תביעה לביצועם של ארבעה שטרי חליפין משוכים על בנקאי בסכום כולל של 36,000 ש"ח, ( להלן:" השיקים").

להלן פרטי השיקים :

שיק מס' 849 ע"ס 9,000 ז"פ 17.10.2012 הנפרע - ציקורל המרות בינלאומית בע"מ.

שיק מס' 851 ע"ס 8,000 ז"פ 26.10.2012 הנפרע - ציקורל המרות בינלאומית בע"מ.

שיק מס' 952 ע"ס 9,000 ז"פ 28.10.2012 הנפרע - התובע.

שיק מס 953 ע"ס 10,000 ז"פ 1.11.2012 הנפרע -התובע.

טענות הנתבעת-

בכתב ההתנגדות נטען כי השיקים נמשכו על ידי הנתבעת ונמסרו על ידה לגב' גילה ריאר ,( להלן: "ריאר") בתור הלוואה. במקביל הוסכם כי הגב' ריאר תמסור לנתבעת המחאות נגדיות שמועד פירעונן 48 שעות לפני מועד פירעון השיקים של הנתבעת. בהתחלה, השיקים כובדו, אך "בשלב מסוים השיקים של הגב' ריאר "חזרו בהעדר כיסוי והיא הפכה להיות מוגבלת בבנק ובפועל נותרה היא חייבת לי עשרות אלפי שקלים ונותרה אוחזת בהמחאות בסך של מאות אלפי שקלים". בהמשכם של דברים, ולאחר פניות מרובות מצד הנתבעת להשבת ההמחאות שניתנו על ידה לגב' ריאר, החלה ריאר להתנהג בצורה בוטה ולא נעימה ובשלב מסוים טענה כי " אבדו לה כל ההמחאות שלקחה ממני". לאור מצב דברים זה, הגישה הנתבעת לבנק הצהרה על אובדן מסמכים הכוללת רשימת כל ההמחאות שאבדו ובהתאם לכך בוטלו כל השיקים. לטענת הנתבעת השיקים ( נשוא התיק), כלולים ברשימת ההמחאות עליהן הוצהר כאבודות.

אשר לנסיבות הגעת השיקים לידי התובע, טענה הנתבעת בתצהירה כי "כנראה שהזוכה מצא את השיקים ועשה בהם שימוש בלתי חוקי ומכאן מוגשת התנגדותי".

לטענת הנתבעת, התובע לא נתן תמורה עבור השיקים, והוא פעל בחוסר תום לב ועל כן אינו בגדר אוחז כשורה.

בתצהיר עדותה הראשית חזרה הנתבעת על גרסתה הנ"ל. לא הוגשו תצהירים נוספים מטעמה.

טענות התובע:

בתצהיר עדותו הראשית העלה התובע את גרסתו ולפיה, ריאר פנתה אליו וביקשה עזרה בניכיון שיקים שלה ושל לקוחותיה. סוכם כי התובע יבצע ניכיון על שיקים שתמסור לו ריאר אצל גורמים שזה עיסוקם ובתמורה ריאר תעסיק את התובע כשכיר בעסק שלה תמורת משכורת חודשית בסך של 20,000 ש"ח. היא שילמה לתובע 20,000 ש"ח בלבד במספר שיקים אך לא הוציאה עבורו תלוש משכורת. אשר לשיקים של הנתבעת שמסרה ריאר לתובע, טענה ריאר בפני התובע כי מדובר בשיקים שניתנו לה בתמורה לטיפולי "ניקוי אנרגטי" אותם מעניקה ריאר לנתבעת. ריאר מסרה לתובע ייפוי כוח על מנת שיבצע עבורה את פעילות ניכיון השיקים. חלק מהשיקים של הנתבעת נפרעו . הגורמים אצלם בוצע הניכיון התנו כי התובע יערוב אישית לפירעונם של השיקים. ריאר התחייבה במקביל להחזיר לתובע את הכספים אותם יהיה עליו לשלם לגורמים אצלם יבוצע הניכיון במידה והשיקים יחוללו.

שיקים מס' 849 ו 651 נוכו אצל חברת אלפא ביתא עוגנים שירותים פיננסיים בע"מ ,(להלן: "אלפא ביתא"). סכומם של שיקים אלה הועבר לריאר. לאחר ששיקים אלה חוללו, נאלץ התובע לשלם את סכומם לאלפא ביתא. המנהל של אלפא ביתא ,מר אורן שבתאי, הודיע לתובע כי אינו מסכים להמשיך ולנכות עבורו שיקים עד אשר ייפרעו שיקים נוספים אותם מסר להם לניכיון. אשר לשיקים 952 ו- 953 טען התובע בתצהירו כי :

"30. לאור טענתה של ריאר כי היא זקוקה לכסף בדחיפות ועד אשר יעלה בידי למצוא גורם אחר שיסכים לנכות שיקים של לקוחותיה נטלתי מספר הלוואות והעברתי את סכומן לריאר במזומן אציין כי בכל פעם שריאר נטלה ממני כספים היא מסרה לי שיקים של לקוחותיה שישמשו כביטחון להבטחת החזר ההלוואות".

"31. שני השיקים האחרים נשוא התובענה בסך של 9,000 ש"ח ז.פ 28.10.12 ו 10,000 ש"ח ז.פ 1.11.12 נמסרו לי ע"י ריאר כביטחון לכספים אותם היא נטלה ממני במזומן".

"32. לאחר שריאר לא החזירה לי את הכספים אותם היא נטלה ממני, הפקדתי את שני השיקים הנ"ל לפירעון כאמור הם חוללו".

בסיף 33 לתצהירו טען כי :

" 33. ראוי לציין כי בשיחותיה עימי ריאר לא התכחשה לכך שאני זכאי לקבל את סכומם של השיקים של הנתבעת, אותם היא מסרה לי . לעניין זה ר' מסרון אותו שלחה לי ריאר , בו היא כתבה לי בזו הלשון :"יהודה סופר ביקשה שלא יפקידו את הצ'ק רק אחרי החגים אני אשלם על הדחיה תחזור אלי".

נחקרו לפני המצהירים וכן זומנה למתן עדות הגב' ריאר ומנהל אלפא ביתא מר אורן שבתאי.

ריאר מסרה בעדותה לפני כי הכירה את התובע דרך חבר שלה שהציג אותו כמי שחולש במשרדי ניכיון בכל אזור נתניה, הרצליה ורמת השרון, ושתמורת עמלת תיווך הוא יסדר לה הלוואה במשרדי ניכיון. ואכן התובע התחיל לבצע ניכיון במשרדי ניכיון על שיקים שמסרה לו ריאר. התובע דרש שהשיקים לא יהיו של ריאר עצמה מאחר שלדבריו חברות הניכיון מתנות שמושך השיק לא יהיה בעל הכרטסת, וזו הסיבה שריאר פנתה אל הנתבעת וביקשה שיקים שלה. הקשר עם חברת הניכיון היה רק דרך התובע ובאמצעותו. התובע טען בפני ריאר כי הוא לא מקבל שום עמלה ודורש כסף רק עבור הדלק אך היא ,שהאמינה לו, לא הסכימה ונתנה לו "טיפ". ברם, לאחר מכן התחוור לה שהוא רימה אותה שעה שטען כי הוא לא מקבל עמלה. התברר לה כי חברות הניכיון אינן לוקחות ריבית 10% כפי שסיפר לה התובע וכפי ששילמה דרכו אלא הן לוקחות 5% בלבד ומכאן הסיקה כי התובע לא עבד עבורה בחינם אלא שלשל לכיסו 5% מסכומי הריבית. "חלק מהעמלות שמר ברבי לקח ממני היו במזומן רוב הזמן במזומן מלבד שכל פעם הוא לקח לעצמו כסף וגם בשיקים".

מר אורן שבתאי מנהל אלפא ביתא מסר בעדותו כי שיקים 849 ו 851 אכן הוחזרו כנגד תשלום סכומם לאלפא ביתא אך אינו זוכר לידי מי הוחזרו. יצוין כי העד הופיע בליווי עורך דין שניסה להתערב בדיון והצהיר כי מתנהל הליך משפטי בין העד לבין התובע.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את העדויות והמוצגים שהונחו על שולחני, באתי למסקנה כי עלי לקבל את התביעה לגבי שיקים 849 ו 851 ולדחותה לגבי שיקים 952 ו- 953.

מאחר שהתביעה מתנהלת בסדר דין מהיר, ובאין טעמים מיוחדים או חשיבות מיוחדת לציבור שמצריכה הנמקה מורחבת, יובאו הנימוקים להלן באופן תמציתי כמצוות תקנה 214 טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי (תשמ"ד) 1984 :

המהות של עסקת היסוד, "הלוואה" או "גלגול שיקים"?

בתצהיר הנתבעת נטען , כאמור, כי השיקים ניתנו לריאר בתורת הלוואה. ברם, כל הסימנים מראים שמדובר בעסקה של "גלגול שיקים" לכל דבר ועניין . הדבר היחידי שהוכח לפני לגבי מהות ופרטי עסקת היסוד הוא כי הוחלפו שיקים בשיקים נגדיים ומלבד עצם החלפת שיקים לא הובא ולו בדל ראיה שיש בו כדי לרמז במישרין או בעקיפין כי מדובר בהלוואה. לא קיים הסכם הלוואה בין הנתבעת וריאר . לא נטען כי שולמה ריבית כלשהי, ולא עוד אלא שהשיקים של ריאר היו אמורים להיפרע על פי טענת הנתבעת 48 שעות לפני השיקים של הנתבעת. כלומר פירעון ה"הלוואה" , קודם למתן "ההלוואה". ברור שמדובר בגלגול שיקים ואין צורך להרחיב את הניתוח בנקודה זו.

מיהו צד קרוב לשטר ומיהו צד רחוק:

בסיכומיה, שמה הנתבעת יהבה על אמירות של בית המשפט הנכבד בהחלטה למתן רשות להתגונן מהן עולה כי ריאר איננה צד קרוב לשטר. הנתבעת בנתה את סיכומה על הנחה זו עד כי היא כמעט מתעלמת מעסקת היסוד בין הנתבעת וריאר שבמסגרתה נמסרו השיקים. הנתבעת טועה משפטית בהבחנה בין "צד קרוב" ו"צד רחוק" בדיני שטרות.

בספרו , מהותו של שטר, עמוד 59 מעמיד כב' השופט ברק דברים על מכונם:

" הקרבה או הריחוק אינם נקבעים על פי צורת השטר, אלא על פי מערכת היחסים שבין הצדדים. אנשים הם צדדים קרובים לשטר אם יחסיהם ההדדיים כצדדים לשטר נובעים מקשר משפטי ישיר ביניהם. אנשים הם צדדים רחוקים לשטר אם יחסיהם המשפטיים כצדדים לשטר אינם נובעים מקשר משפטי ישיר ביניהם אלא מקשר משפטי עם אחרים. המבחן הוא פונקציונלי. המבחן אינו צורני".

דברים כדורבנות כשכל המוסיף גורע. אין ספק, אפוא, כי הנתבעת וריאר הם צדדים קרובים לשיקים, ואילו הנתבעת והתובע צדדים רחוקים הם.

האם קיים כישלון תמורה בעסקת היסוד:

שבויה בגישתה השגויה לפיה ריאר והנתבעת הם צדדים רחוקים, לא התייחסה הנתבעת בסיכומיה לשאלת מהות התמורה בין הנתבעת וריאר אלא מיקדה את טיעוניה בשאלה אם התובע נתן תמורה בעד השיקים לנתבעת או לאחרים.

דא עקא, כפי שהסברנו זה עתה, הצדדים הקרובים בשיקים דנא הם הנתבעת וריאר ועסקת היסוד שנרקמה ביניהן היא עסקה של "גלגול שיקים". הגישה המקובלת בפסיקה רואה כי בעסקאות כגון דא עצם קבלת השיקים הנגדיים מהווה את התמורה ואין נפקא מינה אם השיקים שניתנו כנגדם נפרעו אם לאו. ראו לעניין זה ת.א 42141-03 הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ נ' א.ר.י פלדמר בע"מ . ע"א 2/60 שדות הנעמן בע"מ נ' פלדמן ובנו בע"מ פ"ד יד 602. ע"א 236-60 שמעון שוירץ נ' ברקליס בנק ד.ק.או פ"ד יד 2122 . ע"א 523-64 נחמן רייף נ' בורנשטיין פ"ד יט(1) 603 , 605 .

האומנם אבדו השיקים והתובע "מצא אותם"?

אני דחה את הטענה כי השיקים אבדו מריאר וכי התובע "מצא אותם". מהראיות עולה כי השיקים נמסרו לתובע על ידי ריאר. קביעה זו עומדת על האדנים שלהלן:

א. דברי התובע בעדותו לפיהם השיקים נמסרו לו על ידי ריאר לא נסתרו.

ב. הגב' ריאר אישרה בעדותה כי מסרה לתובע שיקים רבים לצורך ניכיונם. ( ראו נספחים ח1' ו-ח'2).

ג. על פי גרסת הנתבעת, מקור הטענה כי השיקים אבדו הוא הגב' ריאר עצמה. ברם, מלבד תלונה שהגישה ריאר במשטרה, לא נמצא בחומר הראיות ולו בדל ראיה לתמיכה בטענה זו. ריאר עשתה עלי רושם לא טוב בכלל מבחינת מהימנות. העדה התחמקה באופן שיטתי ממתן תשובות ישירות וענתה באריכות יתירה ולא לעניין באופן שגבל בהכשלת החקירה הנגדית.

ד. ואם לא די בכל אלה , הרי ריאר עצמה הזימה את טענת איבוד השיקים והודתה ברחל בתך הקטנה כי מסרה את השיקים לתובע :

"את השיקים נשוא התיק נלקחו ממני במרמה פשוט כך , כריביות שהוא טען שאורן שבתאי כופה עלי ריביות של 200,000 ש"ח".

"השיקים נשוא התיק הגיעו למר ברבי הגיעו אליו ולידיו בגלל שהיה כזה בלגאן של הונאה ועם ריבית ואיומים ולחץ אדיר אני לא יכולה להגיד בדיוק באיזה יום , הוא לקח אותם במרמה בהונאה בכפיה ובאיומים חוץ מ 2 שיקים שלא שייכים לתיק הזה".

האם התובע אוחז כדין בשיקים?

יש להבחין בין שיקים מס' 849 ו 851 מחד , לבין שיקים מס' 952 ו- 953 מאידך. ההבדל בין השיקים הוא בשני מישורים :

האחד- במישור הצורה: בשיקים 849 ו- 851 הנפרע הוא חברה בשם ציקורל בע"מ וקיימת חתימת היסב על החלק על גב השיקים הן של ציקרול והן של אלפא ביתא. בשיקים מס' 952 ו – 953 מאידך הנפרע הוא התובע ואין צדדים נוספים.

המישור השני – המישור המהותי ,הסיפור של עסקת היסוד על פי התובע, והשתלבותו של הסיפור בחומר הראיות שונה. לגבי שיקים 849 ו 851 טוען התובע כי הם עברו ניכיון אצל אלפא ביתא , חוללו , הוא שילם תמורתם לאלפא ביתא והם הוחזרו לידיו. לגבי שיקים 952 ו 953 ,מאידך, הטענה שלו היא שלאחר שאלפא ביתא הודיעה לתובע כי היא מפסיקה לנכות שיקים שמועברים אליו מריאר עד אשר ייפרעו שיקים נוספים שחוללו , הוא התחיל לקחת הלוואות ולתת לריאר כסף מזומן וכנגד אותם מזומנים הוא קיבל שיקים לביטחון וביניהם שיקים 952 ו 953.

אני מקבל את גרסת התובע לגבי שיקים 849 ו 851 ודוחה את גרסתו לגבי שיקים 952 ו- 953.

שיקים 849 ו- 851:

הגרסה של התובע לגבי שני שיקים אלה משתלבת היטב בחומר הראיות. הנפרעת הרשומה היא חברה בשם "ציקורל" וקיים היסב על החלק על גב השיקים וחתימה נוספת עם חותמת של אלפא ביתא. מנהל אלפא ביתא מר אורן שבתאי אישר כי השיקים עברו ניכיון באלפא ביתא וכי לאחר שחוללו שולמה תמורתם לאלפא ביתא. יחד עם זאת, אין מחלוקת בין הצדדים כי העד ,שמתנהל משפט בינו לבין התובע, לא תרם בשאלה למי נמסרו השיקים בחזרה ומי שילם לאלפא ביתא את סכומם כנגד החזרתם.( ראו סעיף 46 לסיכומי הנתבעת).

במחלוקת בין התובע וריאר בשאלה מי פרע את סכום השיקים לאלפא ביתא אני מעדיף את גרסתו של התובע לפיה הוא זה ששילם את סכום השיקים לאלפא ביתא לאחר שחוללו . מסקנה זו מתבססת הן ובעיקר על עובדת הימצאות השיקים בידיו של התובע ולא בידיים של ריאר, הן על חוסר המהימנות הקיצוני של ריאר והן על תמלילי הקלטות שצורפו לתצהיר התובע ובהם ריאר מתחייבת לשלם לתובע בגין שיקים של הנתבעת על ידי הפיכתם לקטנים . להלן הקטע הרלוונטי:

"יהודה ברבי : גילה את יכולה להגיד מה שאת רוצה יש עכשיו עשרים ומשהו אלף שקל של ההיא מהצפון שלך ה, ההיא. הציקים האלה".

"גילה ריאר: אז מה שדיברנו שאנחנו נהפוך אותם לקטנים אתה מדבר על העתידיים?"

"יוהדה ברבי: על ה 28 לחודש הם מתחילים".

"גילה ריאר: אז מה שאני מוכנה אני הולכת לסדר לך אותם לקטנים, כן".

".....

......

.......

" יהודה ברבי את לא יכולה אבל רק לדבר בלי להקשיב".

"גילה ריאר: וגם זה לא , לגבי מה שיש לך לגבי לאה בעתידי אין מה לדבר אבל לגבי צ'ק של שלום פרץ ששילמתי 25 אלף שקל".

בנוסף לציטוט הנ"ל הפנה התובע בסיכומיו לאמירות נוספות של ריאר מהן עולה כי היא מודה שחייבת לשלם לתובע בגין שיקים של הנתבעת.

בא כוח הנתבעת מתייחס בסיכומיו לאחת התשובות של מר אורן שבתאי לקראת סיום חקירתו הנגדית בה אמר כי " מה שאני רואה זה שהשיקים כפי הנראה שולמו כנגד שיקים נוספים שנרשמו ונתקבלו בכרטסת של גב' גילה ריאר". תשובה זו היא מגמתית ועומדת בסתירה לתשובות קודמות של העד. לעד ניתנה הזדמנות לבדוק את הכרטסת ולהתייחס ספציפית לשאלה מי פרע את שני השיקים . העד ,ולאחר בדיקה ביישוב הדעת וללא לחץ של זמן, הגיש לתיק ב 26.5.2015 תגובה מנוסחת היטב על ידי בא כוחו .תוכן התגובה ( ראו במיוחד סעיף 5 לתגובה) סותר את תשובתו הנ"ל שנתן בחקירתו הנגדית. הדבר מלמד על חוסר מהימנותו של העד שכאמור מתנהל משפט בינו לבין התובע.

למעלה מן האמור, אם כוונת העד היא ששיקים 849 ו 851 הוחלפו בשיקים 721 ו 723 שמופיעים בתחילת הרשימה שצירף לתגובתו הנ"ל (דבר שלא ייתכן שראה אותו לראשונה רק לקראת סיום חקירתו הנגדית) הרי ששני השיקים הנ"ל גם הם "הושבו ללקוח" ומה גם שהסכומים אינם תואמים.

אשר למעמד של התובע כאוחז בשיקים אלה: על השיקים מופיעה חתימת הנפרעת ציקורל וכן חתימת אלפא ביתא בהיסב על החלק. היסב על החלק הופך את השטר לשטר למוכ"ז. מכאן שהתובע אוחז כדין בשיקים 849 ו 851 לאחר ששילם את סכומם לאלפא ביתא.

שיקים מס' 952 ו – 953

אין מנוס אלא לדחות כבלתי אמינה ובלתי אפשרית את גרסתו של התובע לפיה לאחר שמנהל אלפא ביתא הודיע לו כי לא מוכן יותר לנכות שיקים עבור התובע כל עוד לא נפרעים שיקים אחרים שנמסרו על ידו לניכיון ושחזרו, התחיל התובע לקחת הלוואות ולתת לריאר מזומנים וכנגד ההלוואות אלו קיבל שיקים לביטוחן וביניהם שיקים 952 ו 953 . להלן נימוקי לעניין זה:

א. כמו ריאר, גם התובע לא עשה עלי רושם חיובי מבחינת מהימנותו. הסיפור לפיו בתמורה להסדרת ניכיון שיקים עבור ריאר הוסכם כי יועסק אצלה כשכיר תמורת משכורת חודשית בסך של 20,000 ש"ח הוא סיפור בדים. העדר תלוש שכר והעובדה שהסך של 20,000 ש"ח שולם בתשלומים קטנים באמצעות שיקים, מתאימה לעמלות בגין ניכיון שיקים כפי שטענה ריאר בעדותה. התיאור של הסכום כשכר עבודה נועד לכאורה להעביר את נטל הדיווח לרשויות לכתפיים של ריאר שלטענת התובע לא הוציאה לו תלוש משכורת. מהראיות שהוצגו בתיק ברור כי התובע מצוי עמוק בתוך התחום של ניכיון שיקים.

ב.(1) מערכת היחסים בין התובע וריאר אינה עולה בקנה אחד עם מתן עזרה לשם שמיים. ודוק: התובע אינו מודה כי עוסק בניכיון שיקים ואינו טעון כי ביצע ניכיון על שיקים 952 ו 953 . על פי גרסתו, לא קיבל מריאר עמלות. אם כך אזי מה יגרום לו לקחת הלוואות ולתת לריאר? עצם העלאתה של טענה זו פוגעת באופן משמעותי באמינותו של התובע.

ב(2) גם אם היינו מקבלים ,לצורך הוויכוח בלבד, כי התובע לקח הלוואת ונתן לריאר ללא שקיבל עמלות, היעלה על הדעת כי יבטיח את עצמו באמצעות של הנתבעת לאחר ששיקים שלה התחילו לחזור?

ג. מן הדין כי לאחר שהאוחז הציג גרסה עובדתית לגבי נסיבות אחיזתו בשטר וגרסה זו קרסה , די בכך כדי לקבוע כי אין הוא אוחז בשטר כדין. לפנים משורת הדין , אתייחס לאפשרות שהתובע עצמו לא העלה והיא שהתובע ביצע ניכיון על שיקים מס' 952 ו 953 אך מטעמים שלא קשה לנחשם אינו יכול להודות בכך. מיד אומר כי גם זה לא מתיישב. ההסבר לכך טמון בתמלילי הקלטות אותן הגיש התובע עצמו לתיק. מהתמלילים עולה כי התובע מוטרד מאוד מכך ששיקים בכרטסת ריאר ( עליהם הוא ערב) התחילו לחזור ושהוא מרגיש שריאר סיבכה אותו בשוק האפור עד כי התחיל לרדת במשקל וחי בדירת מסתור. בתמלילים הוא מדבר על שיקים שכבר חזרו וחרד מהאפשרות ששיקים של הנתבעת יחזרו :

יהודה ברבי : גילה את יכולה להגיד מה שאת רוצה יש עכשיו עשרים ומשהו אלף שקל של ההיא מהצפון שלך ה, ההיא. הציקים האלה".

"גילה ריאר: אז מה שדיברנו שאנחנו נהפוך אותם לקטנים אתה מדבר על העתידיים?"

"יוהדה ברבי: על ה 28 לחודש הם מתחילים".

"גילה ריאר: אז מה שאני מוכנה אני הולכת לסדר לך אותם לקטנים, כן".

".....

......

.......

" יהודה ברבי את לא יכולה אבל רק לדבר בלי להקשיב".

"גילה ריאר: וגם זה לא , לגבי מה שיש לך לגבי לאה בעתידי אין מה לדבר אבל לגבי צ'ק של שלום פרץ ששילמתי 25 אלף שקל".

"יהודה ברבי: ".. רודפים אותי היום על הכספים שאני צריך לשלם לא סתם אני לא בפתח תקוה לא בהרצליה אני נמצא בדירה ברמת גן שאף אחד לא מוצא".

"גילה ריאר: אני ראיתי אותך לא מזמן....... הייתי באיזה צומת והיית שם.. זה היה כביש מהיר אבל היית נראה טוב.".

....

"יהודה ברבי: למעט אנשים שאני מגיע אליהם ופוגש אותם אסור לי להיראות מה תגידי לי את מפגרת ? את יודעת איך אני נראה? אני ירדתי שתיים עשרה קילו ".

"גילה ריאר: אני לא יודעת אני ראיתי אותך דווקא...".

כך או אחרת, בין אם התובע ירד במשקל ובין אם לאו, ובין אם ישב בדירת מסתור ובין אם לאו, ניתוח התמלילים מביא למסקנה כי התובע לא ביצע ניכיון על שיקים 952 ו- 953 ולא נתן בעדם הלוואה כלשהי.

התובע ניסה אומנם להתחכם ומסר תצהיר נקי מתאריכים על מנת להקשות על העמדת גרסתו במבחן של אמת. מתקשה אני להאמין שמי שעוסק בניכיון שיקים בסכומי עתק ( הכרטסת של ריאר לבדה מסתכמת בכ - 440,000 ש"ח) , בין אם בעצמו ובין אם כמתווך עבור אחרים, אינו עורך רישומים בזמן אמת.

כך או אחרת, צו ההיגיון תקף בכל נקודת זמן. לא משנה באיזה תאריך בוצעה השיחה נשוא התמליל הראשון, תוכנה של השיחה מפיל את גרסתו של התובע לפיה נתן לריאר תמורה בעד שיקים 952 ו 953. נבהיר את הדברים:

אם התובע קיבל את שיקים 952 ו 953 מריאר כנגד תמורה בין אם על דרך של הלוואה ללא עמלה ולשם שמים כנטען על ידו (אפשרות שכבר נדחתה כבתלי סבירה) ובין אם בניכיון ( אפשרות סבירה אותה אנו בודקים כעת) אזי קיימות שתי אפשרויות בלבד : האחת - שהעסקה באותם שיקים בוצעה לפני ניהול השיחה. השנייה: שהעסקה בהם בוצעה אחרי השיחה. (כפי שיובהר להלן אין סבירות שבוצעה עסקה בשיק אחד לפני השיחה ובשיק השני אחרי השיחה).

ועתה צא וראה:

לא מתקבל על הדעת כי לאחר שהתובע נכבה מריאר ולאחר שהיה חרד לגורלם של השיקים של " ההיא מהצופן" להם היה ערב, יגביר הוא את נזקיו על ידי ביצוע עסקה נוספת ולו על שיק אחד שבה הוא יהיה קורבן ישיר, ולא כערב אלא כמלווה ישיר.

אם כן, נותרה האפשרות השנייה והיא שהעסקה בוצעה בשני השיקים 952 ו- 953 ( וגם בשני השיקים שטרם הופקדו) לפני ניהול השיחה. דא עקא שבשיחה נשמע התובע מדבר על שיקים של " ההיא מהצפון" בסכום של "עשרים ומשהו אלף שקל". זאת שעה שהסכום הכולל של ארבעת השיקים הוא 36,000 ש"ח ויש להוסיף את סכומם של שני שיקים נוספים שצורפו לתצהירו ע"ס 12,000 ש"ח ו 15,200 ש"ח ז.פ 7.11.2012 ו- 20.11.2012 כך שסה"כ הסכום הכולל הוא 63,200 ש"ח.

ושימו לב לסמיכות תאריכי הפירעון והחילול של ארבעת השיקים :

תאריך החזרה של שיק מס' 953 ז.פ 1.11.2012 הוא 2.11.2012.

תאריך החזרה של שיק מס' 952 ז.פ 28.10.2012 הוא 29.10.2012.

תאריך החזרה של שיק מס 851 ז.פ 26.10.2012 הוא 28.10.2012.

תאריך החזרה של שיק מס' 849 ז.פ 17.10.2012 הוא 18.10.2012.

אילו השיחה נשוא התמליל הראשון התנהלה לאחר שהתובע קיבל מריאר את שיקים 952 ו 953 ואת שני השיקים הנוספים בסך 12,000 ש"ח ו 15,200ש"ח ( בין אם בניכיון ובין אם כבטחון כנגד הלוואה לשם שמים כטענתו) הוא לא היה אומר שהשיקים של "ההיא מהצפון" הם בסך עשרים ומשהו" אלף שקל אלא ששים ומשהו אלף שקל.

לסיכום פרק זה, נמצאנו למדים כי השיחה נשוא התמליל הראשון מהווה את קו פרשת המים בבואנו להעמיד את גרסת התובע במבחן של אמת והגיון. זוהי שיחה שלא ייתכן כי אחריה ייתן התובע הלוואה לריאר כנגד שיקים 852 ו 853 או כנגד שיק אחר כלשהו של הנתבעת שכן הוא היה מוטרד ועסוק בצמצום נזקיו עקב שיקים שכבר חוללו ועקב החילול הצפוי של שיקים 849 ו 851 ( או של שיקים אחרים של הנתבעת) , ובה בעת זוהי שיחה שלא ייתכן כי לפניה נתן את ההלוואה כי אז הוא היה מדבר על סכום של 63,000 ש"ח ולא על "עשרים ומשהו אלף" כפי שרשום בתמליל שהוגש על ידו.

כיצד הגיעו ,אפוא, שיקים 952 ו 953 לידיים של התובע?

ייתכן שהם נמסרו לו על ידי ריאר ביחד עם שיקים 849 ו 851 על מנת לבצע עליהם ניכיון אצל אלפא ביתא אך הוא ביצע ניכיון רק על 849 ו 851 והשאיר את 952 ו 953 אצלו ורשם אותם לפקודתו על מנת להיפרע סכומים שמגיעים (או שאינם מגיעים) לו, אפשרות זו מתחזקת נוכח סמיכות תאריכי הפירעון וההפקדה של ארבעת השיקים. ייתכן שהוא הוציא את השיקים מריאר לאחר שהתגלע סכסוך ביניהם לגבי הריביות בנסיבות שתיארה ריאר בעדותה ( מרמה איומים או כפיה). כך או אחרת ,אני קובע על סמך כעל האמור לעיל כי התובע אינו אוחז כדין בשיקים 952 ו 953 ומטעם זה דין התביעה בגין שיקים אלה להידחות.

האם יש צורך באחיזה כשורה בשיקים 849 ו 851 על מנת לקבל את התביעה בגינם?

לגבי שיקים 952 ו 953 אין מקום לדיון בשאלת האחיזה כשורה מאחר שקבעתי כי התובע אינו אוחז בם כדין.

אני מקבל את טענת הנתבעת כי התובע אינו אוחז כשורה באף אחד מהשיקים אך לא מטעמיה של הנתבעת.

בידוע הוא, כי תנאי לאחיזה כשורה הוא שהאוחז קיבל את השטר כשהוא שלם על פי מראהו. משאין מחלוקת כי השיקים נמסרו לתובע כששם הנפרע חסר, הרי שלא תיתכן אחיזה כשורה בשיקים אלה.

ברם, הגם שהתובע אינו אוחז כשורה בשיקים 849 ו- 851 , די באחיזתו בם כדין כדי לקבל את התביעה וזאת מאחר שלנתבעת אין טענת הגנה שטרית ביחסים בינה לבין ריאר שהיא הצד הקרוב לשטר, (ראו הציטוט לעיל מספרו של כב' השופט ברק ), ומכאן שדי בכך שריאר העבירה את שני השיקים הנ"ל לתובע בין אם בתמורה,( כפי שהוכח), ובין אם ללא תמורה, על מנת שהתובע יהיה זכאי להיפרע את השיקים מהנתבעת. בנסיבות מסוימות עשוי נסב לקבל בשטר זכות טובה מזו של המסב, אך לעולם זכותו לא תהיה פחותה מזו של המסב ובתנאי שהוא אוחז בשטר כדין ושההיסב לא הוגבל למטרה מסוימת כגון גבייה בלבד.

סוף דבר:

סוף דבר הוא שאני מקבל את התביעה לגבי שיקים 849 ו- 851 ודוחה אותה לגבי שיקים 952 ו- 953 .

הנתבעת תשלם לתבוע את החלק היחסי מהיתרה שבתיק ההוצאה לפועל.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך של 8,500 ש"ח.

ניתן היום, כ"ד אב תשע"ו, 28 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.