לפני: כב' השופטת אורלי סלע - נשיאה

החלטה

1. עניינה של החלטה זו היא בקשתו של הנתבע, שוקי שוקרון (להלן – הנתבע) למחוק את התביעה על הסף מחמת העדר ייפוי כח מתאים.

2. טענות הנתבע בתמצית –

א. ייפוי הכח אשר צורף לתביעה נחתם ביום 6.9.10 ואילו אישור הנוטוריון התאילנדי לחתימת התובע נחתם ביום 29.11.12, כשנתיים וחודשיים לאחר חתימת התובע על ייפוי הכח.

ב. ייפוי הכח אשר כתוב בשפה העברית מאומת על ידי עורך דין תאילנדי אשר ספק אם יודע את השפה העברית.

ג. התובע עצמו, אשר חתום על ייפוי הכח, אינו יודע עברית ולא צויין על גבי יפוי הכח כי הוא תורגם להבנת התובע לשפה התאילנדית ולכן אין לו כל תוקף.

3. התובע, SAMAN SUKOM (להלן – התובע) מתנגד לבקשה מן הטעמים שלהלן –

א. אין בדין דרישה לצרף לתביעה ייפוי כח בכתב כתנאי לתקפו ומדובר בטענה ראייתית אשר יש להעלותה בשלב ההוכחות.

ב. סעיף 4 לחוק השליחות, התשכ"ה – 1965 קובע כי השליחות יכול שתוקנה בהרשאה בכתב או בעל פה ומכאן כי אין הכרח לצרף לתביעה ייפוי כח בכתב.

ג. ייפוי הכח שהוגש עומד בקריטריונים הקבועים בסעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 – ייפוי הכח נחתם בפני עורך דין ישראלי ונוטוריון תאילנדי, אומת במשרד החוץ התאילנדי ואומת בשנית בפני קונסול ישראל בבנקוק.

ד. ככל שהנתבע סבור כי ייפוי הכח אינו מייצג נאמנה את רצונו של התובע, מוזמן הנתבע להתכבד ולחקור אותו על ייפוי הכח במעמד ההוכחות.

4. תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלה על בית הדין לעבודה מכח תקנה 129(5) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 קובעת כדלקמן:

"כל פעולה בבית משפט הנדרשת מאת בעל דין או המותרת לו על פי דין, רשאי בעל דין לעשותה בין בעצמו ובין על ידי עורך דין שהודיע בכתב הטענות הראשון שהוא מגיש, שיש בידיו ובידי עורכי הדין הכלולים ברשימה כאמור בתקנה 472א ייפוי כוח מטעם בעל הדין, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בכל דין; אין בהוראת תקנה זו כדי למנוע מבית המשפט לחייב, ביזמתו או לפי בקשה, את המצאת ייפוי הכוח לכל בעל דין או לבית המשפט".

5. מקובלת עליי טענת ב"כ הנתבע כי אי אפשר שלא לתהות הכיצד אימות הנוטוריון התאילנדי נעשה למעלה משנתיים לאחר חתימתו של התובע על ייפוי הכח, דבר המעמיד בספק את מעורבותו של התובע בהליכים המשפטיים שננקטו.

6. זאת ועוד, עיון בייפוי הכח מעלה כי שמו של הנתבע כלל אינו מופיע בו אלא צויין כי התובע מייפה את כוחו של עורך הדין לפעול כנגד מעסיקו של התובע בארץ ישראל. מהעובדה שלא צויין שמו של המעסיק לא ברור אם התובע יודע כנגד מי התביעה או שמא טעה לחשוב כי ההליכים המשפטיים בהם נקט הינם כנגד אדם או רשות אחרים.

7. הואיל והתובע אינו אזרח ישראלי, אינו מתגורר בישראל ולא ברור אם הוא מתכוון להגיע לישראל בעת ניהול התביעה, סבורני כי יש מקום לחייב את התובע, כבר בשלב זה, להציג ראיות ברורות על מנת להוכיח את תוקפו של ייפוי הכוח, זאת על מנת למנוע ניהולו של הליך סרק.

8. ב"כ התובע ימציא עד לא יאוחר מיום 18.8.13 ייפוי כוח עדכני וספציפי בו מצוין באופן מפורש כי התובע מסמיך אותו לטפל בתביעה מושא החלטה זו. שם הנתבע יצויין על גבי יפויי הכח במפורש וכן יצויין במפורש על גבי יפוי הכח כי הוא תורגם לשפת האם של התובע.

9. לא יומצא ייפוי כוח כאמור – תימחק התביעה.

10. לעיון ביום 19.8.13.

ניתן היום, י"א אב תשע"ג, (18 יולי 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.