הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי רכב התובעת ותמונות המקום שלאחר התאונה, אני קובע כי יש לחלוק את האחריות בין הנהגים שווה בשווה בגין תאונה זו.

מסקנתי העולה ממכלול הראיות שבפניי, הינה שהתאונה התרחשה לאחר שרכב התובעת ביקש לפנות שמאלה, נהג התובעת הבחין בנתבע 1 בתחילת הפנייה ואז בלם את רכבו. הנתבע 1 אשר ככל הנראה נסע במהירות גבוהה יחסית לתוואי הדרך בירידה או שלא היה ערני מספיק, ניסה לבלום את האופנוע מרחק בלימה יחסית סביר אך הרכבים נפגשו. האמור עולה בקנה אחד עם מנח רכב התובעת מיד לאחר התאונה שנמצא בזווית מה לנתיב השמאלי שבו נסע הנתבע 1- עובדה שאין חולק לגביה (ושתואמת את מיקום הנזקים ברכב התובעת), עם עדות נהג התובעת המלמדת על רצף הפעולות לעיל ועם מרחק הבלימה של הנתבע 1 עד לתאונה כנראה בתמונות שצילם בסמוך לאחריה. לטעמי במקרה זה, לו היה נהג התובעת מבחין מבעוד מועד באופנוע מקום בו אין קושי בכך הוא לא היה מתחיל בפנייתו שמאלה והתאונה הייתה נמנעת. מנגד, העובדה שנהג התובעת עצר את רכבו בפתח נתיב נסיעת הנתבע 1 ולנתבע 1 היה מרחק בלימה יחסית גדול ולו היה נוסע במהירות מתאימה, התאונה יכלה הייתה להימנע גם מכיוונו. על כן נושאים הנהגים באחריות שווה לתאונה באופן שכל צד נושא במחצית האחריות לה.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת מחצית מסך הנזק הישיר בגין התאונה בסך 2,258 ₪ ועלות שכ"ט שמאי מטעמה בסך 250 ₪, בצירוף הצמדה למדד מיום 20.5.12, שכ"ט עו"ד ע"ס 1,500 ₪, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק. בנסיבות, יישא כל צד בהוצאות עדיו.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ד' תשרי תשע"ז, 06 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.