לפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בהתאם לסעיף 21 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו – 1996.

1. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה וללא רישיונות מתאימים. ע"פ האמור בבקשה, נהג המשיב באופנוע ברחוב מונטיפיורי בת"א ביום 21.1.13 תוך שהוא פסול לנהיגה ביודעין ותוך שעונש מאסר מותנה בן 6 חודשים תלוי ועומד נגדו והינו בר הפעלה אם ימצא המשיב אשם בעבירה המיוחסת לו במקרה זה. למשיב עבר תעבורתי הכולל 48 הרשעות תעבורה לרבות הרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות משנת 2012.
2. המבקשת טוענת נוכח האמור כי מדובר באדם המזלזל בחוק ובהחלטות בית המשפט. נוכח העבירה המיוחסת למשיב במקרה זה, עברו התעבורתי והעובדה שהמשיב הראה כי הוראות החוק ובית המשפט אינן נר לרגליו עתרה המבקשת לעוצרו מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים בעניינו.
3. ב"כ המשיב טוענת כי בנסיבות המקרה בהן מדובר בנהיגה ראשונה בזמן פסילה, לא זו בלבד שאין מקום למעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח אלא שאין מקום גם להורות על שחרורו למעצר בית מלא וניתן להסתפק בנסיבות העניין בביטחונות כספיים להבטחת האינטרס הציבורי.. תימוכין לעמדתה מוצאת ב"כ המשיב בהחלטתה של כב' השופטת פראג – לבוא במ"ת 126-01-13 (חזבון). באותו מקרה היה מדובר גם כן בנהיגה בעת פסילה, ללא רישיון נהיגה וביטוח בתוקף ותוך קיומו של מאסר מותנה תלוי ועומד נגד המשיב. על אף כל אלה הורתה כב' השופטת פראג-לבוא על שחרורו של המשיב באותו עניין בהפקדה, ערבות עצמית וערבות צד ג' וכן עיכוב יציאה מן הארץ.
4. כאן המקום לציין כי בדיון שנערך לפניי בבקשה, הסכים ב"כ המבקשת כי ניתן להסתפק בנסיבות העניין בשחרורו של המשיב למעצר בית מלא תוך קביעת תנאים על מנת לאיין את המסוכנות הנשקפת מנהיגתו של המשיב. עם זאת, לא הסכים ב"כ המבקשת כי ניתן יהיה לשחרר את המשיב בתנאים דוגמת התנאים עליהם הורתה כב' השופטת פראג – לבוא בהחלטה עליה נסמכת ב"כ המשיב.

דיון והכרעה

1. המחלוקת בהליך זה, כאמור, אינה אם להותיר את המשיב במעצר מאחורי סורג ובריח אלא אם לשחררו בתנאי "מעצר בית" בתנאים שיבטיחו ככל הניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת מנהיגתו או שמא ניתן בנסיבות להסתפק בתנאי שחרור מקלים אף יותר דוגמת אלה עליהם הורתה כב' השופטת פראג – לבוא שאינם כוללים פיקוח על המשיב. במחלוקת בין הצדדים דעתי כדעת המבקשת. אלו טעמיי.
2. ראשית, אין חולק בנוגע לקיומן של ראיות לכאורה למיוחס לנאשם. ע"פ טיעון ב"כ המשיב בדיון בבקשה אמר המשיב לשוטרת כי הוא פסול לנהיגה. משמע, מדובר במי שאחז בהגה בהיותו פסול ביודעין לנהיגה וזאת גם לשיטתו. בנסיבות אלה קיימות די והותר ראיות לאשמתו של המשיב.
3. גם בנוגע למסוכנות הנשקפת מן המשיב לא יכול להיות ספק. מסוכנות זו נלמדת הן מעברו של המשיב הכולל נהיגה בשכרות והן מן העבירה המיוחסת לו כאן, נהיגה בזמן פסילה. על כך יש להוסיף כי עונש הפסילה הושת על הנאשם רק ביום 8.7.12, לפני פחות מחצי שנה. סמיכות הזמנים בין מתן גזר הדין הפוסל את הנאשם לנהיגה לבין המועד בו בחר הנאשם לשוב ולנהוג תוך הפרת הוראות החוק וצווי בית המשפט ותוך שהמאסר המותנה שנגזר עליו אין בו כדי להרתיעו מלשוב ולאחוז בהגה, יש בה כדי ללמד על יחס מזלזל לחוקי התנועה וצווי בית המשפט ועל המסוכנות הנשקפת מנהיגתו.
4. נפנה כעת למחלוקת בין הצדדים כמתואר לעיל. כאמור, אין בידי לקבל את גישת ב"כ המשיב לפיה ניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת מן המשיב רק באמצעות הפקדה כספית וערבויות. לטעמי, מי שהוכיח כי גם עונש מאסר מותנה בן שישה חודשים אינו מרתיעו מלשוב ולאחוז בהגה בהיותו פסול, לא יירתע גם נוכח חילוט ערבויות שנועדו להבטיח את התנהגותו בעת שחרורו. בנסיבות אלה ולהערכתי, אין בערבויות כספיות גרידא כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מן המשיב ונדרשים אמצעים נוספים על מנת לפקח על המשיב ועל אופן נהיגתו.
5. במאמר מוסגר אוסיף, כי במקרים דומים לענייננו נמנע בית המשפט העליון מלקבוע תנאי שחרור מקלים יותר מן החלופה של "מעצר בית מלא" (ראו: בבש"פ 3673/08 גילקרוב נ' מ"י (ניתנה 25.5.08). יודגש כי באותה פרשה דובר במי שיוחסו לו עבירות של נהיגה בעת פסילה, ללא רישיון נהיגה וביטוח תקפים ותוך שלא היה תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בר הפעלה. בענייננו כאמור, קיים עונש מאסר מותנה בר הפעלה נגד המשיב.
6. סיכומם של דברים: אני סבור שמי שהוכיח כי עונש מאסר בר הפעלה אינו מרתיעו מלאחוז בהגה לא ירתע מלאחוז בו נוכח חילוט ערבויות. לפיכך, אני סבור כי בנסיבות העניין ונוכח פסיקת בית המשפט העליון ולפיה רק במקרים חריגים יורה בית המשפט על מעצר מאחורי סורג ובריח בעבירות תעבורה, אני סבור כי ניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת מן המשיב באמצעים הבאים:
7. מעצר בית מלא בבית הוריו של המשיב ברחוב מבצע שלמה 2, ראשון לציון.
8. המשיב יהיה בפיקוח מלא של אביו, מר כהן סיטון פליקס, ת"ז 64281967.
9. הערבויות שניתנו על ידי המשיב ואביו ימשיכו לעמוד בתוקפן לשם הבטחת שחרורו של המשיב בתנאים ועל מנת להבטיח את התחייבות המשיב להימנע מנהיגה בעת היותו פסול לנהיגה וללא רישיון או ביטוח תקפים.
10. צו עיכוב היציאה שניתן נגד המשיב בהחלטה מיום 21.1.13 יעמוד בתוקפו עד תום ההליכים נגד המבקש או עד תום התקופה הנקובה בצו, לפי המוקדם.
11. על מנת לאזן בין האינטרס להבטיח את שלום הציבור תוך צמצום הפגיעה בחירותו של המשיב, אני מאפשר למשיב לצאת ממעצר הבית לעבודה בהוסטל ברחוב מונטיפיורי 19, ת"א וזאת בין השעות 7.00 עד 21.00. אביו של המשיב יביא אותו ויחזיר אותו בכל יום ממקום העבודה. בשלב זה יפקח אביו של המשיב על המשיב גם במקום עבודתו אם כי נוכח ההכבדה הצפויה לאב מכך יישקל בחיוב מינויו של מפקח נוסף, כמפורט בסעיף 11 להחלטה זו.
12. היה והמשיב יפר מי מן התנאים דלעיל – ייעצר מיד ויובא בפני שופט תורן.

11. מכיוון שאני מסופק ביכולתו של אבי המשיב להתמיד בפיקוח אפקטיבי על בנו בשים לב לנסיבות המשפחתיות שנזכרו בדיון לפניי ביום 21.1.13 יותר למשיב להציע מפקחים נוספים ו/או שונים מאלה שאושרו בהחלטה זו והעניין יישקל אם וכאשר יובא לפניי. ככל שיידרש יערכו שינויים גם לגבי מקום שהותו של המשיב ו/או תנאים נוספים הקשורים בשחרורו.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"ג, 23 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.