ב"כ העותרת עו"ד מונטיליו-סגל

המשיב בעצמו

<#1#>

פרוטוקול

המשיב :

העברית שלי טובה.

אין לי עורך דין. אני נשאר לי כולו 45 יום למעצר ואני אייצג את עצמי אם אפשר.

אני קיבלתי שליש ועשו לי עיכוב ביצוע, אני לא יודע מה הסיבה.

ב"כ העותר:

אנחנו שלחנו העתק מהעתירה לכלא.

חוזרת על האמור בעתירה ומבקשת להוסיף, אני רוצה לציין לפרוטוקול שאנחנו כמדינה משתדלים שלא להגיש עתירות משלל טעמים ובין היתר, גם כשמדובר ביתרות מאסר קצרות אנחנו שוקלים הכל אבל הפעם זה תיק שמהווה דוגמא נוספת לכך שבעצם כל הקריטריונים הקבועים בחוק ובפסיקה לא באים לידי ביטוי. התיק הזה אולי נראה איזוטרי, אך אנו מבקשים פס"ד שאולי יחזיר עטרה ליושנה ויחזיר מושכלות יסוד לועדות השחרורים.

אנחנו לא יכולים לעבוד ככה, שהשחרורים לא יהיו על תנאי ושום שקילה של שום פרמטר. אסיר שמרצה מאסר חמישי, צריך אולי יותר תנאים.

יש שלוש ועדות בשבוע ואנו נתקלים בהרבה החלטות כאלה. המדינה מתקשה לעבוד כך וזה לא הוגן כלפי אסירים אחרים שכן מתאמצים ומנסים ובסוף יוצא שמי שהשתדל נשאר בכלא מתנאים של שקילה ומי שנשארה לו תקופה קצרה משוחרר ללא כל תנאי לא כך ראוי שיהיו השחרורים במחוז שלנו.

מגישה את המידע המודיעיני.

המשיב:

אני מתבייש לעמוד בפניכם ולדבר על העבירה שעשיתי.

לשאלת ביהמ"ש אם יש לי תכנית שיקום, אני אומר שעשיתי בבית הסוהר עבודה, אני ממשיך עם התכנית הזאת. אני עברתי תקופה בחוץ מאוד קשה, ניסיתי להתרחק מהחברים שהם נדבקו בי עם הבעיות. אני מודה בטעויות שלי ואני מאוד מצטער. אני בן 30 ועדיין עושה את השטויות האלה. אני הבטחתי לילדה שלי ולאחותי שלא אעשה את השטויות האלה. אחותי היא שופטת ואבא שלי הוא רופא, אני ממשפחה מכובדת. רק אני עושה את השטויות האלה ואת הטעויות האלה הבטחתי להורים שלי ולאחותי שלא אחזור על הטעויות האלה. אני מבקש מכולם שיסלחו לי ושיינתן לי עוד צ'אנס אחד.

בעזרת השם לא אחזור על הטעויות האלה בכלל. אני מתבייש מהמשפחה שלי כולם במשפחה שלי למדו ורק אני המשכתי עם השטויות האלה, אני כבר בן 30 ועדיין עם השטויות שלי והילדה שלי מחכה לי בבית והמשפחה שלי משלמת על הטעויות שלי. הבת שלי מחכה לי בבית.

מה שעבר עלי אני לא חושב שאחזור על הטעות הזאת עוד פעם.

אמרתי שגנבתי בשביל להיעצר המצב במשפחה היה קשה מאוד. לא שייך לכסף אנחנו משפחה הכי עשירים בכסף, אלא בגלל שעשו לי שידוך עם האישה.

היתה לי חברת כח אדם ועבדתי טוב בחברה הזאת. כמעט היתה לי מחלה בדבר הזה ואני התרחקתי מכל השטויות האלה, אני לא יודע מה קרה לי בראש שהייתי חייב לעשות את זה. השוטר עמד מולי ואני ביצעתי את העבירה כדי שיעצור אותי.

אני מוכן לכל דבר אפילו למעצר בית מלא מה שאתם רוצים. אני 8 חודשים לא ראיתי את הילדה שלי. כולם לא מדברים איתי, לא היה לי ביקור ואני מאוד מתגעגע אליה.

3#>

<#2#>

פסק דין

המשיב מרצה 10 חודשי מאסר בגין ביצוע עבירת גניבה. בחלוף שני שליש מתקופת מאסרו, פנה המשיב לוועדת השחרורים בעתירה לשחרור מוקדם על תנאי והועדה נעתרה לבקשתו. מכאן עתירת המדינה שבפנינו.

מדובר באסיר המרצה תקופת מאסר חמישית, ועל פי דוחות השב"ס והמידע שהוגש לעיוננו, בחודש יולי נשללו הפריבלגיות שלו בגין התנהגות שלילית. מדו"ח העו"ס עולה, המשיב שולל רקע התמכרותי לסמים או לאלכוהול, אולם ציין כי בשנה האחרונה, מאז התגרש, החל לשתות באופן מאסיבי, אך אינו רואה זאת כהתמכרות ואינו מביע כל רצון לעבור טיפול גמילה. התרשמות העו"ס היתה כי מדובר באסיר עם מעורבות בפלילים אשר מציג חזות חיובית ומנסה למצוא צידוקים למעשיו. העו"ס ציינה כי "נראה כי חסר תובנה להתנהגותו העבריינית ולסיבותיה ונוטה לפתור בעיות בחייו בדרך של עבירה על החוק. מומלץ לשלבו בטיפול לאחר שחרורו ממאסר, לצורך הבנה עמוקה של התנהגותו ועריכת שינוי משמעותי בחייו".

חרף כל זאת, סברה הועדה כי די בכך שמדובר בתקופת מאסר קצרה ובמשפחה תומכת, כדי להצדיק שחרורו על תנאי, אף ללא תנאים. החלטה זו אינה יכולה לעמוד.

הועדה קמא, לא בחנה את השאלה המרכזית אשר היה עליה לשקול: האם עמד האסיר בנטל שמוטל עליו, להוכיח כי הוא ראוי לשחרור מוקדם וכי שחרורו לא יסכן יותר את שלום הציבור. שאלות אלה כלל לא נשקלו על ידי הועדה ודי בכך כדי לקבל את העתירה. למעלה מן הצורך נוסיף ונציין, כי היה על הועדה לקחת בחשבון בין מכלול השיקולים גם את נסיבות ביצוע העבירה, את העובדה שמדובר באסיר אשר זה לו מאסרו החמישי, את העובדה כי מדובר במי שיש לו הרשעות קודמות רבות הן מהסוג הנוכחי והן אחרות, ובעיקר את העובדה כי המשיב לא עבר כל טיפול בכלא וממילא גם לא הציג כל תכנית שיקום.

הנימוק שנותרה לאסיר תקופת מאסר קצרה ביותר, אינו יכול לעמוד ואיננו בין השיקולים הרלוונטים בשלב זה של הדיון. קל וחומר, כאשר הועדה לא קבעה כל תנאי לשחרורו על תנאי של המשיב. הועדה לא היתה רשאית להתבסס על תחושתה כי אין זה המקום למצות עם האסיר עד תום את ימי המאסר מבלי לפרט כיצד ומדוע הגיעה למסקנה זו.

יתרה מכך נוסיף ונציין, כי לא היה מקום לציין בהחלטת הועדה כי מדובר בפעם האחרונה שניתן לתת במשיב אמון על ידי הועדה, שהרי אין הועדה יכולה לכבול ידיה של הועדה הבאה שתדון בעניינו של האסיר במידה ויובא בפניה.

מן הטעמים דלעיל, ומאחר שמדובר באסיר רצידביסט אשר התנהגותו בכלא אינה חיובית, ומשלא הציג כל תכנית שיקום, אנו נעתרים לעתירה וקובעים כי החלטת הועדה בטלה ועל האסיר לרצות מלוא תקופת מאסרו.

<#4#>

ניתן והודע היום כ"ד טבת תשע"ג, 06/01/2013 במעמד הנוכחים.

<#4#>

ניתן והודע היום כ"ד טבת תשע"ג, 06/01/2013 במעמד הנוכחים.