<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המשיב:

מבירור עם שב"ס עולה כי המשיב הוחזר לבית המעצר מבלי שנערך הדיון בעניינו.

אני משעה 12:30 נמצא באולם בית המשפט. פניתי לא אחת לכמה נציגי נחשון באולם בית המשפט ולקחו ממני את שם המשיב. לא רק שלא עלה לדיון, אלא משום מה אף אחד לא טרח לבדוק בכלל אם הוא נמצא או לא. אומרים לי שהוא הובא היום אך הוחזר.

אמו וסבתו שבאות מרחובות נמצאות באולם.

אין למשיב הרשעות, אין מב"דים. הוא תושב דימונה. אמו וסבתו כאן ומוכנות לקחתו למעצר בית.

לשאלת בית המשפט אם אני מסכים לראיות לכאורה, אני משיב שברמה הטכנית, לאור קיומה של תלונה ולאור קיומו של עימות, קיימות ראיות לכאורה. לטעמנו גם קיומן של ראיות אלה, אם בית משפט יעיין בנסיבות התיק, עוצמת המסוכנות לא מצדיקה המשך מעצרו, שכן מדובר במשיב הנשוי למתלוננת, יש להם ילדה. מעולם לא נפתח תיק של אלמ"ב או אלימות בכלל. שנית, הוא טען בחקירתו שנתן לה שתי סטירות, אכן, היות והיא זו שתקפה אותו. אין מחלוקת שלו נגרמו חבלות. המדינה מנסה להסביר זאת בכתב האישום בכך שהמתלוננת שרטה ונשכה אותו. היא נחקרה תחת אזהרה על כך, ובסופו של יום הם התביעה מקבלת את טענתה להגנה עצמית. אך אחדד. מדובר בעדות מול עדות. אני תוהה בהינף יד אפשר לבוא ולהאמין לגרסה שלה, עד כדי כך להפלות בינו לבינה, בכך שיישאר למעצר עד תום הליכים כפי הם מבקשים, והיא נחקרה תחת אזהרה ושבה הביתה. היות וגם הוא מתלונן נגדה, גם הוא יש לו חבלות, זה מסוג התיקים שבסופו של דבר יעידו שניהם ולאחד יאמינו או לא. אז יש סיכוי כזה או אחר שגם יאמינו לו ויזוכה, אז למה להשאיר במעצר?

מדובר בבחור שעובד כל הזמן. לא מדובר באדם מובטל או עוסק בדברים לא כשרים. עובד כטבח מזה שנים. שנית, עבר ניתוח בריאות ולכן גם מצבו הבריאותי לא הכי טוב. אני מציע – היא גרה בדימונה. אני חושב שהעיר רחובות מספיק רחוקה. נתיבות, סליחה.

גב' לוי אולגה ת.ז. 314372632 לאחר שהוזהרה כדין:

אני פה כי עצרו את בני. אני רוצה שיחזור הביתה, אליי. אני גרה בנתיבות. אני בת 48. אני נשואה. בבית גרים אני בעלי, ובני האחר. המשיב עצור כי הם הלכו מכות אחד עם שני. היא כל הזמן מאיימת עליו, שלא מספיק כסף, לא... אומרים שהוא נותן לה מכות. לא יודעת, לא ראיתי. לא הייתי שם. ואיתה לא דיברתי. היא לא מדברת איתי. היא גרה בדימונה. אבל הבנתי שעכשיו לא שם. לקחו אותה, לא יודעת איפה. אני לא עובדת. אין לי עבר פלילי. לא נחקרתי כחשודה אי פעם. אני יודעת מה זה מעצר בית. אסור לבן אדם במעצר בית לצאת מהבית. הוא כאילו בכלא אבל לא בכלא ציבורי, אלא בבית. בני שותה אלכוהול אבל אינו אלכוהוליסט. איני יודעת כמה הוא שותה כי אני לא גרה איתו עכשיו. אין לי קו בזק בבית. רק טלפונים ניידים. אני יודעת שזה יכול לקחת הרבה זמן. הוא ילד שלי. אני מוכנה לזה, גם אם שנה. אני לא יודעת מי יטפל בילדה, היא לא עובדת, והמשיב לא יכול לעבוד במעצר בית. מי ייתן כסף לילדה? לא אתן לו לצאת. אבל אני שואלת, אם זה יכול להיות שנה ...

ח.נ:

ש. בעלך בבית?

ת. כן.

ש. בן כמה הילד השני?

ת. בן 5.

ש. יש לכם מקום בשביל המשיב?

ת. כן. יש 3 חדרי שינה.

ש. כשאת יוצאת מהבית מי תשמור?

ת. הסבתא. היא לא גרה איתי אבל לידי.

ש. מתי לאחרונה דיברת עם המשיב לפני שנעצר?

ת. לפני שבועיים הסבתא הייתה אצלם בבית. אני גם לפני שבועיים בערך.

ש. הוא שומע לך?

ת. כן.

ש. אם תגידי לו לא לצאת ישמע לך?

ת. בטח.

ש. בעלך שותה?

ת. לא.

ש. יש לך אלכוהול בבית?

ת. בירה. בשבת.

ש. טיפולים, קופת חולים, קניות, מי עושה?

ת. אני ובעלי.

ש. בעלך יודע שבנך צריך לבוא אלייך?

ת. כן.

גב' קובליוב ז'נטה ת.ז. 317191542 לאחר שהוזהרה כדין בסיוע תרגומו של ב"כ המבקשת:

אני סבתא של המשיב. אני גרה בנתיבות. אני לא גרה עם בתי. המרחק בין ביתי לכתובת מעצר הבית המוצעת הוא רחוב אחד. הנכד שלי עצור כי אומרים שהוא נתן מכות לאשתו. הם רבו, יותר נכון. אני חושבת שאסור לעשות את הדברים האלה, צריכים להסתדר. היא תקפה אותו והוא היה צריך להסתובב וללכת. אני פה כדי שיחזור הביתה. אני אוכל לשמור עליו למרות סידורים שעליי לעשות, כי יש לי מטפלת. אם הוא ייצא מהבית כשאני שומרת – הוא לא ייצא. אם ייצא, אלך אחריו. אם צריך אני מוכנה לשים כסף עליו. אם הוא יעזוב מהבית אתקשר למשטרה, אפילו זה אומר שייעצר מחדש. כשהוא אצלנו הוא לא שותה אלכוהול. אני אגיע לכתובת מעצר הבית מביתי, יש לי בעל שהולך כל הזמן לבית.

ב"כ המבקשת:

לגבי טענת חברי שהמתלוננת גם כן נחקרה תחת אזהרה ועל פניו למה בחרנו להאמין דווקא לה – אז כמובן, בית המשפט מודע לכל אותם המקרים בהם למעשה יש תלונות נגדיות. אני סבור שככל שהדבר נוגע לתיק הזה הראיות לא רק כוללות את עדות המתלוננת. אני מפנה גם לאותו שיחת טלפון שהמתלוננת יצרה קשר עם תחנת המשטרה, שבה למעשה היא נשמעת צועקת, בוכה, וזועקת לעזרה, והמשיב תופס לה את הטלפון ומנתק. אני מפנה לתמלול. אני מפנה לדוחות השוטרים שהגיעו למקום, שראו המתלוננת בוכיה וחרדה. הם ציינו שזו מסרה להם שהמשיב תקף אותה במספר רב של פעמים, הם הבחינו שהיא רועדת, וציינה בפני הסיירים: "אתם לא מכירים אותו, הוא יירצח אותי. הוא אדם מסוכן, הוא מסוגל לזה." אני מפנה לעימות שבו המתלוננת הטיחה במשיב. ככל שהדבר נוגע לעילת המעצר, כמובן שזו ברורה נוכח ריבוי התקיפות והמעשים עצמם וסוג המעשים.

אני מפנה לכך שהמשיב לא נרתע כאשר תקף בפעם הראשונה, וכאשר הגיע לחדרה של הילדה הוא חזר מהחדר, שמע את המתלוננת מתקשרת למשטרה והוא לא "התקרר" ועשה דין לעצמו ותקף אותה בשנית, דבר שמשליך על החומרה שבמעשים ועל היכולת שלו לרסן את הכעסים שלו. אני מפנה לכך שהמעשים בוצעו על רקע שתיית אלכוהול. אני מפנה להתנהלות של המשיב בזמן החקירה, בעיקר לסיפא של החקירה שלו שבו למעשה איים על החוקר שהוא יפגע בו. אני ער לכך שמדובר באדם נעדר עבר פלילי, דבר שכשלעצמו כמובן מצדיק את התערבות גורמי הרווחה ואת הביחנה של כל אותם נסיבות אשר הובילו המשיב לבצע המיוחס לו. אני מפנה לכך שהמתלוננת ציינה בחקירה שהיא חוששת לחייה. המשיב ציין בפניה ששום דבר לא יעזור לה, גם אם הוא ייעצר אז הוא ישתחרר ויפגע בה. החלופה לטעמי לא תוכל לאיין המסוכנות. מדובר באמא וסבתא אשר לטעמי מגוננות על המשיב. ציינו שהתקיפות הן תקיפות הדדיות, וכאשר אלו הם פני הדברים, אני סבור שיש מקום להורות על מעצר. לחילופין, נבקש הגשת תסקיר אשר ייבחן כל הנסיבות והחלופה.

ב"כ המשיב:

אני חושב שמהות התיק ברור. אין הרבה דברים במחלוקת.

הטענה שאי אפשר לאיין את המסוכנות, זה לא נכון ולא צודק. החלופה שהוצגה כאן, בנסיבות התיק, ולאור היעדר עבר פלילי, חלופה שמרחיקה אותו מהמתלוננת, היא חלופה טובה וראויה. בית המשפט שמע את האמא ואת הסבתא. הן מודעות לאחריות שמוטלת עליהן. העניין הזה של לגונן – הוא לא נכון. שתיהן אמרו לבית המשפט במה מדובר לטעמן, וגם כתב האישום, איך שהוא מנוסח, אפשר להסתכל עליו – הוא לא חד צדדי רק כלפיו. ולכן, בנסיבות האלה, לא שמעתי שחברי מצביע למה החלופות האלה אינן טובות. לכן, מה שחותר אליו חברי, והם תמיד עושים זאת בתיקים מעין אלה, שגורמי מקצוע ... מתוך הנחה שבית המשפט ישלח לתסקיר. אני חושב שלא כל תיק צריך תסקיר. אפשר לעשות זאת גם בהיותו של המשיב במעצר בית מלא. קבלת תסקיר אינה מחייבת מעצר באופן אוטומטי. אפשר לעבות החלופה בערבויות כספיות. לטעמי אפשר בתיק הזה להורות על שחרור נוכח שני דברים: חלופה טובה, והעובדה שלעולם לא הייתה תלונה נגדו בגין אלמ"ב.

ב"כ המבקשת:

חלופת מעצר אינה בגדר מענה מוחלט למסוכנות הנשקפת מהמשיב. היא אינה יכולה להיות הרמטית כמעצר של ממש. כאשר עסקינן במשיב הזה, בנסיבותיו, ואני מפנה בעיקר למעשיו, ולהתנהלותו בזמן החקירה, יש בכך בשביל להצביע על מסקנה חד משמעית, שרק מעצר של ממש יוכל לאיין את המסוכנות לטעמי.

<#2#>

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, על רקע כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים.

ב"כ המשיב מסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אולם לדבריו לא ניתן להתעלם מכך שגם המתלוננת לא טמנה ידה בצלחת והכתה את המשיב ואף נחקרה באזהרה בגין כך. מדובר במשיב צעיר, ללא עבר פלילי, אשר עבד במשך תקופה ארוכה כטבח. מצבו הבריאותי אינו בכי טוב, וגם אם ישנן ראיות לכאורה, ניתן להורות על שחרורו לחלופה בפיקוח אמו וסבתו.

ב"כ המבקשת מתנגד לשחרור, נוכח כך שהמשיב מעבר לאלימות שהופנתה כלפי אשתו, איים על השוטר. המעשים בוצעו על רקע שתיית אלכוהול, דבר המצדיק התערבות גורמי רווחה. לדבריו החלופה אינה מצמצמת המסוכנות הנשקפת מן המשיב.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים וקראתי את חומר החקירה שהובא לעיוני, מצאתי לנכון להורות על שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת.

מעשי המשיב גם אם מגלמים בתוכם חומרה ומסוכנות אינם ברף הגבוה של עבירות כגון דא. הרקע לסכסוך הינו מצוקה כלכלית אשר מהווה עילה לוויכוחים בין בני הזוג. אין מחלוקת כי למשיב אין הרשעות קודמות ואף לא תיקי מב"ד פתוחים, מה שיש בו כדי ללמד שאין המיוחס לו תואם את אורחותיו בטרם המעצר. גם אליבא המתלוננת, למעט אותו אירוע מלפני שנה וחצי, אין מדובר באלימות נמשכת אלא אירוע חד-פעמי. מדובר במי שעבד באופן קבוע כטבח והפגין יציבות תעסוקתית.

על בית משפט לבדוק אפשרות שחרור המשיב לחלופה במצוות המחוקק. בשים לב לריחוק הגיאוגרפי המשמעותי ממקום מגורי המתלוננת (בהנחה שזו עדיין נמצאת בעיר דימונה), יחד עם פיקוח, אשר התרשמות בית המשפט מן המפקחות הינה כי הן מודעות לתפקיד אותן הן נוטלות, בצירוף איזוק אלקטרוני וערבויות הולמות – הרי שמדובר בחלופה שיש בה כדי ליתן מענה למסוכנות הנשקפת מן המשיב.

גם אם יש מקום למעורבות של שירות המבחן, בנסיבותיו של המשיב מצאתי כי ניתן לעשות כן בשעה שהמשיב במעצר בית.

לאור האמור לעיל, הנני מורה כי המשיב ישוחרר בתנאים הבאים:

א. מעצר בית מלא בכתובת בר אילן 27, נתיבות.

ב. המשיב יהיה בפיקוח מלא ותמידי לסירוגין של הערבות הבאות:

גב' לוי אולגה ת.ז. 314372632, ו/או

גב' קובליוב ז'נטה ת.ז. 317191542.

ג. איזוק אלקטרוני.

ד. הפקדה בסך 6,000 ₪.

ה. ערבות עצמית וערבות צד ג' של כל אחת מן המפקחות בגובה 12,000 ₪. הואיל והמשיב הוחזר כבר לבית המעצר, וככל שהדבר ניתן מבחינה טכנית, יש לאפשר לו לחתום על ערבות עצמית בבית המעצר.

ו. איסור יצירת קשר במישרין או בעקיפין עם המתלוננת.

נדחה לצורך קבלת תסקיר ליום 21.2.13, שעה 8:30.

עותק החלטה זו יועבר לשירות מבחן, אשר יגיש תסקיר עד למועד הנדחה. ניתן להשיג את המשיב בטלפון הבא:054-7994282 – אמו של המשיב.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ג שבט תשע"ג, 24/01/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המשיב:

הקראתי למשיב את כתב האישום והוא מבין את תוכנו. נבקש למסור מענה מפורט בפני המותב שידון בתיק העיקרי.

<#4#>

החלטה

בוצעה הקראה.

מענה מפורט יימסר בפני כב' השופט ברסלר-גונן ביום 21.2.13, שעה 12:00.

<#5#>

ניתנה והודעה היום י"ג שבט תשע"ג, 24/01/2013 במעמד הנוכחים.