בפני תביעת שיבוב בגין תאונת שרשרת שאירעה בכביש 443 שבה היו מעורבים 4 כלי רכב .

בתביעה כאן נתבעי נזקי הרכב השני בשיירה שהספיק לעצור את רכבו.

לטענת נהג התובעת הוא הרגיש שתי מכות כאשר המכה השנייה חזקה יותר מהמכה הראשונה כאשר הרכב השלישי בשיירה הדף אותו לרכב הראשון. העד אינו זוכר אם כתוצאה מהמכה השנייה הועדף גם אולם לדעתו היא הייתה חזקה יותר והחמירה את הנזק של המכה הראשונה.

הנהגת הנתבעת 1 העידה כי פגע קלות ברכב התובעת , דבר שמתיישב עם עדות נהג התובעת ואילו הנתבע 3 העיד כי הצטרף לתאונה קיימת ופגיעתו נתנה לרכב שלפני מכה .

בנוסף העיד בוחן תאונות שלא ראה את הנזקים , אלא ניתח את הודעות הנהגים והגיע למסקנותיו.

לאחר ששמעתי את הנהגים ואת בוחן התנועה אני נתתי משקל מכריע לעדותו של נהג התובעת אשר אין לו אינטרס בתיק ועל פי עדותו המכה השנייה הייתה המכה החזקה. על עוצמת המכה השנייה ניתן ללמוד מהנזק הגדול שנגרם לחלקו האחורי של רכב הנתבעת מס' 1 ומהעובדה שנפתחו כריות אויר למונית. לעדות של בוחן התנועה נתתי משקל מועט ביותר מאחר והיא התבססה על ניתוח הודעות הנהגים .

כאשר לא ניתן להפריד בין הנזק של התאונה הראשונה לבין הנזק של התאונה השנייה וכאשר קבעתי כי המכה השנייה משמעותית חזקה יותר מהמכה הראשונה וגרמה לנזק רב יותר הרי שאין מקום לחלק באופן שווה בין שתי המכות .

בנסיבות העניין המכה השנייה שקבעתי שהייתה חזקה יותר הכילה את המכה הראשונה ולכן אני קובע כי האחריות למלוא הנזק מוטלת על נהג הנתבע מס' 3 , ראה ע"א 248/86 עזבון חננשוילי נגד רותם חברה לביטוח בע"מ.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעים מס' 3. 4 לשלם באמצעות הנתבעת מס' 4 את סכום התביעה בצירוף אגרה כפי ששולמה , שכר העדים כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד לפי התעריף המומלץ.

התביעה כנגד הנתבעים 1, 2 נדחית.

ניתן היום, כ"ב סיוון תשע"ה, 09 יוני 2015, בהעדר הצדדים.