13 יוני 2013

1. ביום 31.1.2013 הגישה התובעת תביעה נגד נתבעות 1 עד 3, (להלן:"הנתבעות").

2. התובעת ביצעה מסירה של כתב התביעה והדרישה להגשת כתב הגנה לנתבעות ביום 8.2.2013. אישור המסירה הוגש לתיק.

3.         הנני רואה את המסירה לנתבעות כמסירה כדין.

4. עד היום לא הוגש כתב הגנה, על ידי הנתבעות, הגם שהמועד לכך חלף. בנסיבות כאמור, מתקבלת בקשת התובעת למתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד הנתבעות וזאת עפ"י תקנה 43 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב 1991.

פסק הדין ניתן על יסוד האמור בכתב התביעה בלבד.

5.        אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעות 1 עד 3, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן:

א.      פיצויי פיטורין בסך 15,015 ₪, בצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורין כדין מיום 31.1.2013 ועד הפירעון.

ב. שכר עבודה בסך של 3,572 ₪, בצירוף פיצויי הלנת שכר כדין, מיום 31.1.2013 ועד הפירעון.

ג. דמי הבראה בסך של 3,484 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום 31.1.2013 ועד הפירעון.

ד. פדיון ימי חופשה בסך של 6,948 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום 31.1.2013 ועד הפירעון.

ה. ניכויי שכר בסך של 6,689 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום 31.1.2013 ועד הפירעון.

ו. פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר בסך של 15,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום 31.1.2013 ועד הפירעון.

ז. הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,000 ₪.

6. בנוסף, תבעה התובעת פיצוי בגין עגמת נפש, הפרת חובת תום הלב ונסיבות הפיטורין; אף שעסקינן בפסק דין שניתן בהעדר הגנה, בוחן ביה"ד את הסעדים המבוקשים והראיות שצורפו לתביעה; פסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני כתביעת התובעת יכול וייפסק רק לאחר דיון הוכחות בו ישמעו ראיות הצדדים, שכן פיצוי מסוג זה יינתן במקרים חריגים בלבד ואין זה המקרה בו יפסק פיצוי בגין רכיב זה.

ניתן היום, ה' תמוז תשע"ג, (10 יוני 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.