רקע וטענות הצדדים

1. בפני התנגדות לביצוע שיק ע"ס 69,000 ₪, שהוגש להוצאה לפועל (תיק 01-20318-34-8) ע"י המשיבה. השיק משוך על ידי המבקש, והן על פניו והן על גבו נרשם "צ'ק בטחון בלבד". על פניו לא צוין זמן פרעון כלשהו, והוא חולל על ידי הבנק הנמשך בשל אי-התאמה בין החתימה על השיק לבין דוגמת החתימה שבחשבון המבקש.

2. המבקש הגיש התנגדות, בה סיפר, כי בין החברה שבבעלותו ובניהולו, י.ד. דקל קרמיקה בע"מ (להלן – "החברה") לבין המשיבה נקשר בחודש מרץ 2012 הסכם שכירות-משנה בקשר לנכס מסוים באזור התעשיה בקרית עקרון, אותו שכרה, כך היה ידוע, המשיבה מחברת קניונים נכסים ובניין בע"מ (להלן – "קניונים"), שהיא בעלת זכויות החכירה בנכס. בסוף ספטמבר או תחילת אוקטובר של אותה שנה פנו אל החברה מטעם קניונים, בדרישה כי זו תפנה את הנכס, שכן אין למשיבה זכות בו או זכות להשכירו לחברה. מגעים קדחתניים לא הביאו ליישור ההדורים בין המשיבה לקניונים, ולפיכך הודיעה החברה למשיבה על ביטול ההסכם, וחתמה על הסכם שכירות חדש, ישירות עם קניונים. משכך, דרשה חזרה את כל השיקים שנמסרו בקשר לעסקת שכירות המשנה.

3. יצוין, כי בין הצדדים להליך שבפני, כמו גם צדדים נוספים, מתנהלת תביעה בבית משפט השלום בפתח תקוה (ת"א 37678-02-13), שם תובעת המשיבה את החברה, את המבקש, את קניונים ו-3 בעלי עניין בקניונים, לתשלום סך של כ-900,000 ₪, ומאידך תובעת קניונים את המשיבה ואת בעלי העניין בה, בתביעה שכנגד, לתשלום סך של כ-600,000 ש"ח. בקשה שהגיש המבקש כאן לכב' נשיאת בתי משפט השלום במחוז לאיחוד הדיון בין שני התיקים נמחקה, נוכח השלב הדיוני בו היה מצוי תיק זה שבפני, שעה שטרם ניתנה רשות להתגונן.

4. מכל מקום, בדיון שהתקיים בפני נחקר המבקש על תצהירו, והסביר כי את השיק המסוים לא ביטל, שכן הוא פרח מזכרונו, שעה שביטל את כל השיקים המעותדים שנמסרו למשיבה. הוא העיד עוד, כי החתימה היא חתימתו, וכי אם לא היה הבנק מסרב לפרוע את השיק מחמת אי-ההתאמה בחתימה, כי אז ממילא היה הבנק פונה אליו קודם לפרעון השיק, נוכח הכיתוב החריג עליו, והוא היה מורה לבנק שלא לפורעו.

5. הצדדים סיכמו טענותיהם. המבקש חזר על טענותיו, לפיהן עסקת היסוד נכשלה, בשל העדר מעמד של המשיבה, לכאורה, להשכיר לחברה את הנכס, נוכח העדר הסכם שכירות תקף בינה לבין קניונים; וכי על כן עומדת למבקש גם הגנה מפני פרעון שיק זה, שניתן להבטחת התחייבויות החברה על פי הסכם שכירות המשנה עם המשיבה. המשיבה טענה, מנגד, כי הפוך בבקשה והפוך בה, ולא תמצא טענה הגנה מפני תביעה שטרית, באשר לא נטענו פגמים במסירה או כשלון תמורה, ואם תאמר כי עסקינן בשיק שפרעונו על תנאי, הרי שלא הובהרו התנאי עצמו ואי-התקיימותו.

דיון והכרעה

6. דין הבקשה להתקבל. בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'...

"על-אף כללים קפדניים וזהירים אלה אין לומר, כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. אדרבא, כדי שתהיה משמעות להליך של בקשת רשות להתגונן, וכדי שלא ייעשה הליך זה לחוכא ואיטלולא, נקבעו התנאים הנדרשים מן המבקש, שאם לא יעמוד בהם לא תינתן לו רשות להתגונן.

"תנאים אלה סוכמו בפסיקת בית-משפט זה לאמור: '...לא תינתן רשות להתגונן למבקש, שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו... כשם שלא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא "הגנת בדים"...' (ע"א 594/85, בעמ' 722)..."

7. הנחת המוצא היא, כמובן, שלצורך הדיון בבקשת הרשות להתגונן על בית המשפט להניח כי יעלה בידי המבקש להוכיח את כל טענותיו, שכן איננו עוסקים בשאלות של מהימנות או של דרכי הוכחה בשלב זה. לפיכך, יש לצאת מנקודת הנחה, כי אם טוען המבקש כי החברה זכאית היתה לבטל את ההסכם, ופעלה על פי דין, כי אז כך הוא אכן המצב.

8. באשר לבקשה עצמה, אמנם, היה מקום לפרט בה מעט יותר, בכל הנוגע למטרת השיק המסוים והתקיימות או אי-התקיימות התנאי, ואת כל האמור להלן לטעון במפורש, ולא על דרך הרמיזה. ברם, דומה שהפרשייה עצמה פורטה די הצורך, וממנה ניתן לדלות בלא כל קושי, כי השיק הוא שיק ביטחון בקשר לעסקת שכירות-המשנה, אשר על עצם תוקפה מלכתחילה משיגה החברה. משכך, משבוטלה כדין העסקה (לטענת המבקש, כאמור) הרי בוטלה גם זכותה של המשיבה לעשות בו על פי המוסכם.

9. זאת ועוד, אפילו תאמר, כי העסקה לא בוטלה מעיקרא, אלא רק מכאן ולהבא, וכי יש מהתשלומים שהחברה התחייבה לשלם שעצם החובה לשלמם לא בוטלה, הרי עדיין עומדת לחברה זכותה לברר את זכויותיה ומעמדה במסגרת בירור מלוא המחלוקת שנתגלעה סביבה בין המשיבה לבין קניונים, ואף מטעם זה, עומדת לה טענתה, כי בנסיבות הקיימות לא קמה למשיבה הזכות להיפרע משיק הביטחון שנמסר בקשר לאותה עיסקה התלויה עתה על בלימה, במקרה הטוב.

10. אעיר לפני סיום, כי המשיבה עתרה לכך, שאם תתקבל ההתנגדות, תותנה הרשות להתגונן בהפקדת ערבון; לא נעלמו ממני, בהקשר זה, דבריו של ב"כ המבקש בסוף סיכום טענותיו, בדבר העדר כיסוי לשיק, אפילו לא היה הבנק מוצא בו כל פגם צורני. אף על פי כן, לא אוכל להעתר לדרישה זו, שכן הלכה היא, כי אין מתנים את הרשות להתגונן בהפקדת ערובה, אלא מקום בו עושה בית המשפט חסד עם הנתבע, עת הוא מאפשר לו להתגונן מפני התביעה. אמנם, חסד מסוים עשה בית המשפט עם המבקש, עת פרש את שבקושי רמז המבקש, אולם לעניין טיב ההגנה גופה – אין עסקינן בהגנה דחוקה, כלל, כי אם בקטע קטן מתוך מחלוקת רחבה בהרבה, שאין מנוס אלא לבררה עד תום.

11. לאור כל האמור, אני מקבל את ההתנגדות, ונותן למבקש רשות להתגונן מפני התביעה השטרית, באופן שתצהירו ישמש כתב הגנה. הוצאות הבקשה, בסך של 1,800 ₪, תשולמנה לפי תוצאות ההליך העיקרי.

הוראות להמשך

12. נוכח סכום התביעה, יש לדון בתיק בסדר דין מהיר.

13. על אף האמור, וטרם שייקבע סדר הדין בו ידון התיק, ישקול המבקש חידוש הבקשה לכב' נשיאת בתי משפט השלום במחוז, נוכח העולה מהחלטתה מיום 4.3.2014, לעניין איחוד הדיון בתיק זה עם ת"א 37678-02-13 שבבית משפט השלום בפתח-תקוה.

14. ככל שלא תינתן החלטה המורה על איחוד דיון, כאמור, תפעל המשיבה על פי הוראות תקנה 214ב1 תוך 45 יום מהיום, והמבקש יעשה כן תוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיבה; במקרה כזה, תצהירי עדות ראשית יוגשו במקביל על ידי שני הצדדים תוך 45 יום מהגשת מסמכי המבקש או מתום המועד לכך.

15. תשומת לב המזכירות, כי אם לא יאוחד הדיון על פי האמור לעיל עם מקבילו שבבית משפט השלום בפתח-תקוה, כי אז נוכח סכומו יש לקבוע את התיק לפני שופט, ולא לפני רשם בכיר, לשם המשך דיון.

ניתנה היום, ז' אדר ב תשע"ד, 09 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.