בהתאם להחלטת כב' השופט אדם אור מיום 3.6.2015, נקבע כי הפיקדון יוחזר למשיבה בכפוף לכל עיקול.

לאור העובדה שהוטל עיקול על הכספים, הרי שלא ניתן להשיבם וזאת חרף הסכמת המשיבה.

בבש"פ 4318-14 אייל זלמן נ' מדינת ישראל נקבע כי בהעדר אינדיקציה ברורה לבעלות בערבון חזקה כי הכספים שייכים לנאשם או למשיב בבקשת המעצר לעניין עיקולים וזכויות צד ג' .

לפיכך אם לא יוחד הערבון לערב מסויים [והדבר מתאפשר במפורש בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים ) התשנ"ו -1996 ] - רואים בערבון כשייך לנאשם או למשיב בבקשת המעצר .

עיון בהחלטה מראה כי הכספים לא שוייכו לערב צד ג' ומכאן שהם חזקה כי הם משוייכים למשיבים ביחד ולחוד ואין להשיבם אלא בפסק דין שיקבע את הבעלות בהם .

אם חפץ המבקש בבקשה זו להוכיח את בעלותו בכספים חרף החזקה שהורנו בית המשפט העליון יוכל לנקוט הליך אזרחי מתאים כנגד הנושים .

בנסיבות אלה, הבקשה נדחית.

המזכירות תודיע לצדדים .

ניתנה היום, ט"ז סיוון תשע"ה, 03 יוני 2015, בהעדר הצדדים.