<#2#>

נוכחים:

ב"כ העותר עו"ד זאב אלוני

ב"כ המשיב עו"ד שירלי צ'רניקר

פרוטוקול

ב"כ המשיב: בהסכמת חברי, מגישה לבית המשפט את המידעים.

ב"כ העותר: לגבי מיצוי ההליכים, ההליכים מוצו.

שלחתי מכתב ב-16.12.12 יחד עם אישור פקס, הגשתי את העתירה ב-27.12.12.

בבית הסוהר, התשובות שהאסירים מקבלים זה לא המצב הרצוי בדיוק. נאמר לאסיר בעל פה את הדברים הבאים: הגורמים הטיפוליים ממליצים ואין התנגדות של אף אחד מהם. שלחנו את המסמכים כמה פעמים ואמרו לו שלא מוציאים. ההתנהלות היא נוראה.

מפנה את בית המשפט למכתב של האחות, חשוב לי שבית המשפט יעיין בו ואני חושב שהרבה מאוד פעמים הסימפטיה והחמלה והרחמים שנותנים לנאשם מעוררת לדעתי אצל הצד השני רצון עז ותקווה להשתקם ולהיות טוב יותר ולהוכיח מחויבות. אני חושב שהדברים נכונים כי ראיתי את זה קורה אצל אנשים שטיפלתי בהם. האיש שפוט ל-13 שנים, המידע על סמים הוא ביקש להישפט על זה והגשתי בקשה לבית המשפט ברמלה, תביעות והגשנו בקשה לבית המשפט כדי שיישפט כמה שיותר מה ואף אחד לא הבין מה קורה ואיך הוא רוצה להישפט והוא רצה להודות והודה, הוא נשפט ל-7 חודשים בהסכמת המדינה וחברתי כותבת שזה מידע על סמים אך זה לא מידע על סמים.

בטוח לא כתבו שהוא נשפט. כשמב"ן היו צריכים לבחון חופשותיו, הם כתבו (מצטט) הרבה פעמים מתיקים כאלו הדילמה היא דווקא בשל התנגדות של הגורמים המיוחדים.

אכן נכון היה מידע על סמים ובסופו של דבר הוגש כתב אישום, הוא ביקש להישפט ונשפט ל – 7 חודשים והודה. אנו נמצאים בבית משפט ואני הסנגור שלו ואמרתי לו את זה גם במפורש, שלחופשה בשלב זה כרגע לא מגיע לו לצאת ואין מחלוקת על כך שהתנהגותו היא אכן שלילית.

אני לא בטוח שמגיע לו אפילו לצאת לחופשה מיוחדת בשל התנהגותו ואין מחלוקת על כך, הוא עשה טעות חמורה ואני יודע על זה אך הוא מיהר לשלם עליה והסיבה היחידה שהסכמתי להגיע לבית המשפט ולבקש את העתירה הזו, ראשית זה קרה לפני 7 חודשים ושנית הוא הודה במהרה וביקש להגיש את כתב האישום במהרה ולא משך דברים ושלישית, אני חושב שהנזק שבסופו של דבר ייגרם אם יצא לחופשה, אם יגרם נזק בכלל, הוא קטן הרבה יותר מאשר התועלת שתצמח מהאמון הנוסף שנותן בו בית המשפט דווקא היום וזה שבית המשפט יושב וקורא את המכתב של האחות והוא מבין באילו נסיבות חיים לא נעימות הוא גדל זה לא נותן פריבילגיה או לגיטימציה לעשות מה שעשה ואח"כ לצאת לחופשה מיוחדת, וזו טענה טיפשה, אך זה כן לדעתי מאפשר לבית המשפט דווקא במצב כזה אולי לבוא ועושים את זה בתי המשפט אולי דווקא במצב זה להשתמש יותר במידת הרחמים שתשפיע בסופו של דבר על האסיר שלא היו לו הרבה רגעים שמחים בחייו. אביו אלכוהוליסט ואין לו ברגעים של קושי מקום להיאחז ברגעים טובים בחייו. הוא אסיר חלש ובכלא קוראים דברים. הוא לא משתמש בסמים. לפעמים דווקא לאנשים האלו ואני יודע שזה קשה ולא בטוח שמגיע אך יש תחום אפור לראות את כלל נסיבות המקרה ולשאול את עצמי האם יש עבירת אלמ"ב למשל שיש חשש שיתקוף את אשתו? האם יש חשש שיקרה משהו? אין חשש שיקרה משהו ואני אומר שאין חשש שיקרה משהו או שמישהו יפגע בו או שהוא יפגע במישהו ולכן אפשר לעשות את זה רק בזכות מידת הרחמים ולא בגלל משהו אחר. המכתב עצוב ואמיתי וזו הסיבה שהגשתי את העתירה, דיברתי איתה ודיברתי עם האסיר ואין לבית המשפט הזה מושג כמה שמחה זה יגרום לאסיר, ואם הייתי בית משפט הייתי מאפשר לו לצאת אפילו ל-6 שעות. זה יסב לאסיר מאוד שמחה.

ב"כ המשיב: הרשות מכירה בחשיבות הקשר המשפחתי ויש מידעים שמלמדים מעבר לאותו אירוע של סמים על התנהגות שלילית שקשורה בסמים מהזמן האחרון, העותר הייתה לו הזדמנות לתקן מעשיו והוא לא עשה זאת, הרשות מחויבת לעיקרון השוויון על פני כלל האסירים וחופשה היא פריבילגיה שניתנת בגין התנהגות חיובית ועל אחת כמה וכמה כשמדובר על חופשה מיוחדת. לכן אני מבקשת לדחות את העתירה.

<#5#>

פסק דין

העותר, אסיר פלילי שנדון לתקופת מאסר של 13 שנים בגין עבירות של אונס, חבלה גופנית חמורה, התפרצות לבית דירות והחזקת רכוש גנוב, זאת החל מתאריך 16.7.07.

בעתירה זו, מבקש העותר להורות למשיב להוציאו לחופשה מיוחדת בת 8 שעות כדי להשתתף בחתונת אחותו, שתיערך ביום 10.1.13.

אין מחלוקת כי בתאריך 1.5.12 ביצע העותר עבירה של החזקה בסם שלא לצריכה עצמית, אגב החדרתו לבית הכלא וזאת בעת שהיה מצוי בחופשה כדין. מדובר ב – 8 מנות סם מסוג קוקאין וכן כמות של 16 גרם סם מסוג חשיש. בגין עבירה זו, הוגש נגד העותר כתב אישום, הוא הודה בעובדות, הורשע ונדון ל – 18 חודשי מאסר, מהם 11 לריצוי בחופף למאסר אותו מרצה העותר ו – 7 במצטבר.

כמצוות המחוקק, נשללו מהעותר חופשותיו לתקופה של שנתיים, עקב העבירה שביצע.

טוען העותר כי חרף האמור לעיל, יש להוציאו לחופשה המבוקשת ולו מטעמים הומאניים. במכתב שצירפה אחות העותר, אשר חתונתה תיערך במועד שנקבע, מתארת האחות מסכת חיים קשה ועגומה שהעותר, היא וכלל משפחתה עברו. אכן מדובר במסכת חיים לא פשוטה כלל וכלל. בנסיבות אלו, טוען העותר כי מצווה לאפשר לו ליטול חלק בחתונת אחותו ובכך לשמח אותה ואת כלל המשפחה.

בנסיבות אחרות, יתכן כי היה מקום להיעתר לבקשה בשל הטעמים ההומאניים שהעלה העותר.

דא עקא, העיון בחומר המודיעיני מלמד כי לכאורה הסתבכותו של העותר בפלילים ובעיקר בנושא הסמים לא הייתה הסתבכות יחידה וכי אף סמוך למועד הגשת העתירה קיימים מידעים דומים.

צודקת איפוא באת כוח המשיב לטענתה כי בנסיבות המתוארות אין מקום להיעתר לעתירה ולו מחמת הדין וחובת החלת דין שווה לכל האסירים.

אשר על כן, העתירה נדחית.

<#4#>

ניתן והודע היום כ"ו טבת תשע"ג, 08/01/2013 במעמד ב"כ הצדדים ובהעדר העותר.