<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד אתי שרון

הנאשם – הובא

הסניגור – עו"ד וסים פלאח, ס. ציבורי

פרוטוקול

הצדדים:

אנו מודיעים לבית המשפט כי הגענו להסדר טיעון לפיו, יודה הנאשם, יורשע והעונש שיוטל עליו יהא מאסר למשך חודש ויום ומאסר מותנה לפי שיקול דעת בית המשפט.

ביהמ"ש מבהיר לצדדים כי הסדר הטיעון אינו מחייב אותו.

הסניגור:

כתב האישום הוקרא לנאשם ואמר שהבינו.

הנאשם :

אני מודה בעובדות המפורטות בכתב האישום. בית המשפט שאל אותי והסביר לי את האישום נגדי בשפה הערבית והשבתי כי אני מודה.

ב"כ המאשימה:

לאור דברי הנאשם, אבקש להרשיעו בעבירה המפורטת בכתב האישום.

<#3#>

הכרעת דין

הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום, לכן אני מרשיע אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ' שבט תשע"ג, 31/01/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

אבקש לכבד את ההסדר שהינו ראוי וסביר.

הסניגור טוען לעונש:

אבקש לכבד את ההסדר. אציין כי יש לנאשם 4 ילדים, נכנס לתחומי המדינה לצרכי פרנסה. בגלל מצבו שהוא המפרנס היחידי אבקש לקצר בתנאי, כי כל עוד התנאי בתוקף, סיכומיו לקבלת היתר כניסה ועבודה הינם נמוכים.

<#5#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב 1952.

כפי שנטען בכתב האישום, ביום 30/1/13 נמצא הנאשם שוהה בעיר סחנין ללא היתר כניסה ושהייה כדין לתחומי מדינת ישראל.

הצדדים הגיעו לידי הסדר טיעון אותו אני מקבל משום שהשתכנעתי כי הינו סביר, ראוי ומתיישב עם רמת הענישה הנהוגה בנסיבות.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים שלהלן:

* מאסר בפועל לתקופה של חודש ויום, שתחילתו מיום 30/1/13.

* מאסר על תנאי לתקופה של 2 חודשים למשך שנתיים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירה על חוק הכניסה לישראל, תשי"ב 1952 ויורשע עליה.

* הוסבר כי לצדדים זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#6#>

ניתן והודע היום כ' שבט תשע"ג, 31/01/2013 במעמד הנוכחים.