זו תביעה למתן סעד הצהרתי הקובע כי הנתבעת מס' 2 מנועה מלהתכנס בלא נציגות סקטור המהנדסים, וטרם נבחרו כל חבריה; כי התובעים 2 ו- 3 נציגי סקטור המהנדסים יהיו חברים בנתבעת מס' 2, ולחילופין התובע מס' 2; כי סקטור המהנדסים זכאי לנציגות של שניים מתוך 7 חברים בנתבעת מס' 2, וכי הנציגים ייקבעו ע"י התובע מס' 1; כי הנתבע מס' 3 אינו חבר בנתבעת מס' 2 ואינו יו"ר ועדת הכספים.

להלן עובדות המקרה:

1. התובעים מס' 2 ו- 3 הינם חברי הועד הארצי מקרב ועד המהנדסים במרחב הצפון, חברי ועד העובדים במרחב הצפון והיו עד לאחרונה חברי הנתבעת מס' 2 (להלן – ועדת הכספים).

2. הנתבע מס' 3 מונה לתפקיד יו"ר ועדת הכספים מקרב העובדים המנהליים.

3. הנתבעים 4-8 הינם יתר חברי ועדת הכספים, המשמשים אף כחברי הועד הארצי.

4. בתאריך 10.1.01 נחתם הסכם פשרה בין ארגון העובדים בחברת החשמל, ארגון העובדים בחברת החשמל – מרחב הצפון וועד המהנדסים במרחב הצפון, בנוגע לסכסוך שנתגלע בין הצדדים באשר להיקף ייצוג המהנדסים במרחב הצפון והבחירות לארגון העובדים.

בתאריך 11.1.01 ניתן ע"י בית הדין הארצי תוקף של פס"ד להסכם הפשרה הנ"ל (תיק בר"ע 1595/00).

5. בתאריך 20.12.12 נערכה ישיבת מועצת העובדים המרחבית, ובמסגרתה נערכו בחירות לוועד העובדים במרחב הצפון. הנתבע מס' 5, מר דבידה, נבחר כיו"ר הועד.

6. בתאריך 6.1.13 התקיימה ישיבה ראשונה של הנתבע מס' 1, במהלכה בעקבות ויכוח בין התובעים 2 ו- 3 לבין הנתבע מס' 5, מר דבידה, באשר לנושאים שיידונו בישיבה, הוציאו התובעים מס' 2 ו- 3 רמקולים ומיקרופונים והפריעו למהלך הישיבה.

7. חרף האמור, הנתבע מס' 1 החליט כי ועדת הכספים תמנה 7 חברים. כמו כן, ביקש הנתבע מס' 1 למנות את חברי ועדת הכספים, אולם התובעים מס' 2 ו- 3 טענו כי הסמכות לבחירת ועדת הכספים נתונה למועצת העובדים.

8. בתאריך 14.1.13 התקיימה אסיפה של מועצת העובדים. באסיפה טען התובע מס' 2 כי סקטור המהנדסים זכאי לשני נציגים בועדת הכספים, וכי בהתאם להסכם הפשרה משנת 2001, חברי ועדת הכספים חייבים להיות חברים בועד הארצי.

נערכה הצבעה במועצה על נציגי סקטור המהנדסים בועדת הכספים - התובעים מס' 2 ו- 3, ומועמדותם לא אושרה (55 התנגדו, 10 הצביעו בעד ו- 5 נמנעו).

מועמדותם של נתבעים 3-8 כחברי ועדת הכספים אושרה ע"י מועצת העובדים.

9. בתאריך 15.1.13 שלח הנתבע מס' 5 מכתב לתובע מס' 2, בו הוא מודיע לו, כי מועמדותו ומועמדותו של התובע מס' 3 לועדת הכספים לא אושרה ע"י מועצת העובדים. על כן, הוא מתבקש להעביר שמות חלופיים של מהנדסים מקרב חברי הועד לועדת הכספים. עוד ציין מר דבידה, כי עד לאישור מועמד מטעם ועד המהנדסים תתכנס ועדת הכספים בהרכב שאושר.

10. ועדת הכספים צפויה הייתה להתכנס בתאריך 16.1.13. לאור האמור, פנו התובעים לבית הדין בבקשה למתן סעד זמני (תיק פ"ה 30122-01-13), שיאסור על הנתבעים לכנס את ועדת הכספים ולקבל כל החלטה. הנתבעים הודיעו לבית הדין כי ישיבת ועדת הכספים בוטלה.

בדיון שהתקיים בתאריך 17.1.13 בפני כב' נשיא בית הדין, השופט כהן, לא התייצבו התובעים ובאי כוחם לדיון, ועל כן נדחתה הבקשה.

11. לאור כל האמור, הגישו התובעים ביום 21/1/13 לבית הדין בקשה לסעד זמני ובד בבד תביעה למתן סעד הצהרתי, נשוא התיק הנוכחי.

12. בדיון שהתקיים בתיק הנ"ל בתאריך 24.1.13, נקבע כי ועדת הכספים לא תתכנס עד למתן החלטה בתיק, ולא תתקבלנה החלטות כספיות עקרוניות. כמו כן, נקבע כי התיק הזמני יאוחד עם התיק העיקרי ופסק הדין יינתן בשניהם יחד.

טענות התובעים:

13. הנתבעים פעלו תוך הפרה בוטה של הסכם הפשרה משנת 2001, אשר קבע מפורשות כי נציג המהנדסים בועדת הכספים ייבחר ע"י מוסדות חטיבת המהנדסים, כי נציגי המהנדסים בועדת הכספים יהיו חברי הועד הארצי, ובמקרה דנן מדובר בתובעים מס' 2 ו- 3, כי לא יתקיים כל דיון אליו לא יוזמנו נציגי המהנדסים, וכי חברי ועדת הכספים יהיו חברי הועד הארצי.

14. תכליתו של הסכם הפשרה הייתה להבטיח ייצוג הולם, שוויוני ועצמאי למהנדסים, והתנהלות הנתבעים מפרה לא רק את הוראות ההסכם אלא גם את תכליתו.

15. חלקם של המהנדסים בקרב עובדי חברת החשמל עומד על 23.11%, דהיינו, הם זכאים ל- 1.62 נציגים בועדת הכספים מתוך 7.

16. עניינה של תביעה זו בהפרת הסכם שקיבל תוקף של פס"ד. הסמכות לדון באכיפת הסכם הפשרה היא לבית הדין הנכבד ולו בלבד.

בורר אינו רשאי לדון בעניין שיש לגביו מעשה בית דין.

17. מועצת העובדים אמנם מוסמכת לבחור את חברי ועדת הכספים, אולם, היא מחויבת לקיים הסכמים ופסקי דין ובכלל זה, כי נציגי המהנדסים בועדת הכספים ייבחרו ע"י ועד המהנדסים.

18. הטענה כי הסכם הפשרה התייחס אך ורק למערכת בחירות מסוימת נדחתה מפורשות בהחלטת חלוטה ומאוחרת יותר של ביה"ד בבש"א 1370/07. הסכם הפשרה קבע הסדרים עקרוניים ביחס להתנהלות ארגון העובדים.

טענות הנתבעים:

19. הערכאה המוסמכת לדון בתביעה היא רשות השיפוט בהסתדרות. על כן, יש לדחות את התביעה מחוסר סמכות.

20. התובעים מנועים ומושתקים מלטעון כל טענה הסותרת את המצגים שהציגו בהליכים משפטיים קודמים, שהתנהלו ברשות השיפוט, בכל הנוגע למשמעות הסעיפים הקובעים את סמכות מועצת העובדים במינוי ועדות, ומשמעותו של הסכם הפשרה.

21. אין בתקנון וועדי עובדים ובמדריך הכספי כל הוראה המחייבת חלוקה סקטוריאלית בהרכב ועדת הכספים. כמו כן, אין הוראה המקנה לנציגי סקטורים כלשהם "חסינות". גם אם יקבע כי לסקטור מסוים יש שריון כזה או אחר, לא ניתן לבטל את סמכות מועצת העובדים הקבועה בתקנון, לאשר את המועמדים של אותו סקטור. אין מדובר באישור "אוטומטי", שאז אין כל משמעות לסמכות המועצה.

כמו כן, אין הוראה המחייבת, כי חברי ועדת הכספים יהיו גם חברי המזכירות הארצית.

22. הסכם הפשרה אינו יכול לשנות את התקנונים המחייבים – תקנון הבחירות של ארגון עובדי חברת החשמל, תקנון וועדי עובדים והמדריך הכספי.

23. למעט סעיף 5 להסכם הפשרה, מדובר בהסכם ספציפי המתייחס למערכת בחירות ספציפית.

24. רוב העובדים במרחב הצפון הם עובדים מנהליים, בהתאם לכך, במועצה המרחבים ובוועד המרחבי נקבע יחס של כ- 51% לעובדים המנהליים. אם יתקבל תחשיב התובעים הרי שציבור העובדים המנהליים יהפוך למיעוט – 3 חברים מתוך 7 המייצגים 42% בלבד.

על כן, סקטור המהנדסים זכאי לנציג אחד בועדת הכספים ולא לשניים.

לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן:

סמכות בית הדין –

25. הנתבעים טענו כי הסמכות לדון בתביעה הינה של רשות השיפוט של ההסתדרות, מאחר ומדובר במחלוקת בין אורגנים שונים של ארגון העובדים.

26. דין טענה זו להידחות, מהנימוקים שיפורטו בהרחבה להלן.

27. במקרה דנן, קיימת מחלוקת משפטית באשר לפרשנות הסכם הפשרה שנחתם בשנת 2001, וקיבל תוקף של פס"ד ע"י ביה"ד הארצי כאמור לעיל.

28. כבר נקבע בפסיקה, כי קיימות דרכי אכיפה ישירות ועקיפות של פסקי דין והחלטות, כאשר דרך האכיפה המרכזית בעילה של הפרת הסכם פשרה הינה הגשת תביעה.

(ראה - רע"א 3888/04 מלכיאל שרבט נ' שלום שרבט, (פורסם בנבו) ניתן ביום 14.12.2004)

עוד נקבע בפס"ד ע"ע 561/06 גיטנר אולג נ' משה זאק, (פורסם בנבו), ניתן ביום 18.10.2006 כי, כאשר מדובר באכיפת הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין, וכן בהתקיים מחלוקת משפטית בדבר פרשנות הסכם שניתן לו תוקף של פסק דין, המגמה בפסיקה הינה הגבלת השימוש בהליך הביזיון, ונקיטה בדרכים חלופיות אחרות, ובכלל זה הגשת תביעה להפרת ההסכם.

29. כאמור לעיל, בנסיבות המקרה דנן קיימת מחלוקת משפטית באשר לפרשנות הסכם הפשרה משנת 2001, בכל הנוגע לנציגות סקטור המהנדסים בועדת הכספים, בהתאם לסעיף 7 להסכם.

בהתאם לפסיקה, ההליך בו יש לנקוט הינו בדרך של הגשת תביעה להפרת ההסכם, כפי שאכן נעשה בענייננו.

30. לפיכך, אנו קובעים כי הסמכות לדון בתביעה הנ"ל, הינה של בית הדין.

פרשנות הסכם הפשרה משנת 2001 –

31. זו הפעם השלישית, למעשה, שננקט הליך בביה"ד בכל הנוגע לאכיפת הסכם הפשרה או מחלוקת משפטית בדבר פרשנותו.

בתיק ס"ק 46/05 מוני קובל ואח' נ' ההסתדרות הכללית החדשה ואח', ניתן ביום 30.1.06, הוגשה תביעה ע"י התובעים מס' 2 ו- 3 לייצוג שוויוני ויחסי של המהנדסים בכלל ובמרחב הצפון בפרט בוועד הארצי. הצדדים היו חלוקים בדעותיהם באשר לחלות הסכם הפשרה, ונקבע כי אמנם קיימים בהסכם סעיפים ספציפיים למערכת בחירות ספציפית ונתונים מספריים שהיו נכונים לאותה שנה, אולם, סעיף 5, הרלוונטי לסכסוך במקרה הנ"ל, הינו סעיף עקרוני הקובע שריון של לפחות 2 נציגים מסקטור המהנדסים בועד הארצי כרף תחתון, וככל שיחולו שינויים מספריים בסך המהנדסים בחברת החשמל, ביחס לסקטורים השונים, ישתנה מספרם בוועד הארצי עפ"י חלקם היחסי, אך לא פחות מ- 2 נציגים.

בתיק בש"א 1370/07 ועד המהנדסים בחברת החשמל מרחב צפון ואח' נ' הארגון הארצי של עובדי חברת החשמל ואח', הוגשה בקשה לפי פקודת בזיון ביהמ"ש בטענה שהמשיבים הפרו את סעיף 10 להסכם הפשרה משנת 2001, משלא זימנו לישיבת הועד הארצי את נציגי המהנדסים. בתיק זה טענו המשיבים, בין היתר, כי הסכם הפשרה נחתם 6 שנים קודם לכן, ועל כן אינו עוסק באירועים נשוא אותה תקופה.

טענה זו נדחתה ע"י ביה"ד ביום 8/5/07 ונקבע, כי הסכם הפשרה נועד על מנת להסדיר שתי מחלוקות בין הצדדים להסכם – האחת, היקף ייצוג המהנדסים במרחב צפון, והשניה, הבחירות לארגון העובדים. כמו כן, נקבע כי העובדה שהסכם הפשרה נחתם 6 שנים קודם לכן אינה משנה ממחויבות המשיבים לפעול עפ"י סעיף 10 להסכם הפשרה, העוסק בייצוג המהנדסים, וקובע כי יש לזמן את נציגי המהנדסים לכל ישיבות הועד הארצי.

32. היינו, בשני הליכים קודמים כאמור, קבע ביה"ד, כי על אף שישנם סעיפים מסוימים בהסכם הפשרה בהם מצוינים נתונים מספריים הנכונים לאותה שנה בה נחתם ההסכם, ולמערכת הבחירות שהתקיימה באותה העת, קיימים בהסכם סעיפים עקרוניים, אשר חלים על הצדדים ומחייבים אותם, אף לאחר קיומה של מערכת הבחירות בשנת 2001, ככל שהם נוגעים לייצוגם השוויוני והיחסי של המהנדסים במרחב הצפון, וזאת בהתאם לשינויים המספריים שיחולו במהלך השנים בסך המהנדסים בחברת החשמל, ביחס לסקטורים אחרים.

33. אשר על כן, על מנת למנוע מחלוקות והליכים משפטיים נוספים בעניין חלותו של הסכם הפשרה משנת 2001 על הצדדים, אנו קובעים באופן חד משמעי, כי על אף שבהסכם הפשרה קיימים סעיפים עם נתונים מספריים הנכונים לאותה העת, מטרתו ותכליתו של ההסכם הייתה הבטחת ייצוג שוויוני ויחסי של סקטור המהנדסים במרחב הצפון, באורגנים והועדות השונות בארגון העובדים בחברת החשמל, בהתאם למספרם של המהנדסים בכלל ובמרחב הצפון בפרט ביחס לסקטורים אחרים בחברת החשמל. לפיכך, סעיפי ההסכם העוסקים בייצוגם היחסי והשוויוני של סקטור המהנדסים באורגנים השונים, בוועדות, השתתפות נציגי המהנדסים בישיבות וקביעת הנציגים, הינם בגדר סעיפים עקרוניים וכלליים, המממשים את תכלית ומטרת הסכם הפשרה, ואין בעובדה כי ההסכם נחתם לקראת מערכת הבחירות שהתקיימה בשנת 2001, בכדי להוסיף או לבטל ממחויבות הצדדים לפעול עפ"י הסכם הפשרה, אשר קיבל תוקף של פס"ד, ממועד חתימתו ואילך.

34. בהתאם לכך, סעיף 7 להסכם הפשרה הנושא את הכותרת – "נציגות המהנדסים בועדות השונות בועד העובדים במרחב הצפון", הינו סעיף כללי ועקרוני, אשר אינו מוגבל למערכת בחירות ספציפיות, ועל כן, הצדדים מחויבים לפעול על פיו.

35. סעיף 7 להסכם קובע כדלקמן –

"7.1 בועדות השונות של ועד העובדים במרחב צפון...יהיו בכל ועדה 2 נציגי מהנדסים או עפ"י מפתח הייצוג והיחס במועצה המרחבית, הגבוה מבין השניים וכן יו"ר של לפחות אחת מן הועדות הנ"ל, יהיה נציג המהנדסים.

7.2 על אף האמור בסעיף 7.1, בועדות הבאות במרחב הצפון יהיה למהנדסים נציג אחד בלבד בכל ועדה, ואלה הועדות:

א. ועדת הביקורת – או עפ"י מפתח הייצוג והיחס במועצה המרחבית, הגבוה מבין השניים.

ב. ועדת משמעת – או עפ"י מפתח הייצוג והיחס במועצה המרחבית, הגבוה מבין השניים.

ג. ועדת הכספים – בועדה זו ישבו רק הנציגים ממרחב הצפון החברים בועד הארצי."

36. היינו, בסעיף 7.1 להסכם הפשרה נקבע כי, בועדות השונות של ועד העובדים במרחב הצפון יהיו בכל ועדה לפחות 2 נציגים מסקטור המהנדסים או עפ"י היחס במועצה המרחבית, הגבוה מבין השניים.

ובסעיף 7.2 להסכם הפשרה נקבע כי בועדות הביקורת, המשמעת והכספים יהיה נציג אחד בלבד מסקטור המהנדסים.

37. אמנם, בכל הנוגע לועדות הביקורת והמשמעת (סעיפים 7.2(א) ו(ב) להסכם), נקבע כי לסקטור המהנדסים יהיה נציג אחד או עפ"י היחס במועצה המרחבית, הגבוה מבין השניים, ואילו בסעיף 7.2(ג), באשר לועדת הכספים, לא צוין כי הנציגות של המהנדסים בועדה זו תהיה עפ"י מפתח הייצוג במועצה המרחבית, אלא רק כי הנציגים בועדה זו יהיו רק החברים בועד הארצי.

38. אולם, בדומה לפס"ד ס"ק 46/05 הנ"ל, בו נקבע כי סעיף 5 להסכם הפשרה קובע באופן עקרוני שריון לשני מהנדסים בועד הארצי, כרף תחתון לייצוג סקטור המהנדסים בועד הארצי, וככל שיחולו שינויים מספריים במספר המהנדסים בחברת החשמל, ביחס לסקטורים אחרים, ישתנה מספרם בועד הארצי עפ"י חלקם היחסי, כך נכון הדבר גם לגבי ייצוגם היחסי של סקטור המהנדסים בועדות השונות, ובכלל זה גם בועדת הכספים.

פרשנות זו של סעיפי הסכם הפשרה תואמת את תכליתו של ההסכם ואומד דעתם של הצדדים, באשר לקיום עקרון השוויון, וייצוג יחסי הולם לסקטור המהנדסים בכלל ובמרחב הצפון בפרט, ביחס לכלל העובדים בחברה.

39. יחד עם זאת, אין לקבל את טענת התובעים כי סעיף 7.2(ג) להסכם, העוסק בועדת הכספים כאמור, קובע כי חברי ועדת הכספים, הן מקרב המהנדסים והן מקרב העובדים המנהליים, יהיו רק חברי הועד הארצי, ועל כן, מינוי של נתבע מס' 3 אינו כדין ובטל.

סעיף 7 להסכם כותרתו כאמור הינה – "נציגות המהנדסים בוועדות השונות..."

דהיינו, סעיף 7 על תתי סעיפיו, עוסק אך ורק בייצוגם היחסי של המהנדסים בוועדות השונות בוועד העובדים בחברת החשמל במרחב צפון, ואינו קובע דבר באשר לנציגים בוועדות השונות מקרב העובדים בסקטורים האחרים בחברה, לרבות העובדים המנהליים.

40. אשר על כן, לאור האמור לעיל, אנו קובעים כי בהתאם לסעיף 7.2 להסכם הפשרה, בועדת הכספים במרחב צפון, קיים שריון של לפחות נציג אחד מסקטור המהנדסים, וככל שיחול שינוי בהיקף מספרם של המהנדסים ביחס לעובדים אחרים, ישתנה מספרם בועדת הכספים בהתאם לחלקם היחסי.

כמו כן, עפ"י ההסכם, נציגי המהנדסים בועדת הכספים יהיו רק חברי הועד הארצי והם בלבד.

41. יתרה מזאת, נדגיש ונציין, כי אף הנתבעים הסכימו כי סקטור המהנדסים זכאים לייצוג הולם ויחסי בועדת הכספים.

42. בכל הנוגע לחלקם היחסי של המהנדסים בועדת הכספים הנוכחית במרחב הצפון.

אין מחלוקת כי רוב העובדים במרחב הצפון הינם עובדים מנהליים, וכי חלקם היחסי הן במועצה המרחבית והן בועד המרחבי הינו כ- 51%, לעומת סקטור המהנדסים במרחב הצפון המהווים כ- 23%.

כאשר ועדת הכספים מנתה 9 חברים, היו לסקטור המהנדסים 2 נציגים אשר היוו כ- 22%, בהתאם לחלקם היחסי מכלל העובדים.

אולם, כיום הוחלט כי ועדת הכספים תמנה 7 חברים.

אם נקבל את טענתם של התובעים כי הם זכאים, גם במקרה של ועדת כספים המונה 7 חברים בלבד, לייצוג של 2 מהנדסים, הרי שהעובדים המנהליים זכאים לייצוג של 3 חברים, המהווים 42% בלבד, והופכים למיעוט.

לפיכך, אין זה סביר, כי העובדים המנהליים, המהווים יותר מ- 50% מכלל העובדים במרחב, יהפכו למיעוט בוועדת הכספים.

43. אשר על כן, אנו קובעים כי בנסיבות הנ"ל זכאים המהנדסים לייצוג של חבר אחד בוועדת הכספים, ובהתאם לסעיף 7.2 להסכם הפשרה, נציג ועדת הכספים מטעם סקטור המהנדסים חייב להיות חבר הועד הארצי.

44. בהתאם לסעיף 8 להסכם הפשרה, נציגי המהנדסים בוועד הארצי ובוועדות השונות ייבחרו ע"י מוסדות חטיבת המהנדסים במרחב הצפון.

45. אמנם, בהתאם לתקנון ועדי עובדים מועצת העובדים מוסמכת לבחור את ועדת הכספים.

יחד עם זאת, מועצת העובדים מחויבת לפעול עפ"י הסכם הפשרה, אשר כאמור קיבל תוקף של פסק דין ע"י ביה"ד הארצי, ולאשר את חברותו של התובע מס' 2 או התובע מס' 3, אשר נבחרו ע"י חטיבת המהנדסים במרחב הצפון כחברי הועד הארצי, כחבר בוועדת הכספים הנוכחית.

על כן, החלטת מועצת העובדים מיום 14/1/13, הפוסלת את מועמדותם של התובעים מס' 2 ו-3 לוועדת הכספים – בטלה בזאת.

על מועצת העובדים להתכנס פעם נוספת תוך שבועיים מהיום ולאשר את חברותם של התובע מס' 2 או התובע מס' 3 כחבר בוועדת הכספים.

46. על הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, ל' שבט תשע"ג, (10 פברואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.