<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד גפני

הנאשמת בעצמה

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

מבקשת להזהיר את הנאשמת ושהיא תתגונן גם בגין עבירה של אי מתן זכות–קדימה לרכב הנע בכיכר בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

ע"ת 1 ארקדי גוטסמן רס"ם, לאחר שהוזהר כחוק:

אני מבין את האזהרה.

ש: רשמת את הדוח?

ת: כן.

ש: כמה שנים אתה במשטרה?

ת: משנת 94'

ב"כ המאשימה: מבקש להגיש הודעת תשלום קנס – ת/1.

מקריא:

"בהיתי בניידת משטרה ביחד עם שוטרי יחידה ברק דינבורט שירן פרזן ואחרים נסעתי במעגל תנועה כאשר הרכב הנל הגיע מכביש 554 ממזרח למערב, נכנס למעגל תנועה בלא מתן זכות לרכבי וגרם לי לעצור עצירת חירום וזאת על-מנת לחמוק מהתנגשות ובכך קיפח זכות לרכב נע במעגל תנועה. לציין כביש מואר ע"י עמודי תאורה, ראות טובה, תכסית הכביש בקטע בו התרחשה העבירה תקין, לציין במושב קדמי לצידה של הנהגת הנל ישב ילד בן 7 ====== גם ישיבתו מהווה עבירה תעבורתית. לציין במערך רישום הדוח כנגד הנהגת הנל הנהגת עזבה את המקום כדי לא להמתין לדו"ח תנועה. נפתח אירוע בהתאם. דו"ח הוחתם באיחור בשעה 22:31. הנל הגיעה לתחנת טייבה.

דברי הנהגת: "אני שומרת על זכות שתיקה עם עו"ד קודם רציתי לדבר בגלל איך שהוא מתנהג ומדבר החלטתי לשתוק לפני כן ביקשתי ממנו שיצא".

ב"כ המאשימה: אין לי שאלות.

חקירה נגדית

ש: מי המשיך לכתוב את הדוח?

ת: אני כתבתי.

ש: אתה התחלת לכתוב. מי המשיך לכתוב את הדוח הזה בתחנה?

ת: את הדוח הזה אני רשמתי. כל הדוח זה כתב ידי.

ש: איפה אמרתי "שומרת על זכות השתיקה" ובאיזה נסיבות?

ת: רשמתי את הדוח וכשאני רושם את עונה לי, זה היה הכל במקום, לא בתחנה. בתחנה רק החתמתי אותך. אני גם ציינתי את זה בדו"ח שהגעת וטוב שציינתי, עכשיו אני רואה שהדוח רק הוחתם בתחנה ולא הושלם שם.

ש: אני מציגה לך אישור של מרכז רפואי.

ת: זה מחזק את מה שכתוב בדו"ח שעצרתי אותך ב- 21:35 ואת כבר הגעת 21:50 למרכז רפואי.

אישור המרכז הרפואי – נ/1.

ש: אני טוענת שהילדים שלי אחד התחיל לפרכס והשני...

ת: לאורך כל שירותי במשטרת ישראל העדפתי את ערך החיים על שאר הדברים ובטח כאשר מדובר בעבירת תעבורה ואם בעת האירוע מצאתי לנכון לרשום דו"ח אז המצב לא היה כפי שמוצג לבית המשפט הנכבד. אם הייתי יודע שהיא ממהרת לרופא הייתי לוקח ממנה את הפרטים ושולח דו"ח אח"כ, ככה זה כשמדובר במצב חירום.

ש: זה נכון שהכיכר היה מואר. למה עצרת אותי?

ת: בגין עבירת תנועה של אי מתן זכות קדימה במעגל תנועה אבל הנסיבות מתאימות יותר לקיפוח זכות כי לא יכולתי להמשיך בנסיעה אלמלא הנסיעה שלך.

ש: כשעצרת אותי היתה תנועת רכבים?

ת: לא זוכר.

ב"כ המאשימה: אין חקירה חוזרת.

אלו עדיי.

בית המשפט מסביר לנאשמת שבאפשרותה להעיד ובאפשרותה שלא להעיד, היה ותעיד תהיה חשופה לחקירה נגדית. היה ולא תעיד יכול והדבר ישמש כנגדה.,

הנאשמת בוחרת להעיד ומוזהרת לומר את האמת:

הייתי אצל ההורים. חזרתי הביתה, עברתי את הכיכר. זה היה מואר. הכיכר קיימת מזמן, אני זוכרת את הרחוב הזה אין מצב שאעשה שם עבירה. היו רכבים בצד השני לא נוסעים. היתה ניידת ועוד אוטו ועוד אוטו. אני מציירת, חונים לא נוסעים. כשנכנסתי לכיכר לא היה שום אוטו. הרכב הראשון נסע ישר והניידת שהיתה שניה, נכנסה לתנועה ונסעה במסלול אחריי ואז שמעתי "ג'יפ לעמוד בצד". השרטוט מסומן נ/2. חמישה שוטרים ירדו מהניידת, הקיפו את הניידת. מי שישבה לידי זו הילדה שלי. הילדים של גבוהים, קצת שמנים, כולם חגורים גם אני. ביקשו ממני ת"ז, רשיון וביטוח. נתתי הכל והתחיל להסתכל. שאלתי אם עשיתי משהו. אח שלי בא אחריי, הוא ירד ושאל אם היה משהו. הקצין התחיל לצעוק עליו. אחי לא עשה כלום, רק שאל אותי אם היה משהו. הקצין צעק עליו. ביקשתי מאח שלי ללכת ואמרתי לו שאני אסתדר. הילדה שלי התחילה לפחד לרעוד והילד התחיל לפחד ולפרכס ועשה פיפי, פעם היה לו מקרה כזה וחשבתי שזה חזר על עצמו, אז אותתי להגיד למישהו שיש מצב לא טוב והשוטרים עצרו עוד מכוניות אחריי, התחילו להתעסק עם עוד מכוניות. אני המתנתי אם אני לא טועה, 45 דקות כדי שיכתוב ואני אלך כי התעודת זהות שלי אצלו. לא חשבתי על כלום, נסעתי מייד למרכז רפואי בכניסה של טירה שליד כ"ס והרופא הרגיע את הילדים, בדק לחץ דם והכל ואמר לי לא לפחד. כנראה שהסיטואציה השפיעה עליהם. נסעתי חזרה למקום ולא ראיתי אותם אז נסעתי לתחנה. פגשתי שם שוטר ואמרתי שתעודת הזהות שלי שם. המתנדב אמר לי בסדר שהוא ידבר עם הקצין ועם השוטרים שהיו שם. התקשרו לניידת ולכולם, חזרו שוב פעם, עמדתי בצד, הוא התחיל לצעוק. איך שהוא פתח את הדלת התחיל לצעוק "עבריינית! עבריינית!" אני לא הגבתי. אפילו אם אני נאשמת. ככה מתנהגים? אני שתקתי ואמרתי לעצמי שהם יתעסקו איתם. אמרו לי שאני מעוכבת ושאני אשאר בתחנה. אז אמרתי שהילדים שלי באוטו. לא רציתי להוריד אותם כדי שלא יכנסו לתחנה ותהיה להם עוד יותר טראומה. גם הקצין שהיה כאן באולם היה בתחנה, השוטרים נכנסו לחדר הקטן, הם הכניסו מישהי אישה כדי שאני לא אגיד עליהם שהם עשו לי משהו. התחלתי להקליט אותו בטלפון ומישהו אמר לו שאני מקליטה אותו צועק והקצין רשם לי אי-ציות. הוא פענח את המקרה כאילו אני פגעתי באגו שלו אבל אני לא.

חקירה נגדית

ש: למה לא שאלת את השוטר שום דבר לגבי מה שאת טוענת שהניידת כלל לא היתה בכיכר?

ת: השוטר טען שהוא נכנס קודם לכיכר ולא אמר אם הכיכר היתה מלאה או לא, הוא לא זכר.

ש: את אומרת שלא עשית עבירה, כשנכנסת לכיכר היה ריק והשוטר

ת: אני נכנסת כשהצד השמאלי שלי פנוי.

ש: את אומרת שלא גרמת הפרעה לשוטר והשוטר עצר אותך בכל זאת.

ת: הקצין לקחת ת"ז ביטוח והכל ונתנו לי לחכות 45 דקות. השוטר שהעיד כאן היה ברכב וכתב את הדוח.

לאחר ההפסקה:

ב"כ המאשימה:

מאחר שבתיק הקודם שדווקא תיק חמור של אי ציות, ראיתי כי הנאשמת קיבלה קנס של 250 ₪. הסכמתי כי בתיק שבפנינו הנאשמת תודה בעבירה שמיוחסת לו בכתב האישום ושהקנס יהיה על סך של 250 ₪.

הקנס המקורי כאן הוא על סך 500 ₪.

סך 250 ₪ בתיק הקודם שם וכאן עוד 250 ₪ ישולמו.

כל האירוע הזה התנפח הרבה מעבר לפרופורציה שלו בתרומתה של הנאשמת. עצם העובדה שהנאשמת נאלצה ללכת גם לכב' השופטת שמאי וגם לבית משפט קמא כאשר אפשר היה לנהל את כל הדיון במכה אחת, נראה לי שאפשר להסתפק במה שביקשנו כאן למרות שאין ספק כי זה מרחיק לכת כלפי הנאשמת.

נוהגת משנת 2002, עברה אינו מכביד מה שעזר לנו ללכת לקראתה.

הנאשמת:

מבקשת לחזור מכפירה ומודה בביצוע העבירה במסגרת ההסדר.

<#6#>

הכרעת דין

מתירה חזרה מכפירה.

הנאשם/ת /הסנגור הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום.

לפיכך, אני מוצאת את הנאשם אשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום ומרשיעה אותו בהתאם.

<#7#>

ניתנה והודעה היום י"ט סיון תשע"ג, 28/05/2013 במעמד הנוכחים.

טיעונים לעונש -

ב"כ המאשימה

בתיק שבפנינו הנאשמת תודה בעבירה שמיוחסת לו בכתב האישום ושהקנס יהיה על סך של 250 ₪.

הקנס המקורי כאן הוא על סך 500 ₪.

סך 250 ₪ בתיק הקודם שם וכאן עוד 250 ₪ ישולמו.

כל האירוע הזה התנפח הרבה מעבר לפרופורציה שלו בתרומתה של הנאשמת. עצם העובדה שהנאשמת נאלצה ללכת גם לכב' השופטת שמאי וגם לבית משפט קמא כאשר אפשר היה לנהל את כל הדיון במכה אחת, נראה לי שאפשר להסתפק במה שביקשנו כאן למרות שאין ספק כי זה מרחיק לכת כלפי הנאשמת.

נוהגת משנת 2002, עברה אינו מכביד מה שעזר לנו ללכת לקראתה.

הנאשמת:

מבקשת לכבד את ההסדר.

<#8#>

גזר דין

מטעמי מדיניות משפטית ונוכח הלכת בית משפט העליון בעניין כיבוד הסדרי טיעון, אתן ידי להסדר.

אני דנה את הנאשמת לתשלום קנס בסך 250 ₪ או 100 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם עד יום 30 יום מהיום.

זכות ערעור תוך 45 יום.

>

ניתנה והודעה היום י"ט סיון תשע"ג, 28/05/2013 במעמד הנוכחים.