צו לכינוס ניתן לחייב ביום 23/1/2013, במסגרתו הושת על החייב צו לתשלומים בסך של 600 ₪ לחודש.

ביום 26/11/2013 המנהל המיוחד הגיש חוות דעת ממנה עלה כי לחייב פיגורים בתשלומים החודשיים.

ביום 11/12/2013 החייב הוכרז כפושט רגל.

ביום 11/8/2014 הנאמן הגיש בקשה לביטול הליכים שכן החייב לא מגיש דוחות חודשיים כנדרש וכי לחייב חוב פיגורים בתשלומים החודשיים.

ביום 11/8/2014 ניתנה החלטה לתגובת החייב תוך 30 יום, תוך שצוין בהחלטה כי בהעדר תגובה יבוטלו ההליכים כמבוקש ללא כל התראה נוספת.

ביום 20/8/2014 הנאמן הודיע לבית המשפט כי החייב הסיר את רוב מחדליו, אולם נותרו מספר פיגורים שטרם שולמו.

ביום 31/8/2014 ניתנה החלטה לפיה ככל שהמחדל לא יוסר לחלוטין, יוכל הנאמן לעורר בקשתו בשנית.

ביום 15/10/2015 הגיש הנושה, בנק לאומי בע"מ, בקשה לביטול הליכים שכן החייב פסק מלשלם לקופת הכינוס כבר מחודש 04/2015.

ביום 15/10/2015 ניתנה החלטה לתגובת החייב תוך 30 יום, תוך שצוין בהחלטה כי בהעדר תגובה יבוטלו ההליכים כמבוקש ללא כל התראה נוספת.

החייב לא הגיב כפי שנדרש בהחלטה מיום 15/10/2015, אשר על כן, הריני להורות כדלקמן:

1. צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו ביום 23/1/2013 להגנתו של החייב – בטלים.
2. צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייב יבוטל בתוך 60 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים.
3. שכרו של הנאמן ישולם לפי תקנות 8(א) ו- 15(ה) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1981. כן זכאי הכונס הרשמי לשכר השגחה.
4. הכונס הרשמי יחלק את יתרת הכספים לנושים שתביעותיהם אושרו, בהתאם לסדרי הקדימה שבדין ו/או יעביר הכספים ללשכת ההוצאה לפועל.
5. כל סכום נוסף שיתקבל בחשבון פשיטת הרגל של החייב בשל הפרשי ריבית, ייזקף כשכר טרחת הכונ"ר.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"ו, 24 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.