בפני בקשת התובעת לביטול פסק דין שמחק את התביעה בשל העדר התייצבות. בבקשה נטען כי ב"כ המבקשת לא קיבלה כל זימון לדיון.

המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי המבקשת זומנה כדין.

משאילתת המסירות עולה כי לב"כ המבקשת שוגר בפקס כדין זימון לדיון וכן החלטה המורה על הגשת תצהירים (שלא הוגשו). ראוי לציין כי לבקשה לא צורף תצהיר, ולאחר שנמחקה בשל כך, הוגשה בקשה נוספת, עם תצהיר בעל דין, ולכן הוריתי על הגשת תצהיר ב"כ, שהרי מי שיכול להצהיר אם התקבלה ההזמנה לדיון היא ב"כ, במקרה זה.

התצהיר שהוגש לאחר מכן נערך שלא דין ונעשה על דרך ההפניה, דוגמת תצהיר בג"צי.

ממילא, מדובר במסירה כדין, שלא נסתרה, ואציין גם כי בבקשה נאמר שב"כ המבקשת שהתה בחופשת לידה וייתכן כי נפלה טעות אנוש.

היה ראוי איפוא לקבל גירסה מדוייקת – בתצהיר מלא – של ב"כ המבקשת, שיפרט את כל העובדות, דבר שלא נעשה, עד עתה.

לפיכך, המדובר בבקשה לביטול פסק דין מחמת שיקול דעת ולא מחמת הצדק. יש לבחון גם את סיכויי התביעה, מעבר לסיבת המחדל.

המדובר בתביעה שטרית ובהתנגדות נטען כי החתימות של המשיב זוייפו. על מנת לקבוע בענין זה, יש לשמוע ראיות. לפיכך לא ניתן לומר כי התביעה נעדרת יסוד, בשלב זה.

לפיכך ראיתי לנכון ליתן למבקשת את יומה, למרות המחדל באי הגשת תצהיר מלא כדין, ונוכח זכות הגישה לערכאות, אם כי בכפוף לתשלום הוצאות.

פסק הדין יבוטל איפוא, בכפוף לתשלום הוצאות למשיב בסך 2,000 ₪, עד 30.8.13. לאחר ביצוע התשלום, תומצא אסמכתא לתיק וייקבע דיון.

ניתנה היום, כ"ח אב תשע"ג, 04 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.