<#2#>

נוכחים:

ב"כ העוררת עו"ד רווית זיכרמן

המשיב בהעדר

ב"כ המשיב עו"ד אלמוג אזולאי

פרוטוקול

עו"ד אזולאי:

אני מייצג את המשיב מטעם הסנגוריה הציבורית.

בית המשפט מודיע לי כי הליווי לא הביא את המשיב.

לשאלת בית המשפט אם אני מסכים שהדיון יתקיים בהעדר המשיב, התייעצתי עם הסנגוריה הציבורית ואנחנו נבקש לקיים את הדיון בנוכחות המשיב.

לאחר הפסקה:

עו"ד אזולאי:

לאחר שבית המשפט הודיע לי כי הליווי יתקשה להביא את המשיב בזמן הקרוב לאור עומס של עצורים שהובאו לבית המשפט היום, אני מודיע לבית המשפט שאני מסכים לקיים את הדיון בהעדר המשיב.

<#4#>

החלטה

הדיון בערר יתקיים בהעדר המשיב וזאת לאור הסכמת בא כוחו.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ט טבת תשע"ג, 11/01/2013 במעמד הנוכחים.

עו"ד זיכרמן:

אני חוזרת על הודעת הערר.

החומר הנוסף שבה בפני כב' השופט לנדסמן הוא עדותו של הבעלים של הרכב שטען שמכר את הרכב באותו יום האירוע המיוחס למשיב בשעה קודמת לאירוע וכן העימות שנעשה בין העדים, השב"חים לבין המשיב.

אני טוענת שלא היה בכך כדי לשנות את ההחלטה הראשונית בדבר קיומה של תשתית ראייתית להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו מאחר ולא היה בחקירת הבעלים של הרכב כדי לשנות או לכרסם בתשתית הראייתית המוצקה שקיימת בתיק.

אני מפנה לסוף החקירה שלו שבה מראים לו תמונה של המשיב ושואלים האם זה הבן אדם שקנה ממנו את הרכב והוא אומר בהתחלה לא, ובהמשך בסוף החקירה הוא אומר אבל זה שבתמונה דומה לבחור שקנה ממני את הרכב. זה השינוי היחיד.

באירוע התעבורתי שנפתח בגינו הפ"ל, נפתח גם אירוע פלילי, במסגרת האירוע הפלילי נחקרו אנשים שאין להם רלבנטיות לתיק הזה לטעמנו וגם אם יש להם רלבנטיות הם דווקא מחזקים את ראיות התביעה. הם נחקרו על הסעת שב"חים לגבי מספר אירועים לא לגבי האירוע הספציפי הזה.

ברגע שחברי העלה טענות בדיון של המעצר שהמשטרה צריכה לעשות בירורים, השלמות או להביא עוד חומר שקיים, התביעה ביקשה אישור של ראש היחידה על מנת להביא את החומר הנוסף שלא היה בידיעתנו ושלטעמנו לא היה לו שום רלבנטיות לתיק הזה.

במסגרת ההשלמה הוא הוזמן לחקירה.

לעניין דוחות העימות שבוצעו, אני מפנה לעימות שנערך בין מורד לבין המשיב. שם הוא אומר אמרתי שזה אותו בן אדם אבל לא יודע, יכול להיות שכן ויכול להיות שלא. הוא מאשר שזה אותו בחור שלקח אותו ברכב.

לאור האמור אני סבורה כי שגה בית משפט קמא כאשר שינה את החלטתו מהקצה אל הקצה וקבע כי קיים כרסום ראייתי המצדיק שחרור המשיב מבלי לקבוע תנאים מגבילים משמעותיים ומבלי לבחון החלופה על דרך של קבלת תסקיר שירות מבחן.

אני מפנה את בית המשפט לפסיקה.

כל ההחלטה של השחרור נסמכה אך ורק על השינוי הראייתי.

עו"ד אזולאי:

אני אבקש לדחות את הערר לחלוטין ולאור התנהלות העוררת בתיק הייתי סבור שכלל לא יוגש ערר.

לגופו של עניין המאשימה ידעה גם ידעה על התיק הפלילי ובחרה להכניס באופן סלקטיבי רק את שתי העדויות מלכתחילה של השב"חים שלכאורה מזהים את המשיב ומפלילים אותו, אך באופן סלקטיבי מוציאים את דו"ח העימות ששם יש ספק בזיהוי.

כל העניין של השבחים לא רלבנטיים לענייננו כי הם לא עדי תביעה. מה שרלבנטי זה החקירה של בעל הרכב שטוען שמכר את הרכב קודם לאירוע.

לטענתו מכר אותו בשעה 12:00 כשהוא על גרר, לא כשיר לנסיעה.

השבחים מתייחסים למתי הביאו אותו בכלל. המשיב מסר שהוא היה בים המלח בזמן הרלבנטי והוא הגיע על בסיס הזמנה למשטרה. אין צילום של הרכב, אין תיעוד של הרכב, אין ט.א. מהרכב. למרות שהבלשים מציינים מדוחות שהם ראו את המשיב נכנס לבית ספציפי, לא ברור מדוע לא פנו לאותם בתים כדי לברר אם נכנס.

אני סבור שמאחר ובפני כב' הנשיא אלון לא הונח כל חומר החקירה, לכן ניתנה ההחלטה כפי שניתנה.

אני סבור שההחלטה בדין יסודה, יש כרסום משמעותי גם לעניין הזמנים גם אם לכאורה מדובר בתרגיל, שיחקרו את התרגיל, האם הוא נכון.

אני מציע ולו רק כדי להניח את דעת העוררת להוסיף אלמנט של פיקוח של אביו של המשיב בנסיבות בהן שוחרר המשיב למעצר בית מלא בביתו וכן את אחיו שאיתו הוא עובד בגינון בין השעה 05:00 עד השעה 15:00. אני אבקש כי לא להוסיף ולהכביד בהפקדה כספית.

<#6#>

החלטה

1. מונח בפני ערר המדינה על החלטת בית המשפט לתעבורה באר-שבע (כב' ס. הנשיא ד. לנדסמן) במ"ת 5746-12-12 מיום 10.1.2013, לפיה הורה על שחרורו של המשיב ממעצרו בתנאים של מעצר בית חלקי בביתו ללא פיקוח ובתוספת ערבות עצמית וערבות צד ג' של אביו וכן הפקדה כספית בסך 2,000 ₪ ופסילה מלנהוג עד לסיום ההליכים.

טוענת העוררת כי שגה בית משפט קמא עת שינה החלטתו הקודמת בדבר קיומה של תשתית ראייתית איתנה להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו וקבע כי לנוכח ראיות נוספות שבאו בפניו בדיון חוזר קיים כרסום משמעותי בראיות אשר הצדיק שחרור של המשיב בתנאים אלו.

2. ראשיתם של דברים באירוע מיום 24.12.12, בו נצפה המשיב נוהג בכלי רכב על ידי שלושה שוטרים המכירים אותו מכוח עבודתם ואשר זיהו אותו באופן וודאי כמי שנוהג ברכב בחוצות העיר רהט. אין חולק כי המשיב אינו מחזיק ברישיון נהיגה ואף נפסל מכוח החלטות בית משפט להחזיק ולקבל רישיון נהיגה. בנוסף נמצא כי לרכב שנהג לא היה רישיון בר תוקף.

3. מכוח אירוע זה הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו שורה של עבירות של נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון נהיגה וכן שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף ונהיגה ללא רישיון רכב תקף. לנוכח העובדה כי למשיב הרשעות קודמות בעבירות דומות, הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד לסיום ההליכים.

4. בקשה זו באה בפני כב' השופט לנדסמן אשר קבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה איתנה להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו ולנוכח הרשעותיו הקודמות בעבירות דומות ואף ריצוי מאסר בפועל אשר לא היה בו כדי להרתיע את המשיב מלחזור ולבצע עבירות דומות המסכנות חיי אדם, הורה על מעצרו עד תום ההליכים.

5. על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי והוא נדון בפני כב' הנשיא השופט אלון אשר בהחלטתו מיום 1.1.2013, חזר וקבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו ודחה את טענות המשיב ככל שנגעו לתשתית הראייתית. כב' השופט אלון חזר ועמד על המשקל שיש לייחס לדוחות של שלושת השוטרים שזיהו את המשיב, שהיה מוכר להם זה מכבר, כמי שנהג ברכב וכמי שנמלט מהם כשניסו לעוצרו.

יחד עם זאת, סבר כב' הנשיא כי מן הראוי לבחון את סוגיית החלופה למעצר ועל כן הורה על החזרת הדיון לבית משפט קמא על מנת שיבחן היתכנות חלופה למעצר.

6. כשחזר הדיון לבית משפט קמא הונח חומר ראייתי נוסף בפני כב' השופט לנדסמן. האחד אמרתו של הבעלים של הרכב, בו לכאורה נהג המשיב בזמן האירוע, אשר טען כי מספר שעות עובר לזמן האירוע המיוחס למשיב מכר את הרכב לאדם אחר כרכב לפירוק כשהרכב מובל ממקום מגוריו באמצעות גרר. כמו כן הונח דו"ח עימות שנעשה בין המשיב לבין מורד אלהארין שלכאורה עבד אצל המשיב. לאחר שבית משפט קמא קיבל חומר ראייתי נוסף זה בפניו, הוציא הוא תחת ידיו החלטה חדשה הקובעת כי יש בחומר הראייתי הנוסף כרסום משמעותי בחומר הראיות המצדיק שחרורו של המשיב בתנאים מקלים, כשהוא מוסיף ומציין כי אלמלא תשתית ראייתית חדשה זו היה מוצא הוא לנכון לבחון חלופה למעצרו של המשיב על דרך של קבלת תסקיר שירות מבחן.

7. לאחר שחזרתי ועיינתי בחומר החקירה לרבות החומר הראייתי הנוסף שבא בפני בית משפט קמא, בדיון השני, ולאחר שעיינתי בהחלטות בית המשפט אני סבורה כי יש מקום לקבל את הערר ולקבוע כי חלופה למעצרו של המשיב בנסיבות דנן יש לבחון על דרך של קבלת תסקיר שירות מבחן. גם אם שגתה המדינה כאשר לא המציאה לב"כ המשיב וכן לבית המשפט בדיון הראשוני שהתקיים בבקשה למעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים את החומר הראייתי שנאסף במסגרת חקירה מקבילה נוספת שנעשתה בגין האירוע הנדון, אזי גם לאחר שעיינתי בחומר הראייתי הנוסף אין לומר כי יש בו כדי להוות כרסום ראייתי משמעותי בחומר הראיות. קיימת תשתית ראייתית איתנה המבוססת על עדותם של שלושה אנשי משטרה אשר זיהו את המשיב, המוכר להם מעבודתם במשטרה, כשהוא נוהג ברכב כשאין בידיו רישיון נהיגה וכשלרכב אין רישיון. עדותו של בעל הרכב תבחן לגופה במהלך הדיון שעל פניה מפתיעה בתוכנה ככל שהיא נוגעת לנסיבות מכירת הרכב דווקא ביום האירוע מספר שעות קודם לכן. בנוסף, גם דו"ח העימות אין בו כדי לכרסם בתשתית הראייתית שכן בעימות עצמו מודה אותו עד כי הוא לא יכול לפסול את האפשרות שאכן המשיב הוא זה שנהג ברכב.

8. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי לא היה בחומר הראייתי הנוסף כדי לכרסם בתשתית הראייתית הקיימת שיש בה כדי לבסס הרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו. המשיב בז לחוק וממשיך לנהוג בכלי רכב גם לאחר שריצה עונשי מאסר בגין עבירות דומות. חלופה למעצרו בנסיבות אלו יש לבחון אך ורק על דרך של קבלת תסקיר שירות מבחן אשר יתן את הדעת לכל ההיבטים העומדים על סדר היום בעניינו של המשיב.

9. אשר על כן אני מקבלת את הערר. המשיב ישאר במעצר עד לסיום ההליכים. חלופה למעצרו של המשיב תבחן על דרך של קבלת תסקיר שירות מבחן. התיק יחזור לבית משפט קמא להמשך דיון מנקודה זו.

<#7#>

ניתנה והודעה היום כ"ט טבת תשע"ג, 11/01/2013 במעמד הנוכחים.

עו"ד אזולאי:

אני אבקש שבית המשפט יתקן את הפרוטוקול. אני מבקש להבהיר כי בפתח הדיון טרם יצאתי להתייעצות הודיע בית המשפט כי הוא קרא את הודעת הערר והמליץ לעוררת למשוך או להסכים להגדיל את גובה ההפקדה ולהוסיף פיקוח. זה המידע שהעברתי לסנגוריה ועל בסיס זה ניתנה ההסכמה לקיים את הדיון בהעדרו של המשיב. המדינה לא הסכימה.

על בסיס דברים אלו שהעברתי לסנגוריה ניתנה הסכמה של הסנגוריה לקיים את הדיון בהעדרו של המשיב.

אינני מבקש דבר אני רק מבקש כי הדברים יבואו לידי ביטוי בפרוטוקול.

עו"ד זיכרמן:

אין לי מה לומר.

<#8#>

החלטה

אכן בפתח הדיון כאשר הונחה בפני הודעת הערר הציע בית המשפט לצדדים לגבש הסכמה ברוח דברים אלו.

יחד עם זאת כאשר עמדה המדינה על שמיעת הערר ולאחר שעיינתי בחומר החקירה ואף שמעתי את טענות הצדדים התקבלה ההחלטה כפי שהתקבלה.

<#9#>

ניתנה והודעה היום כ"ט טבת תשע"ג, 11/01/2013 במעמד הנוכחים.