לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון מיום 5.12.12 (כב' השופטת ה. סילש), אשר דחתה ערעור על החלטת כב' הרשמת מיום 14.11.12 שלא ליתן צו להמצאת פרטים אישיים של בעל קו טלפון.

בין הצדדים מתנהל הליך שעניינו נזקים שנגרמו בגין תאונה. במסגרת ההליך ביקשה המבקשת מבימ"ש קמא ליתן צו המורה לכל ספקיות קווי הטלפון בארץ למסור את פרטיו המלאים של פלוני בעל מספר טלפון סלולארי אשר צוין בבקשה, וזאת מהטעם שאותו פלוני היה עד ראייה להתרחשות התאונה.

טענות המבקשת נדחו בשתי הערכאות דלמטה. בית משפט קמא נימק את פסק דינו בכך כי העובדה שאותו עד מסר את פרטיו למבקשת, אין בה כדי להעיד על "הסכמתו" לבקשה כפי שטענה המבקשת, וזכותו של העד לפרטיות גוברת על זכותה של המבקשת לשפוך אור על התרחשות התאונה. מה גם שלא ברור האם עדותו של העד הכרחית במובן זה שלא ניתן להכריע בתובענה בלעדיה.

המבקשת טוענת כי שגה בימ"ש קמא בקביעתו. לטענתה, העובדה שהעד עצמו מסר את פרטיו לנהג האוטובוס מעידה על הסכמתו ליתן עדות בבימ"ש בנוגע לתאונה. מדובר בעד נטול אינטרס בתובענה ומכאן חשיבותה של עדותו בתיק. בנסיבות העניין, הגעה לחקר האמת גוברת על הפגיעה באינטרס של העד שהינה מינימאלית.

דין הבקשה להידחות אף ללא תגובת הצד שכנגד.

כלל הוא כי יש להיעתר לבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי" רק כאשר הן מעלות שאלה עקרונית החורגת מעניינם הצד של הצדדים (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (חיפה הדר) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982). לא מצאתי כי הענין שלפני נכנס לגדר החריג האמור.

יתרה מכך, מדובר בהחלטה בעלת אופי דיוני הנוגעת לניהול הדיון ובירור המחלוקות בין הצדדים, והלכה היא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בנושאים הללו וערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות בעניין, אלא במקרים חריגים בהם החלטת הערכאה הדיונית מנוגדת לדין או אם נגרם בעטיה עיוות דין לאחד מן הצדדים, מה שאין כך לפנינינו (רע"א 2365/12 וינברג נ' אברהם (פורסם באתר "נבו", 9.5.12).

גם לגופם של דברים, בית משפט קמא שקל את השיקולים הנכונים, פסק דינו מנומק ולא מצאתי מקום להתערב במסקנתו.

כאמור, הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תגובת הצד שכנגד אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"ג, 08 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.