לפני בקשה לביטול פסה"ד שניתן, בהעדר תגובה מטעם התובעים, ביום 28.3.14.

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה (התייחסות התובעים לטענות הנתבעים, מיום 30.3.14) ובשים לב לעמדת הנתבעים, אני מורה על ביטול פסה"ד ומחייבת את התובעים בהוצאות משפט, לכל אחד מהנתבעים, בסך של 1,200 ₪ (כולל).

אקדים ואומר כי התובעים איחרו את המועד בהגשת התגובה/התייחסות לטענות הנתבעים (גם אם זה איחור של ימים אחדים) ומכאן שפסה"ד ניתן כדין ובהמשך להחלטתי מיום 24.2.14. יש לומר כי מחדלם זה של התובעים בהגשת התגובה באיחור התווסף למחדל של אי הופעה לדיון, מה שגרם למשיבים התייצבות לחינם ולבזבוז זמנו של ביהמ"ש. ערה אני לכך כי לדיון התייצב עו"ד עלי מטעמו של ב"כ התובעים, ואולם עו"ד עלי אינו המטפל בתיק ולא יכל להתייחס לטענותיהם ולטרונייתם של המשיבים בדבר אופן הגשת התביעה.

לגוף העניין ובהתייחס לנושאים שעלו בדיון מיום 24.2.14, אומר כי אין ולא צריכה להיות מחלוקת על כך שהתביעה, כפי שהוגשה, אינה מתאימה לידון כהמרצת פתיחה. על פני הדברים, וכפי שהדבר עולה מהסעדים המבוקשים כבר בפתיח ההמרצה, מדובר בתביעה לצו מניעה זמני. העובדה כי התובעים הגישו בעבר תביעה לצו מניעה בלבוש של המרצת פתיחה, אינה מעלה או מורידה.

זאת ועוד, וזה העיקר, עיון בנסח הטאבו שצורף מלמד כי המקרקעין העומדים בבסיס התביעה הופקעו, בהתאם לסע' 19 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), מה שלכאורה מלמד על כך שאין עוד לתובעים זכויות קנייניות בהם ומעלה תהיות בדבר זכותם לעתור למתן צו שאיסור על הנתבעים להיכנס ו/או להשתמש ו/או לעבור דרכם. גם אם טרם נסלל כביש במקום והמקרקעין עדיין מוחזקים ע"י התובעים, כפי שנטען בתגובה, הרי שהדברים אמורים לבוא לידי ביטוי בתביעה, תוך התייחסות למקור הזכות והעילה להגשת התביעה חרף ההפקעה.

במכלול הדברים, כדי ליתן לתובעים את יומם בביהמ"ש, אני מורה על ביטול פסה"ד שניתן. התובעים יתקנו את התביעה, תוך 14 ימים, באופן שתוגש בהליך המתאים לפי תקנות סדה"א ותכלול התייחסות מתאימה לעילה ולזכות לעתור לסעדים המבוקשים.

התובעים ישלמו הוצאות הנתבעים, כאמור בפתיח החלטה זו, תוך 30 ימים וללא קשר לתוצאות ההליך.

ת. פנימית ליום 20.6.14.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ג' סיוון תשע"ד, 01 יוני 2014, בהעדר הצדדים.