5 פברואר 2015

פסק דין

1. לפניי בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות).

2. המבקשת עבדה אצל המשיבה כעובדת ניקיון מיום 25.5.11 ועד ליום 12.8.12. המשיבה היא חברת כוח אדם למתן שירותי כוח אדם זמני או קבוע.

3. המבקשת הגישה תובענה ובקשה לאישור התובענה כייצוגית כנגד המשיבה, שהיא חברת כוח אדם. המבקשת טענה שהמשיבה הפרה את חובתה כלפיה וכלפי עובדי הניקיון המועסקים אצלה, בכך שלא יידעה אותם כנדרש על תנאי עבודתם, בניגוד לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) התשס"ב – 2002; ובכך שניכתה מהם סכומים שלא כדין בגין דמי חבר ובגין קופת עובדים.

4. כבר בישיבה הראשונה בבית הדין, ביום 17.6.13, הודיעה המבקשת כי נוכח תגובת המשיבה לתובענה והמסמכים שצורפו אליה, היא חוזרת בה מן התובענה ביחס לשניים מתוך שלושת הרכיבים בתובענה: אי מתן הודעה לעובד וניכוי בגין דמי חבר. לאור הודעתה, נמחקו רכיבים אלה מן התובענה (פרוטוקול עמ' 2).

5. ביחס לניכוי בגין "קופת עובדים" – המבקשת טענה כי מידי חודש ניכו משכרה סך של 10 ש"ח מבלי שהבינה את מהות הניכוי ומטרתו וממילא מבלי שהתבקשה הסכמתה לניכוי בכתב או בע"פ. בסך הכל נוכו משכרה של המבקשת 60 ש"ח משך 6 חודשי עבודתה. לפיכך, המבקשת טענה כי מדובר בניכויים בניגוד לדין.

6. המשיבה טענה כי הניכוי לקופת עובדים נעשה בגין רכישת מתנות שהמשיבה רכשה עבוד העובדים בחגים ולשם העמדת קרן הלוואות ומפרעות וכן מתנות לאירועי העובדים מחוץ לעבודה. לטענת המשיבה, המתנות היו בסכומים שעלו עשרות מונים על הניכוי שבוצע לעובדים בסך 10 ש"ח. עוד נטען, כי כל אחד מן העובדים במשיבה, ובהם גם המבקשת, קיבלו הסבר בדבר הניכוי עוד לפני תחילת עבודתם. לטענת המשיבה, עובדים אשר הביעו הסכמתם לניכוי לקופת עובדים קיבלו מתנות בעלות שווי כספי גבוה יותר, בעוד שעובדים אשר לא הסכימו לניכוי קיבלו מתנות בשווי סימלי, ולא התבצע ניכוי של 10 ש"ח משכרם.

7. בעקבות הגשת התובענה הודיעה המשיבה כי היא מפסיקה את נוהל הניכוי לקופת עובדים ואין הוא מתבצע עוד בחברה.

8. להשלמת התמונה נציין, כי על המשיבה חל ההסכם הקיבוצי הכללי בענף הניקיון והתחזוקה שנחתם בשנת 2013 בין הסתדרות לבין ארגון חברות הניקיון בישראל. אל ההסכם צורף כנספח א' "הסכם אכיפה" בענף, מכוחו הוקמה ועדת אכיפה משותפת, המוסמכת לבצע ביקורת מורחבת בחברה, ללא מגבלת התיישנות, כדי לבחון עמידה בדיני העבודה, הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. ביום 3.3.14 הודיעה ועדת האכיפה למשיבה כי הוחלט לבצע בדיקה בטרם תתקבל החלטה על ביצוע ביקורת מורחבת. לפיכך התבקשה המשיבה להעביר לוועדה התייחסות בכתב ומסמכים שונים (מכתב ועדת האכיפה המשותפת מיום 3.3.14 הוגש לבית הדין).

9. בעקבות התערבותה של ועדת האכיפה התבקשה המבקשת לתת עמדתה ביחס להמשך ההליכים בתיק זה; ביום 3.7.14 הודיעה במבקשת כי הצדדים ניסו להגיע לפשרה אשר לא צלחה, ולפיכך מבוקש להמשיך בהליכים לעניין אישור התובענה הייצוגית.

10. בדיון שהתקיים ביום 29.1.15 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה לפיה המבקשת תסתלק מן התובענה והמשיבה תשלם לב"כ המבקשת שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ש"ח.

ב"כ הצדדים נימקו את ההחלטה כדלקמן:

"התביעה בתחילתה הוגשה ביחס לרכיבים של הודעה לעובד, ניכוי קופת עובדים, ניכוי דמי חבר. אלה נמחקו מיד בפתח הדיון הראשון לאחר שהצגנו ראיות ופעלנו על פי דין. כל שנותר בתביעה הייצוגית הוא התשלום ניכוי של 10 ש"ח עבור רכישת מתנות. הנתבעת כפי שפירטה, רכשה לכל העובדים מתנות בחגים בסכומים העולים על אותם ניכוי של 10 ש"ח. הנוהל היה בהסכמה או בחתימה של מרבית או כל העובדים ולכן, החלטנו על הפסקת הניכוי מיום הגשת התביעה. בנסיבות האלה, ונוכח העובדה שיש קושי להוכיח את התביעה כייצוגית וכתביעה פרטנית, נוכח ההסכמה והתמורה שקיבל כל עובד כמתנה וכן לנוכח העלות הכרוכה בניהול התובענה מול התועלת שתוצמח לכל העובד, היא שהובילה למסקנה על הפסקת התביעה."

(פרוטוקול עמ' 9 ש' 21-28).

11. סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו – 2006 (להלן: החוק), קובע כי הסתלקותו של מבקש מבקשה לאישור תובענה ייצוגית טעונה אישור של בית המשפט. בנוסף, נדרש אישור של בית המשפט לקבלתה של כל טובת הנאה בקשר להסתלקות. סעיף 16(ד)(1) לחוק מוסיף וקובע, כי גם כאשר אישר בית המשפט את הסתלקותו של המבקש, הוא רשאי לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע או בא כוח מייצג אחרים, וכן להורות על פרסום הודעה על כך, "והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור".

12. למעשה מורכב אישור הבקשה משני שלבים: השלב הראשון – שלב אישור ההסתלקות; ככל שניתן אישור, מגיע השלב השני – שלב החלפתם של המסתלקים.

"... השלב הראשון הוא זהה, בין אם הבקשה להסתלקות מוגשת לפני אישור התובענה הייצוגית ובין אם היא מוגשת לאחר מכן. בשלב השני ישנו הבדל בין שני המקרים - כאשר הבקשה להסתלקות מוגשת לפני אישור התובענה הייצוגית פרסום הודעה על כך ונסיון להחליף את המסתלקים נתונים לשיקול דעתו של בית המשפט אשר רשאי לפעול כאמור, אולם אינו חייב לעשות כן. כאשר הבקשה להסתלקות מוגשת לאחר אישור התובענה הייצוגית, בית המשפט חייב לפרסם את ההודעה ולבחון את האפשרות להחליף את המסתלקים."

(פרופ' אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענות ייצוגיות", משפטים מא תשע"א, עמ' 63).

13. לאור האמור, כאשר מדובר, כמו בענייננו, במקרה שטרם אושרה התובענה הייצוגית, יש לבית הדין שיקול דעת לבחון האם קיימת הצדקה לאתר תובע חלופי, בשים לב לשאלה האם מהלך זה צפוי להביא תועלת של ממש לחברי הקבוצה.

14. בהקשר לפרסום הודעת הסתלקות עלתה שאלה האם יש לבית המשפט שיקול דעת בעניין, או שמא חלה עליו חובה - לאור האמור בתקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010 (להלן: התקנות), אשר קובעת כי "הוגשה בקשה הסתלקות, יורה בית המשפט על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף 25 לחוק וכן על משלוח ההודעה כאמור, ליועץ המשפטי לממשלה..".

אלא שסקירת הפסיקה בעניין זה מעלה כי הפרשנות שניתנה לתקנה זו היא כי כאשר בקשת הסתלקות מוגשת לפני אישור התביעה הייצוגית, פרסום הודעה על כך וניסיון להחליף את המסתלקים נתונים לשיקול דעתו של בית המשפט (ראו למשל: ת"צ 1539/09 ניסן מופקדי נ' סלקום ישראל בע"מ, (2.10.11); ת"צ (ת"א) 15282-02-10 יזרסקי נ' ישראכרט, (30.1.12); ת"צ 12146-12-11 פורטל נ' "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ (5.6.12); ראו גם קלמנט, פשרה והסתלקות, עמ' 63-64).

אף אני מצטרף לפרשנות זו.

אישור בקשת ההסתלקות

15. כאשר מוגשת בקשת הסתלקות, יש לבחון מהם הנימוקים העומדים בבסיס הבקשה והאם יש בהם כדי להצדיק היעתרות לבקשה. בפסק הדין בעניין הוט (ע"ע (ארצי) 12842-07-10 עו"ד אסף אייל נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ (9.6.11), להלן: עניין הוט) קבע בית הדין הארצי:

"על פי הוראת סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות נדרש אישור בית המשפט הן להסתלקות תובע מייצג מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, והן לקבלת טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקות מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית. הוראה זו נועדה להבטיח פיקוח בית המשפט, ולענייננו פיקוח בית הדין לעבודה, על הליך ההסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית. זאת, על מנת למנוע הגשת בקשות סרק או בקשות בלתי ראויות; למנוע שימוש לרעה בכלי הדיוני של התביעה הייצוגית, או הגשתה ממניעים פסולים; להבטיח שהסתלקותו של תובע מייצג מבקשה לאישור תובענה ייצוגית נעשית משיקולים ענייניים ותמי לב; לוודא כי בבקשת ההסתלקות אין משום פגיעה בציבור "המעוניינים" או בצד שלישי כלשהו ולמנוע הסדרים בלתי ראויים בין תובע מייצג לבין נתבע לסילוק תובענה ייצוגית שקיים אינטרס ציבורי לדון בה. במסגרת הפיקוח על הליך ההסתלקות מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית, נדרש בית המשפט לבחון את סבירות הגמול לתובע המייצג ושכר הטרחה לבא-כוחו, והתאמתו לבקשת ההסתלקות ונסיבותיה".

16. בענייננו, מצאתי כי יש להיעתר לבקשת ההסתלקות, מהטעמים הבאים: ראשית, בקשת ההסתלקות הוגשה בשלב מקדמי של ההליך כאשר הדיון בתביעה ובבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית טרם החל לגופו של עניין. אזכיר כי כבר לאחר הגשת תגובת המשיבה הסתבר כי אין ממש בחלק הארי של התובענה והמבקשת הודיעה כי היא מבקשת למחוק את הרכיבים הנוגעים לאי מתן הודעה על תנאי עבודה ולניכוי דמי חבר.

שנית, לא נטען וממילא לא הוכח כי המבקשת או בא כוחה קיבלו טובות הנאה כתוצאה מהגשת התובענה ולא מצאתי כי התובענה הוגשה בחוסר תום לב.

שלישית, יש ליתן משקל לכך שעל פי הודעת המבקשת, קיים "קושי רב" להוכיח את הרכיב האחרון שנותר בתובענה, הנוגע לניכוי לקופת עובדים.

רביעית, הסתלקות המבקשת מהבקשה אינה יוצרת מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה הנטענת, אינה משפיעה על זכות מהותית או דיונית ו/או פוגעת באינטרסים כלשהם של חברי הקבוצה הנטענת. יתרה מכך, בהתאם להודעת המשיבה, בעקבות הגשת התובענה הופסק לחלוטין הניכוי מן העובדים בגין קופת עובדים.

חמישית, נושא הניכוי נמצא בבירור של ועדת האכיפה, המנגנון המוסכם על הצדדים להסכם הקיבוצי בענף הניקיון.

17. במצב דברים זה, קיימת הצדקה לאישור ההסתלקות. בנסיבות העניין לא מצאתי כאמור צורך או טעם בפרסום הודעה ובניסיון להחליף את המבקשת.

18. השאלה שנותר להכריע בה, היא מהו גובה שכר הטרחה, אם בכלל, שיש לפסוק לטובת ב"כ המבקשת. כאמור, הצדדים הסכימו על תשלום בסך 20,000 ש"ח.

19. סעיפים 22 ו- 23 לחוק מתייחסים לגמול לתובע המייצג ולשכר טרחת בא כוחו וקובעים את השיקולים שיש לשקול בבוא בית המשפט להכריע מהו הגמול אותו יקבלו המבקש ובא כוחו.

סעיף 22(ג)(1) לחוק קובע כי במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו, רשאי בית המשפט לפסוק גמול למבקש או לתובע המייצג אף אם לא אושרה התובענה הייצוגית או שלא ניתנה הכרעה בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה.

20. בעניין טננבאום (ע"ע (ארצי) עו"ד גור טננבאום – הפניקס חברה לביטוח בע"מ (1.9.14) להלן: עניין טננבאום) נקבע כי "עצם פסיקת ההוצאות לתובע המייצג ולבא כוחו בעקבות הודעת הסתלקות איננה מובן מאליו, אלא היא תלויה בשיקול דעתו של בית המשפט המאשר את הודעת ההסתלקות". כן נקבע כי בית הדין אינו חייב לאשר תשלום שכ"ט כלל או להתערב בשיעורו גם אם מצא שיש מקום לפסוק שכר טרחה, בהתאם לשיקול דעתו ולשיקולים המנויים בחוק.

21. בית הדין הארצי התייחס בעניין טננבאום גם לשיקולים שעל בית הדין לשקול בבואו לפסוק האם ראוי ליתן שכר טרחה לב"כ המבקש ובאיזה שיעור. בין היתר נקבע כי יש לבחון האם עצם הגשת הבקשה אכן הובילה לקידום ענייניהם, באופן הצופה פני עתיד, של חברי הקבוצה; האם מדובר היה בתובענה שהוגשה בתום לב, או שמא זוהי תביעת סרק; האם ההליכים נוהלו באופן יעיל לטובת הקבוצה ובאופן שלא הביא לבזבוז זמן שיפוטי. עוד נקבע, כי יש ליתן משקל למורכבות ההליך, הטרחה והסיכון שבהגשת התובענה הייצוגית; ולפער בין הסעדים שנתבעו לסעדים שנפסקו.

"משאין מדובר ברשימה סגורה של שיקולים, משמע כי בית הדין רשאי, בבואו לפסוק את שכר הטרחה לבא כוח מייצג, להביא בחשבון גם את מכלול השיקולים הרגילים הנוהגים לגבי פסיקת הוצאות ושכר טרחת עורך דין, וביניהם גם את האכסניה שבה נוהל ההליך – מערכת בתי הדין לעבודה, ושיעור פסיקת ההוצאות הנוהג בה" (עניין טננבאום, לעיל).

מן הכלל אל הפרט

22. כאשר בוחנים את נסיבותיה הספציפיות של התובענה שהוגשה בענייננו המסקנה היא כי ראוי לפסוק שכר טרחה לטובת ב"כ המבקשת. עם זאת, דעתי היא כי השיעור עליו הסכימו הצדדים גבוה מידי, ויש להפחיתו. להלן יפורטו הנימוקים שהביאוני למסקנה זו.

23. התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה – כפי שפורט לעיל, החלק הארי של התובענה נמחק כבר בתחילת ההליך. עם זאת, ביחס לרכיב האחרון, של ניכוי לקופת עובדים, שינתה המשיבה ממנהגה והפסיקה את הניכוי כאמור. בכך יש לומר שבאה תועלת הצופה פני עתיד לחברי הקבוצה כולה. אמנם מדובר בניכוי שאינו גבוה יחסית, של 10 ש"ח לחודש. עם זאת, אין בכך כדי לאיין את העובדה שעצם הגשת התובענה הביאה לשיפור מצבם של חברי הקבוצה אשר נוכה משכרם ללא הסכמתם. טעם זה לבדו מצדיק בעיני פסיקת שכר טרחה כלשהו לטובת ב"כ המבקשת.

24. מורכבות ההליך, הטרחה והסיכון שבהגשת התובענה הייצוגית – בחינת המסמכים שהוגשו על ידי הצדדים כמו גם טענות הצדדים שהובאו לפניי מעלה כי אין מדובר בהליך מורכב באופן מיוחד. כפי שפורט לעיל, למעשה כבר מתחילתו של ההליך, מיד לאחר שניתנה תגובת המשיבה, הסתבר כי יש למחוק את מרבית התביעה. גם הסוגיה שנותרה לדיון, אשר עסקה בשאלת הניכוי לקופת עובדים, לא היתה מורכבת. הבירור הדרוש לצורך הכרעה ברכיב זה הוא עובדתי בעיקרו ומתמקד בשאלה האם המשיבה הסבירה לכל אחד מן העובדים עם תחילת עבודתו מהו הניכוי כאמור, והאם כל אחד מן העובדים הסכים כי ינוכה משכרו סכום חודשי בסך 10 ש"ח בגין קופת עובדים. העובדה שהמשיבה הודיעה כי היא משנה ממנהגה ומבטלת הניכוי מלמדת כי אין מדובר בהליך סרק בענייננו. עם זאת, בנסיבות העניין נראה כי סיכוייה של התובענה להתקבל כייצוגית היו נמוכים מלכתחילה.

25. אופן ניהול ההליך על ידי ב"כ המבקשת – אין מחלוקת כי בין הצדדים התנהל מו"מ ממושך ביחס לזכויותיה של המבקשת עם סיום עבודתה. אלא שלטענת המשיבה, הטענות העומדות בבסיס התובענה בענייננו לא הועלו על ידי המבקשת או בא כוחה במהלך אותו מו"מ, גם לא בשלביו המתקדמים ביותר. עם זאת, לא מצאנו כי הוכח כי ב"כ המבקשת התנהל בחוסר תום לב, או מתוך רצון לנצל לרעה את ההליך השיפוטי. בעניין זה יש ליתן משקל גם לעובדה שמרגע שהוגשה תגובת המשיבה פעל ב"כ המבקשת לסיומו של ההליך באופן יעיל וענייני.

26. הפער בין הסעדים שנתבעו לסעדים שנפסקו – בעניינו, יש ליתן משקל לכך שהתביעה הוגשה לגבי שלושה סעדים, כאשר השניים המרכזיים נזנחו כבר בתחילת ההליך. גם ביחס לסעד השלישי, למעשה ויתרה המבקשת על הסעד שהתבקש ביחס לעבר (של השבת הכספים שנוכו), והסתפקה בכך שהמשיבה הודיעה כי תיקנה את הדרוש תיקון ביחס לעתיד – בכך שביטלה לחלוטין את הניכוי כאמור. לטעמי, לפער הגדול בין הסעדים שהתבקשו לבין הסעדים שנותרו עם סיום התביעה יש משקל כבד בהכרעה בשאלת שיעור שכר הטרחה אותו יש לפסוק לטובת בא כוחה של המבקשת.

27. בשים לב לכל השיקולים שפורטו לעיל, ולאחר שנתתי דעתי אף לרמת הוצאות המשפט הנהוגה בבתי הדין לעבודה, הגעתי למסקנה כי יש לפסוק שכר טרחה לטובת בא כוחה של המבקשת, אך בשיעור נמוך מן השיעור עליו הסכימו הצדדים. דעתי היא כי שכר טרחה בסך 10,000 ש"ח הינו ראוי וסביר בנסיבות העניין.

28. סוף דבר

א. הריני מאשר את הסתלקות המבקשת מבקשת האישור ומורה על מחיקת בקשת האישור.

ב. המשיבה לא תשלם דבר למבקשת בגין הסתלקותה.

ג. המשיבה תשלם סך של 10,000 ש"ח בגין שכ"ט לב"כ המבקשת.

ניתן היום, ט"ז שבט תשע"ה, 05 פברואר 2015, בהעדר הצדדים וישלח אליהם.