער הינו בעל כישורים לעבוד בתפקיד ענ"א וכי אכן עבד בתפקיד כזה עד לשנת 1997, ואולם, הוא הועבר מתפקידו החל משנת 2000, לבקשתו, ושובץ ביחידות מנהליות, שעבודתן אינה מאופיינת כעבודת ענ"א.
2. היות והמערער הועסק ביחידות שעבודתן אינה מאופיינת כעבודת ענ"א ולא הועסק בפועל בתפקידו התקני, עליו מוטל הנטל להוכיח כי חרף כך, יש לסווגו כעובד ענ"א.
3. בית הדין האזורי בחן באופן מפורט את תחומי העיסוק השונים ואת המשימות הספציפיות שהמערער טען כי ביצע, וקבע כי יש לדחות את טענתו כי בפועל עסק 75% מזמנו בתחומים הקשורים לתחום המחשוב.
4. לגבי כתיבת ההזמנה להגשת הצעות לבנייה ותחזוקה של אתר אינטרנט ע"י המערער- בית הדין האזורי קבע כי הכנתה בוצעה על ידי המערער בשנת 2000 והסתיימה למעלה משנתיים לפני חתימת ההסכם הקיבוצי, כך שכלל איננה רלבנטית להגדרת תפקידו כעובד ענ"א לאחר מועד תחולת ההסכם הקיבוצי.

יוער, כי הצדדים נחלקו האם הכנת ההזמנה נעשתה על בסיס דוגמא קיימת או שהמערער נדרש למספר חודשי עבודה לצורך הכנתה, האם המערער נתבקש על ידי גורם ממונה להכינה, והאם נעשה בה שימוש בפועל. נוכח הקביעה כאמור לעיל, לא מצאנו טעם להכריע במחלוקות אלו.

1. אף בעניין טענת המערער כי תפקידו במסגרת ניתוח מערכות בבנייה הכפרית היוותה עבודת ענ"א במהותה, קבע בית הדין האזורי כי זו נסתיימה טרם מועד כניסתו לתוקף של ההסכם הקיבוצי, ועל כן אין בה כדי להועיל למערער בעניין זכאותו לתשלום התוספת.
2. לגבי הטמעת תוכנת "קומפלוט" במערכות המחשוב בבניה הכפרית ע"י המערער- בית הדין האזורי קבע כי עבודת המערער מול הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה באה בגדר עבודת הטמעה, אשר על פי נספח ג' להסכם הקיבוצי עונה על הגדרת עבודת ענ"א.
3. לגבי עבודת המערער במסגרת ועדת האינטרנט, קבע בית הדין האזורי כי זו היתה בגדר עבודת מטה לצורך הכנתה של גב' הולנדר לישיבות הוועדה, כאשר גב' הולנדר הסתייעה במומחיותו של המערער כאיש מחשבים ולא יותר מכך. כך אף נקבע ביחס לסיועו של המערער לגב' גביש בקשר לעבודת הוועדה.
4. כמסקנה קבע בית הדין האזורי כי לאחר בחינת מכלול הראיות בתיק, עלה כי עבודת הענ"א שביצע המערער לאחר כניסתו לתוקף של ההסכם הקיבוצי ביום 1.2.03 התמצתה בהטמעת תוכנת "קומפלוט", וכי זו מוגדרת בתחום ההטמעה.
5. עם זאת, בשל העובדה כי משימה זו לא היתה מוגדרת בתקן של המערער, לא הוגדרה עבורו באופן רשמי על ידי משרד הבינוי השיכון, ולא היוותה תפקידו העיקרי, קבע בית הדין האזורי כי אין די בה כדי לשנות מקביעת המשיב כי המערער אינו זכאי לתשלום תוספת ענ"א.
6. נוכח תוצאת פסק הדין, הושתו על המערער הוצאות משפט בסך 2,500 ₪.

טענות המערער

1. על פסק דינו זה של בית הדין האזורי, הוגש הערעור שפנינו.
2. לטענת המערער, מרגע שקבע בית הדין האזורי כי הוא עבד במשרה בתקן ענ"א (סעיף 45 לפסק הדין), כי הינו בעל הכישורים לעבוד בתפקיד ענ"א, וכי עבודתו במסגרת פרויקט קומפלוט הינה בגדר עבודת ענ"א, שוב אין לו אלא לקבוע כי המערער זכאי לתוספת ענ"א הנתבעת.
3. כן נטען כי נוכח קביעתו של בית הדין האזורי בסעיף 51 לפסק דינו כי "לאחר 1.2.03 עבודת הענ"א שביצע התובע התמצתה ב"הטמעה"", היה עליו לקבוע כי המערער זכאי לתשלום תוספת ענ"א היות ולטענתו נספח ג' להסכם הקיבוצי מגדיר גם עבודת מטמיעים כעבודת ענ"א המזכה בתוספת ענ"א (סדרה 1800 לרשימת התפקידים).
4. המערער ערער על קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי, וטען כי התעלם ממסמכים מהותיים שהוצגו בפניו דוגמת מכתבים מטעם גב' הולנדר (נספחים ח'-ט' לתצהיר המערער) אשר יש בהם כדי להוכיח כי עיקר עיסוקו היה בתחום המחשוב.
5. כן טען המערער כי שגה בית הדין האזורי כאשר לא ייחס משקל לעדויות של מנכ"ל המשרד מר אביגדור מעוז ומר בן ציון נאה יועץ בכיר למחשוב במשרד, בנימוק כי אלו לא עבדו עם המערער בתקופה הרלבנטית לאחר מועד תחולת ההסכם הקיבוצי.
6. כן טען המערער כי יש פגם בעובדה שהמשיבים נמנעו מלזמן לעדות במסגרת ההליך גורם מטעם נציבות שירות המדינה.

טענות המשיבים

1. המשיבים טענו כי פסק דינו של בית הדין האזורי ניתן כדין, בהתבסס על התשתית העובדתית והמשפטית שהונחה בפניו. לטענת המשיבים לשונו הברורה של ההסכם הקיבוצי קובעת כי התפקיד הוא אבן הבוחן הרלבנטית לבחינת זכאותו של עובד לתוספת ענ"א.
2. עוד טענו המשיבים כי ערעורו של המערער מכוון נגד קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי, וכבר מטעם זה דינו להידחות. המשיבים הוסיפו וטענו עוד כי משעה שהמערער, על פי בחירתו, עזב את האגף בו הועסק עד לשנת 1997 ועבר ליחידה מנהלית, שוב אינו מוגדר מהותית כעובד ענ"א ואינו זכאי לתשלום התוספת.
3. כן ציינו המשיבים כי המערער נהנה מתשלום שכר עבור כוננויות, לפי 10 כוננויות בחודש, כהטבת שכר המשולמת רק לעובדים זכאים אשר אינם מקבלים תוספת ענ"א, וזאת על אף שלא ביצע כוננויות בפועל.

הדיון בערעור

1. דיון בפני מותב התקיים ביום 1.12.14. במהלך הדיון, טענה ב"כ המשיבים כי ההסכם הקיבוצי כתוב ומנוסח בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים, והמערער אינו עומד בתנאיו. כן נטען כי העובדה שהמערער עבד בעבר בתפקידי ענ"א אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זכאותו לתשלום תוספת ענ"א לאחר יום 1.2.03.
2. בתום הדיון נתבקשו הצדדים לבחון אפשרות להגיע להסכמה בדבר תשלום תוספת ענ"א ולגבי מועד תחילת התשלום.
3. בהודעה מיום 25.1.15 הודיעו המשיבים כי לאחר בחינה והתייעצות שקיימו כלל הגורמים הרלבנטיים במדינה בעניין זה, עמדתם היא כי לא ניתן להגיע לפשרה בתיק זה.
4. בדיון תזכורת מיום 30.3.15 הוצע לצדדים להגיע להסכמה כי תוספת ענ"א תשולם למערער מאותו המועד ואילך ולא רטרואקטיבית או לבחון אפשרות של פיצוי כספי חד פעמי.
5. ב"כ המשיבים הודיעו כי הם אינם מקבלים את ההצעה.

משכך, הועבר התיק לכתיבת פסק דין.

דיון והכרעה

1. לאחר שבחנו את כלל החומר שבתיק ועיינו בטענות הצדדים שהובאו בפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, להלן נפרט טעמינו לכך.
2. ההסכם הקיבוצי קבע זכאות לתשלום תוספת שכר לעובדים המשובצים בתפקידי ענ"א, לאותם עובדים המועסקים בתפקידים כמפורט בנספח ג' להסכם (ר' סעיף 3(ג) להסכם).

רשימת התפקידים, המצוטטת בסעיף 10 לעיל, הינה של עובדים המועסקים בליבת תפקידי המחשוב: מנתחי שיטות מערכות, עובדי ביצוע, מטמיעים, עובדי טכנולוגית פיתוח, תכניתנים, מפעילי מחשב וכיו"ב.

1. אין מחלוקת בין הצדדים כי אף שהמערער הועסק בתקן עובד ענ"א, בפועל, לאחר ששב למשרד הבינוי והשיכון, לא שב לעבודה באגף מערכות המידע לבקשתו, כי אם שובץ בלשכת המנכ"ל ומאוחר יותר באגף מידע וניתוח כלכלי אשר הינן יחידות מנהליות.

בעבודתו ביחידות אלו המערער לא עסק בליבת תפקידי המחשוב והתכנון.

1. אמנם, בהיותו עובד אגף מערכות מידע בעברו, למערער היה ידע נרחב בנושא, והוא אכן הביאו לידי ביטוי בעבודתו, בהציעו הצעות שונות לשיפור המערכת, ואף עולה כי הדבר היה לסיוע רב עבור מנהלתו הישירה.

אולם, מחומר הראיות שנפרש בפני בית הדין האזורי ניתן להתרשם כי הדבר לא נעשה כדרישה מערכתית, כי אם כשילוב של כשרונו של המערער, רצונו לסייע בתחומי מומחיותו, ונוחותם של הנעזרים בו לצורך זה.

1. בהקשר זה יוער כי לא ניתן להתעלם מהתועלת שהניבה מעורבותו של המערער בהטמעת תוכנית "קומפלוט", אולם אף כאן התרשמנו שמדובר ביוזמה של המערער ומכל מקום מלאכה זו לא דרשה חלק עיקרי מזמנו.
2. מעבר לאמור, יש לקחת בחשבון אף את העובדה שהמערער לא השיג על החלטת משאבי אנוש מיום 22.1.04 לפיה אין הוא זכאי לתשלום תוספת ענ"א, אלא לאחר סיום עבודתו. יש בכך כדי ללמד שהמערער השלים עם קביעה זו, ולכך יש להוסיף את העובדה כי למערער שולם שכר חודשי בעד כוננויות, שכר שלא היה משולם לו אילו נמצא זכאי לתוספת ענ"א.
3. לגבי השגותיו של המערער על קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי, לא מצאנו טעם להתערב בהן בהיותן מבוססות על חומר הראיות שנפרש בפני בית הדין האזורי ומנומקות כל צרכן, ונביא את סיכומן בלשונו של בית הדין האזורי בסעיף 59 לפסק דינו:

"התובע עזב את עבודתו באגף למערכות מידע לאחר שחש שהתפתחותו המקצועית נעצרה תחת ניהולה של גב' גביש. הוא עבד שנתיים מחוץ למשרד הבינוי והשיכון בתפקידי ענ"א. בתקופה זו הצליח התובע להביא את כישוריו לידי ביטוי. בשל תחושתו כי לא יוכל למצות את יכולותיו באגף מערכות מידע תחת ניהולה של גב' גביש, לא אבה התובע לחזור לתפקידו התקני עת חזר לעבודתו במשרד הבינוי והשיכון והפך למעין "פרוייקטור" בלשכת המנכ"ל. על פי עדותו של התובע, הוא מונה להיות מרכז הוועדה למעקב ותיקון ליקויים שהתגלו בביקורת המדינה ובביקורת הפנימית. מינוי זה עוגן בכתב על ידי המנכ"ל. לא מצינו כי הוגדר לתובע בכתב תפקיד בתחומי המחשוב, אך מטבע הדברים, בשל מומחיותו של התובע בתחום זה הוא פעל מיוזמתו להציע הצעות בתחום זה (ההזמנה להגשת הצעות בעניין אתר האינטרנט) וניאות לקבל על עצמו פרוייקט של ניתוח מערכות בתחום הבנייה הכפרית (מינויו לביצוע עבודה זו היה בתקופת עבודתו בלשכת מנכ"ל והוא סיימה בעת שכבר הועבר לאגף מידע וניתוח כלכלי). התובע נותר לאורך תקופת עבודתו באגף למידע וניתוח כלכלי מנותק מכל זיקה מהותית לתקן משרתו ולהוציא מינויו בכתב כמרכז הוועדה לתיקון ליקויי הביקורת ולמעקב אחריו, לא היה לתובע תפקיד מוגדר. התובע מטבע הדברים ביקש למצוא תחומים בהם יוכל להביא לידי ביטוי את כישוריו ואלה אכן מצאו ביטויים בעבודת ניתוח המערכות שעשה עבור המנהל לבנייה כפרית שהסתיימה בשנת 2001. לאחר 1.2.03, ה"מועד הקובע" לעניין ההסכם הקיבוצי, עבודת ענ"א של התובע התמצתה בפרוייקט ההטמעה של תוכנת קומפלוט. לא ניתן לקבוע שעבודה זו, שלא הייתה מעוגנת בתקן של התובע ואף לא הוגדרה עבורו באופן רשמי מטעם משרד הבינוי והשיכון, בניגוד לעבודתו כמרכז הוועדה לתיקון ליקויי הביקורת, היוותה תפקידו העיקרי. בנסיבות אלה, בית הדין אינו רואה להתערב בעמדת נציבות שירות המדינה לפיה "לא נמצאו מאפייני תפקיד המצביעים על שיוך ישיר לעיסוקי מחשב".

1. עיון בפסיקה אליה הפנה המערער (ע"ב 1740/06 ד"ר יוסי כורזים- מדינת ישראל מיום 24.5.09; ע"ב 2620/05 אלה ויסבורד – מדינת ישראל מיום 3.9.08; דב"ע 1408/05 חגית חזות – מדינת ישראל מיום 22.1.09) מעלה כי אין בה כדי לתמוך בטענות המערער אלא כי ההיפך הוא הנכון. מפסקי הדין המובאים לעיל עולה כחוט השני המסקנה כי הסמכות להגדיר הן את תפקידו של העובד והן את התקן אליו הוא משובץ מהותית, מסורה למעביד, ובית הדין יבחן את שיקול הדעת שהפעיל וככל שימצא כי הוא מצוי במתחם הסבירות, לא יתערב בית הדין בהחלטתו.
2. בהקשר זה מצאנו לנכון להעיר כי אמנם, מתעורר חוסר נוחות נוכח העובדה שהגדרת תפקידו התקני של המערער היתה עובד ענ"א, וזאת בניגוד למהות תפקידו ולמשימותיו ואולם, כמפורט לעיל, ראינו שהטעם לדבר היה היסטורי ונעוץ בהגדרת משרתו הקודמת של המערער באגף מערכות מידע, אשר לא שונתה בעקבות המעבר ליחידות המנהליות בהן שובץ בהמשך, והדבר נעשה מתוך התחשבות במערער, מתוך רצון ללכת לקראתו, לאפשר לו סביבת עבודה מתאימה על פי העדפותיו מבלי לפגוע בשכרו, ואף שולמה לו, כמי שאינו מקבל תוספת ענ"א, תוספת עבור כוננויות.
3. עוד נציין כי המערער ניסה להשליך יהבו על פסק הדין בעניין ע"ע 507/08 מדינת ישראל מרכז רפואי אסף הרופא – מירב ברונר מיום 14.7.96, שדן בתחולת הסכם קיבוצי מיוחד בדבר המשכורת ותנאי העבודה של הרנטגנאים במגזר הציבורי, על רנטגנאים שהועסקו בחוזים אישיים, בשונה מעובדי מדינה קבועים. פסק הדין, שעוסק במישור היחסים הקיבוצי, קבע כי אין להבחין בין סוגי עובדים אלא בהינתן הוראה מפורשת בחוזה העסקה או בהסכם קיבוצי, או בהתקיים נסיבות מיוחדות העונות על תכלית ראויה. עיננו הרואות כי גם בעניין זה (שיש לאבחנו מעניינו משום שהוא עוסק כאמור במערכת יחסים במישור הקיבוצי), אף שבית הדין מעניק חשיבות להנהגת תנאי עבודה ושכר בהתאם לסוג התקן ומהות התפקיד, ניתן מקום לנסיבות המיוחדות המתעוררות במקרה מסוים, על מנת להצדיק חריגה מן הכלל.
4. סוף דבר – באופן מהותי עבודתו של המערער מיום 1.2.03 לא היתה בליבת תחום המחשוב ועל כן אין הוא עונה להגדרת עובד ענ"א והוא אינו זכאי לתשלום תוספת ענ"א, וזאת, אף שנקבע כי בחלק קטן מעבודתו עסק המערער בתפקיד הטמעה.

הערעור נדחה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ' חשוון התשע"ו (2 נובמבר 2015) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.