מונחת לפניי בקשה לביטול הכרעת דין וגזר דין שניתנו בהעדר הנאשם.

המבקש קיבל דו"ח בגין נסיעה ללא חגורות בטיחות בניגוד לתקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961, הוא ביקש להישפט אולם לא התייצב במועד אליו זומן ולכן נשפט בהיעדרו ונגזר דינו לכפל קנס, 500 ש"ח.

המבקש עותר לביטול גזר הדין מפני שלא ידע על הדיון. לדבריו רק כאשר יצר קשר עם מזכירות בית המשפט ביום 03.07.13 נודע לו כי נגזר דינו בהעדרו.

בקשתו של הנאשם לא גובתה בתצהיר חתום על ידי עורך דין כנדרש (ראה בעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל).

מאישור המסירה עולה כי דבר הדואר ובו זימון לדין "לא נדרש" על ידי הנאשם. הנאשם לא נימק מדוע הדואר לא נדרש על ידו. משכך, אין לו להלין אלא על עצמו.

ככלל, בהעדרו של נאשם המבקש להישפט ייגזר כפל קנס בגין בזבוז זמנו של בית המשפט.

מכל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי השארת גזר הדין על כנו אינה מהווה עיוות דין.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה.

לפנים משורת הדין, מבטלת קנס פיגורים אך זאת בתנאי שהקנס בסך 500 ₪ ישולם בתשלום אחד עד לא יאוחר מיום 10/8/13.

הנאשם יגש למזכירות ויקבל לידיו שובר חדש לתשלום.

ניתנה היום, ב' אב תשע"ג, 09 יולי 2013, בהעדר הצדדים.