1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מירי ברטהולץ מיום 20.11.12 בתיק 10-05126-09-2, במסגרתה קבעה צו חיוב בתשלומים על סך 1,000 ₪, תוך שהיא מכריזה על המבקש חייב מוגבל באמצעים ומאחדת את תיקיו בכפוף לתשלום סכום ראשוני בסך 4,000 ₪.

2. למבקש 4 תיקי הוצאה לפועל בסכום חוב כולל של כ- 136,000 ₪. החוב בתיק הפרטני הינו בסך של כ-71,000 ₪.

3. המבקש הגיש בקשתו להכריז עליו כעל חייב מוגבל באמצעים ולעכב את ההליכים נגדו, והציע לשלם בכל חודש סך של 150 ₪.

המבקש ציין בבקשתו את נסיבותיו האישיות ומצבו הכלכלי וכן הגיש פירוט הוצאותיו.

4. לאחר עיון במסמכים אשר הוגשו לפניה, ניתנה החלטת כב' הרשמת נשוא הבקשה שלפניי. בהחלטתה המפורטים בהרחבה הנתונים העולים מהמסמכים, ביניהם גם "אישור גמלת נכות מפגיעה בעבודה מיום 3.02.11, 100% זמני ואח"כ 30%". כב' הרשמת מבהירה כי "החייב לא התייחס בבקשתו לפגיעתו בעבודה, מציין כי עובד". בהתחשב בהוצאותיו והכנסותיו של המבקש, ולאור העובדה, כי "יש משיכות גבוהות במזומן מהחשבון, יש גמלאות ביטוח לאומי בסכומים גדולים. לאחר ששקלתי את הנתונים הרלבנטיים לחייב, תוך שלקחתי בחשבון את כלל חובותיו, את זכות הזוכה לתשלום ותוך שמירה על זכויות החייב, נראה כי החייב לא יוכל לפרוע חובותיו בתקופה הקבועה בס' 69ג לחוק."

5. המבקש טען, כי שגתה כב' הרשמת בהחלטתה. לטענתו, נפלה טעות בתחשיב שערכה כב' הרשמת לגבי מצבו הכלכלי, שכן התייחסה לשתי גמלאות ביטוח לאומי, בסך של 8,000 ש"ח המשולמות מידי חודש לחשבון המשותף שלו ושל אישתו, בגין נכותן של בנותיו. עוד טען, כי הסכום בסך של 34,000 ₪ שנמשך מחשבונו, שולם לו על ידי המוסד לביטוח לאומי בגין הנכות הזמנית שנקבעה לו, בעקבות תאונת העבודה שעבר ואשר לאחריה לא שב לעבודתו. לטענת המבקש, החלטת כב' הרשמת מתעלמת מהוצאות הקיום של משפחתו, העולות על הכנסותיה, ואף אינה מנומקת. בנסיבות אלו, מן הראוי להורות על הפחתת צו התשלומים לסך של 150 ₪ וכן להורות על ביטול הפקדון.

דיון והכרעה:

6. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיב.

7. סעיף 74יא(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 קובע כך:

"נתן רשם ההוצאה לפועל צו איחוד, רשאי הוא להתנותו במתן ערובה להנחת דעתו, ולהורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, ועל התנאים לפרעון חובות החייב, לרבות סדרי התשלומים, שיעוריהם ומועדיהם..."

כידוע, מידת התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות רשם ההוצאה לפועל בדבר קביעת צו תשלומים, הינה מצומצמת ביותר ותיעשה רק במקרים נדירים (ד' בר-אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות הוצאת פרלשטיין-גינוסר, מהדורה שישית-2007, עמ' 316; בר"ע (מחוזי – ת"א-יפו) 1071/03 דרור גולן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (החלטה מיום 2.02.2003); בר"ע (מחוזי – י-ם) 335/04 עמית נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פסק דין מיום 2.02.2005)); בר"ע (מחוזי-י-ם) 3305/07 צדוק נגד בנק מסד בע"מ (12.12.2007)).

8. בענייננו, פירטה כב' הרשמת בהחלטתה את הנתונים הרלבנטיים, שקלה את השיקולים הצריכים לעניין, והגיעה למסקנה לפיה ייפתח למבקש תיק איחוד שבמסגרתו ישלם סכום חודשי של 1,000 ₪, זאת לאחר שישלם סכום ראשוני בסך 4,000 ₪, שיועבר לתיק האיחוד לכשייפתח, ובתנאי שההפקדה תבוצע תוך 15 ימים.

לא נפל פגם בהחלטת כב' הרשמת עת לקחה בחשבון את סכום גמלאות הביטוח הלאומי בסך של 8,000 ₪ לחודש, שהרי סכום זה מהווה חלק מהכנסות המשפחה.

כב' הרשמת הפעילה שיקול דעתה, כמצוות המחוקק בחוק ההוצאה לפועל, שקלה את התשלום החודשי המוצע בידי המבקש בסך 150 ₪, ולאחר שבחנה נתוניו של המבקש מצאה, כי יכולת ההשבה שלו עולה כדי תשלום בסך 1,000 ₪ לחודש, בהתאם ליכולת ההחזר הפוטנציאלית אשר הוכחה מהמסמכים לפניה.

באשר לתשלום החד-פעמי, נראה כי כב' הרשמת שקלה, ובצדק, מעבר לאינטרס הנושים, גם את העובדה שלתובע שולמו ע"י ה-מל"ל גימלאות בסכומים נכבדים בגין פגיעתו בעבודה.

9. כאמור, ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות רשם ההוצאה לפועל הנוגעות לקביעת גובה תשלומים, אלא במקרים נדירים כאשר חורגת ההחלטה ממתחם הסבירות. איני מוצא כי ההחלטה נשוא הבקשה שלפני מצדיקה סטייה מן הכלל.

10. החלטת כב' הרשמת בדבר תשלום סכום ראשוני כתנאי לפתיחת תיק האיחוד היא סבירה נוכח מספרם של תיקי ההוצאה לפועל הפתוחים נגד המבקש וגובה החוב בתיקיו השונים, תוך התחשבות הן באינטרס הנושים והן ביכולותיו הכלכליות של החייב.

11. סופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחית.

משלא נתבקשה תשובת המשיב – איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ג שבט תשע"ג, 3 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.

חתימה